"הרבה שנים, כמו חברות רבות אחרות, רצנו אחרי ההכנסות בלי להקדיש תשומת לב רבה לשורה התחתונה. עכשיו אנחנו מפוקסים. המטרה היא להגיע לצמיחה של 15% בהכנסות כל שנה, תוך שמירה על רווח תפעולי של לפחות 10%". כך מתאר ד"ר עידו שכטר, מנכ"ל חברת טופ אימג' בשמונה השנים האחרונות, את השינוי שהוא מתכנן לבצע בפעילות החברה בשנים הקרובות. "אנחנו רואים שיש יותר צרכים למוצרים שלנו, ובגרמניה, שמקדימה את העולם בשנתיים, העסק רץ קדימה".
טופ אימג' מפתחת תוכנה היודעת לעבד מידע הנכנס לארגון, לסווג אותו, ולהעבירו למקומות המתאימים בתוך הארגון ללא מגע יד אדם. בין לקוחותיה ברחבי העולם ניתן למצוא חברות ממגזרי הבנקאות והביטוח, התחבורה, המדיה ועוד. לאחרונה דיווחה החברה, כי זכתה במכרז לביצוע מפקד האוכלוסין בהודו, שצפוי להיות פרויקט הרישום האנושי הגדול בהיסטוריה.
שכטר מגדיר את טופ אימג' "חברת היי-טק ישראלית טיפוסית" - חברה המפתחת תוכנה בלבד ומוכרת אותה ברחבי העולם. מרכז הפיתוח וההנהלה נמצאים בארץ, ואילו מרבית אנשי המקצוע והמכירות יושבים במדינות בהן מתבצעת פעילות החברה.
כיום מעסיקה טופ אימג' כ-130 עובדים, מתוכם רק 30 יושבים בישראל, והיתר פזורים בארצות אירופה השונות ובמזרח הרחוק. "אם פעם כולם ישבו פה ושירתו את הלקוחות ברחבי העולם, היום יש חברה בת בגרמניה שמשרתת את הלקוחות בגרמניה, ומעט מאוד עובדים טסים", מתאר שכטר את השינוי.
האג"ח מטלטל את השורה התחתונה
במסגרת השינוי שעברה החברה בשנתיים האחרונות, היא צמצמה את פעילותה במספר תחומים לא רווחיים, ומיקדה את פעילותה בענף הבנקאות. כך, סיימה טופ אימג' את שנת 2008 עם הכנסות שיא בהיקף של 32.2 מיליון דולר, אולם עם הפסד תפעולי של 1.7 מיליון דולר. בשנת 2009 נרשמה צניחה של 27% במכירות, ל-23.5 מיליון דולר, אך החברה עברה מהפסד לרווח תפעולי של 1.1 מיליון דולר.
למרות שהרווחיות התפעוליות של החברה יציבה ועומדת על מאות אלפי דולרים בודדים לרבעון, השורה התחתונה שלה רושמת עליות ומורדות מדי רבעון - תוצאה של איגרות החוב להמרה אותן הנפיקה החברה בסוף שנת 2006. בהתאם לכללי חשבונאות ה-GAAP, החברה משערכת בדו"חותיה את ההתחייבויות בגין האג"ח על פי ערכן בשוק. כך, ב-2008, עת החברה רשמה הפסד תפעולי של 1.7 מיליון דולר, השורה התחתונה דווקא הייתה ירוקה ועמדה על 600 אלף דולר, בעקבות הירידה במחיר האג"ח של החברה.
מנגד, בשנת 2009, כאשר נרשמה התאוששות בפעילות והחברה עברה לרווח תפעולי, השורה התחתונה הייתה שלילית וההפסד הגיע ל-4.7 מיליון דולר, אשר רובו מיוחס להוצאות המימון בגין עליית מחיר האג"ח בבורסה. בתווך ביצעה החברה רכישה חוזרת של האג"ח בכ-17.5 מיליון שקל, בכמחצית מערכו הנקוב.
