רשות ניירות ערך החליטה להפיג את הערפל מעל שכרם של חלק מהבכירים בחברות ציבוריות. ל"גלובס" נודע כי הרשות פנתה הבוקר (ג') ל-48 חברות ציבוריות שלא נתנו גילוי כנדרש באשר לשכר הבכירים, בדרישה לתקן את ההפרה.
החברות ייאלצו לפרסם מחדש את דו"חות 2009, או לתת דיווח מידי על התיקון. חלקן אף צפויות לשלם קנסות בשל ההפרה. לחברות ניתן שבוע כדי להגיב לפניית הרשות, ולפרט מה בכוונתן לעשות.
בנוסף תדרוש הרשות הסברים ממשרדי רואה החשבון שביקרו את הדו"חות. "שומרי הסף כשלו בתפקידם", אמרו היום ברשות ניירות ערך.
מהם הנהלים שבגינם פנתה הרשות לחברות? מהבדיקה עולה כי חלק מהחברות לא פירטו בדו"חות בצורה נאותה מיהם מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברה (תקנה 21). בחלק מהמקרים לא פורטו גם מרכיבי הבונוסים והאופציות בשכר.
עם זאת, הרשות לא בחנה את המקרים בהם לא ניתן הסבר מספק לתנאי השכר, אלא רק את המקרים בהם לא ניתן הסבר בכלל. המקרים של שכר שלא ניתן לגביו הסבר מיוחד יטופלו באופן נפרד.
כמו כן, על-פי התקנות, דירקטוריון חברה ציבורית צריך לדון בשכר בכירי החברה מדי שנה, גם במקרים בהם אותם בכירים מועסקים בחוזה לטווח ארוך. בתקנות נקבע עוד כי "דו"ח הדירקטוריון יכלול הסבר בדבר הקשר בין התגמולים שניתנו, לבין תרומת מקבל התגמולים לתאגיד, ויצוין אם התמורה הוגנת וסבירה".
מבדיקת הרשות, שבחנה את כל החברות הציבוריות (כ-800 חברות), עולה כי חלק מהחברות הפרו את התקנות הקובעות כי על החברה לנמק, כל שנה מחדש, האם התגמול שניתן לבכירי החברה הוא הוגן וסביר ביחס לתרומתם לחברה.
על חלק מהחברות יוטלו קנסות כספיים שייקבעו בהתאם להונה העצמי של כל חברה וחברה, שינועו בטווח שבין 15 אלף שקל ל-240 אלף שקל.
בין החברות שקיבלו פנייה מהרשות ניתן למנות את הפטרוכימיים , שבשליטת מודגל של דיוויד פדרמן; חברת האחזקות קרן אן.וי, שבשליטת יוסף גרינפלד; דלק פטרוליום מקבוצת דלק , שבשליטת יצחק תשובה; חברת הנדל"ןמנופי פיננסים , שבשליטת מרקוס וובר, אברהם נניקשווילי וג'קי בן-זקן; חילן טק , שבשליטת המנכ"ל אבי באום; חברת הביומד ביוסל , המחזיקה בפרוטליקס; אוסיף שבשליטת ישרס של שלמה איזנברג; פרשקובסקי שבשליטת ארנון פרשקובסקי; תיא השקעות שבבעלות עמי גניגר; מנורה מבטחים; וענני תקשורת בבעלות אודי מירון.
הנחיות הרשות לחברות שנמצא פגם בדו"חותיהן משתנות מאחת לשנייה. על-פי הערכות, חלק מהחברות שהפרו את חובת הגילוי יצטרכו לכנס מחדש את הדירקטוריון, לדון בשכר הבכירים ובהתאמתו לתרומת הבכיר לחברה, להצהיר בפני בעלי המניות כי התמורה אכן הוגנת וסבירה ולפרסם דו"חות כספיים חתומים מחדש.
בין החברות שהפרו את התקנות ישנן כאלה שערכו דיון בדירקטוריון כנדרש, אך לא נתנו לכך גילוי נאות בגלל טעות סופר. במקרים אלה הן ייאלצו לפרסם דו"ח מיידי ולא את כל הדו"חות מחדש.
המהלך הנוכחי של הרשות, בראשות פרופ' זוהר גושן, הינו חלק ממכלול צעדים שרשות ניירות ערך נוקטת לטיפול בשכר הבכירים. נכון להיום, בידי הרשות כלים מוגבלים לטיפול בסוגיה, כשבראשם חובת הגילוי שבחוק ניירות ערך.
באמצעות חובת הגילוי הרשות דורשת מהחברות הציבוריות לתת גילוי נאות לא רק לעלות השכר של 5 (או במקרים מסוימים 8) נושאי המשרה הבכירים בתאגיד, אלא גם האם שכר זה תואם לביצועיהם.
נציין כי הרשות אינה בוחנת האם שכר של בכיר כזה או אחר הוא גבוה מדי, אלא רק האם ההחלטה להעניקו התקבלה כדין. לאור זאת, בין החברות שקיבלו את מכתבי הרשות הבוקר ישנן חברות בהן שכר הבכירים אינו גבוה יחסית, אך הממשל התאגידי בהן לקוי.
היעד: תיקון לחוק
במקביל, בכוונת גושן להגיש תיקון לחוק החברות, שיגדיל את הכוח של בעלי מניות מקרב הציבור. אחת האפשרויות שנשקלות היא הגדלה של החלק הנדרש לאישור עסקאות בעלי עניין כולל שכר בכירים, משליש בלתי נגוע לחצי.
בנוסף, במסגרת חובות הגילוי שבחוק ניירות ערך, בכוונת הרשות לחייב פרסום של שמות הדירקטורים שאישרו את השכר, ולקבוע כלים נוספים שיעזרו למשקיעים לקבל תמונה שקופה יותר על הליך התגמול בחברה.
