רשות המסים תנמק בפני בג"ץ מדוע היא מסרבת להשיב לחברות כוח-אדם מס עודף ששולם על-ידן - כך הורו שופטי בג"ץ אשר גרוניס, מרים נאור ואליקים רובינשטיין, בצו על-תנאי שהוציאו לבקשת החברות "ניצנים ניהול והשמה" ו"נרקיסים כוח-אדם לבנייה". על רשות המסים להשיב בתצהיר לבג"ץ, באמצעות הפרקליטות, עד 7 בספטמבר.
לפי הצו, הרשות תנמק "מדוע לא תתיר החזר מס ביתר ששולם על-ידי העותרות, ועל-ידי מעבידים בכלל, שפעלו בהתאם להנחיות רשות המסים עצמה; מדוע לא תאפשר הרשות לחברות 2.25 נקודות זיכוי עבור כל עובד זר שהועסק על-ידן בין 2003 ל-2005; מדוע הרשות לא תעמוד בהתחייבויותיה שניתנו לוועדת הכספים בכנסת; ומדוע לא תחדל מלנקוט מדיניות של 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', ולפיה מעבידים שנהגו בניגוד להנחיות הרשות ישלמו מס כדין וייהנו מביטול שומות, בעוד מעבידים שנהגו בהתאם להנחיות הרשות ייענשו ולא יהיו זכאים להחזר מס".
חברות כוח-האדם טענו, באמצעות עו"ד ענת טנא וניר הורנשטיין ממשרד אלתר עורכי דין, כי למרות הבטחותיה המפורשות של רשות המסים והנחיותיה, שבהתאם להן נהגו החברות, חזרה הרשות מהתחייבויותיה, והחברות נפגעו ולא קיבלו החזרי מס עודף ששילמו בגין שכרם של עובדים זרים שהעסיקו בקשר לנקודות זיכוי. לעומתן, חברות שלא נהגו במהלך השנים לפי ההנחיות ולא העבירו את כספי המס (נקודות הזיכוי) לא נדרשו להשלים מס ויצאו נשכרות.
התחייבות מפורשת
עוד נטען כי מדיניות רשות המסים מפרה התחייבות מפורשת של נציגה בדיון בפני ועדת הכספים של הכנסת, בו ציין שהמס העודף יוחזר למעסיקים. על בסיס הבטחות אלה אישרה ועדת הכספים תיקוני חקיקה לרשות המסים ובהם העלאת שיעור היטל עובדים זרים, שכן ועדת הכספים הניחה שאכן נטל המס של החברות המעסיקות יהיה נמוך יותר, עקב ההכרה בנקודות הזיכוי, ולכן תשלום המס שלהן יהיה מופחת או שתקבלנה החזר מס.
כפל תשלום
בעקבות דיון שהתקיים בבג"ץ בעתירה באפריל האחרון, הגישה לפני כחודש וחצי הפרקליטות בשם רשות המסים הודעה לבית המשפט, ובה נמסר כי "הרשות לא מצאה דרך להגיע להסדר עם החברות העותרות. החזר המס לידי העותרות חושף את המדינה לאפשרות שתיאלץ לשלם סכום זה פעמיים", כתב עו"ד יהודה ליבליין מהפרקליטות, "שכן בכפוף לתנאים שקבעה רשות המסים חייבת המדינה להשיב לעובד את המס ששולם, שכן הוא זה שנחשב על פי החוק כמי ששילם את המס ביתר".
הפרקליטות ציינה כי בפני בג"ץ תלויה ועומדת עתירה נוספת, דומה במהותה, "וברור כי כל הסדר שיושג עם העותרות יצטרך לחול גם על חבורת אלה ועל כל חברת כוח-אדם אחרת, שעניינה דומה לעניינן של העותרות, גם אם טרם פנתה להנהלת רשות המסים בבקשה דומה". (בג"ץ 1631/08).