החברה גייסה בהנפקת האג"ח כ-15 מיליון דולר, והשתמשה בכסף שקיבלה לביצוע רכישות, בהתאם לאסטרטגיה שלה. הרכישות לא הצדיקו את עצמן, והובילו לכך שטופ אימג' נאלצה לבצע הסדר חוב בשנת 2009.
אז מה השתנה אצלכם בשנים האחרונות?
"כשמסתכלים על העבר, הייתה לנו מדיניות אסטרטגית לאותה תקופה. הרכישות והמיזוגים שעשינו באירופה ובמזרח היו תולדה של מחשבה שלנו, שכאשר נהיה המובילים בשווקים הללו, נתמקד בכניסה לארה"ב. בפועל המזרח נעצר בגלל סיבות כלכליות, ומתוך הכנסות של 23.5 מיליון דולר ב-2009, רק 3.5 מיליון דולר הגיעו מהמזרח הרחוק. במזרח אנחנו מובילים את התחום, אבל זה לא אומר הרבה - כי התחום לא גדל".
"במשבר עמוק יסתדרו בלעדינו"
שכטר לא חושש גם לדבר על היעדים האסטרטגיים של טופ אימג'. "אחרי שייצבנו את החברה וחזרנו להרוויח, אנחנו מחפשים איך לחזור לגדול, מבלי להיכנס להרפתקאות. יכול להיות שנכניס משקיע. אנחנו עדיין מחכים להזדמנות לפתוח סניף בארה"ב, ויש עוד מספר רעיונות, שכאשר נביא אותם לבשלות נדווח עליהם".
המשבר באירופה יכול לפגוע בכם?
"אנחנו לא רואים האטה, ואם זה מרמז על משהו - אז הזמן שלוקח לסגור מכירה ירד מ-8-10 חודשים ל-4-6 חודשים. אבל אם המשבר יהיה עמוק, כנראה שיהיה אפשר להסתדר בלעדינו. לגבי האירו, אמנם 60% מההכנסות שלנו הם באירו, אבל אנחנו מעסיקים עובדים באירופה, כך שגם ההוצאות הן באירו. החברה מאוד מפוצלת מטבעית, ואין לנו חשיפה של יותר מ-5%-7% לשני הצדדים. אין מצב שנשב עוד שנה ואגיד לך 'הייתה לנו שנה נפלאה, אבל האירו גמר אותנו'".
טופ אימג' נסחרת היום בשווי שוק זעום של כ-8.3 מיליון דולר, ומחזורי המסחר במניה בארץ, בה היא נסחרת ברשימת דלי הסחירות, ובנאסד"ק, אינם גבוהים במיוחד. בחודש שעבר, בעקבות ירידת מחיר המניה מתחת לרמה של דולר אחד, קיבלה החברה הודעה מהנאסד"ק בדבר אי עמידתה בכללים הנחוצים למען רישומה למסחר בבורסה האמריקנית.
איזו סיבה יש לכם להמשיך להיסחר בנאסד"ק?
"יש יתרונות בלהיות חברה בורסאית - אם אני צריך מימון, יותר קל לי לקבל אותו כשאני בא בתור חברת נאסד"ק. כולם רואים מה יש ומה אין בחברה, ויחסית לחברה פרטית במצבי, קל לי להביא השקעה. גם בעבודה מול לקוחות, זה שאתה בנאסד"ק אומר עליך משהו. מנגד, החיסרון הוא שיש עליך כל הזמן תווית מחיר, שכל מי שמדבר איתך מסתכל עליה, ולא תמיד התווית הזו מוצאת חן בעיניך. העלויות של המסחר בנאסד"ק, כולל הוצאות על רואי חשבון, עומדות על כמיליון דולר לשנה. האם זה הגיוני להיות חברה ציבורית? התשובה היא לא, אבל זה המצב עכשיו".