גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסוי הכלכלי הגדול בהיסטוריה

האיטלקים ינוחו בצהרים, היוונים ימשיכו לשתות אוזו והצרפתים ייצאו לחופשת סקי ארוכה באלפים

בשבוע שעבר הוחלט על עריכת הניסוי המאקרו כלכלי הגדול מאז ומעולם. חשיבות הניסוי הזה עבורי, ככלכלן, דומה לחשיבות הניסוי במאיץ החלקיקים בז'נבה לבחינת תחילת היקום עבור הפיסיקאי. אני מדבר על תוצאות וועידת הפסגה של 20 המדינות "החשובות" בעולם (המכונות ה-20G), שהסתיימה השבוע בטורונטו, קנדה. אף אחד מאתנו לא ממש מבין מה כל כך מיוחד באוסף של 20 מדינות, שמחציתן עניות מאוד ומחציתן עשירות מאוד (טורקיה, "ידידתנו", לצידה של ארה"ב, ארגנטינה לצידה של ספרד, ברזיל לצידה של גרמניה, מקסיקו לצידה של איטליה, והודו, סין, רוסיה ואינדונזיה ועוד כמה שאיני זוכר). ואכן, שום דבר חשוב לא הוחלט בוועידה זו, ולכן לא מודעים לה כלל. טוב שכך.

אולם בוועידה זו עמדו זה מול זו נשיא ארה"ב, ברק אובמה, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. האחד מייצג את ארה"ב, עם תוצר של 14 טריליון דולר וגירעון של 10% בתקציב המדינה, והשנייה - "הפטרונה" על גוש האירו, שלה תוצר של 12 טריליון דולר, וגירעון של כ-10% תוצר.

אובמה רוצה להגדיל את ההוצאות הממשלתיות כדי לעודד את הכלכלה. בדיוק כמו במשנתו של הכלכלן הבריטי הנודע, ג'ון מיינרד קיינס. נשיא ארה"ב טוען שגירעון זמני אינו קריטי, ואחרי שכלכלת ארה"ב תתאושש (תואץ הצמיחה) בזכות הגידול בהוצאות הממשלה (גידול בביקושים), הצריכה הפרטית וההשקעות של המגזר העסקי יגדלו. כך גם תגדל התעסוקה, ואז יהיה ניתן להקטין את ההוצאה הממשלתית, תשלומי המיסים יעלו והגירעון יצטמצם.

הגברת מרקל (דוקטור לכימיה) שמה את מבטחה במשנתו של הכלכלן היהודי-אמריקני מילטון פרידמן - חתן פרס נובל לכלכלה, ומייסד האסכולה המוניטאריסטית. הקנצלרית מתנגדת למדיניות אנטי מחזורית, ורוצה לצמצם את הגירעון הממשלתי בכל עת, גם בזמן נסיגה כלכלית. זה היה הוויכוח הלוהט בוועידה.

גם ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, נחלץ לעזרתה של מרקל, כאשר הוא מתנגד לקיינס הבריטי ותומך בפרידמן האמריקני. כפי שהיה צפוי, אף אחד לא שכנע אף אחד. הפרידה לוותה, כרגיל, בתמונת מחזור של כל ה-20, שלאחריה כל אחד הלך לדרכו, ולתורתו.

מי ינגן כינור שני?

כך, מבחינתי, החל הניסוי הגדול מכולם. שני גושי הענק הללו דומים מאוד בעוצמתם, הן בגודל כלכלתם והן בכמות אוכלוסייתם. שתי הכלכלות מפותחות מאוד, אם כי התוצר לנפש בארה"ב גבוה בכ-40% מעל זה של גוש האירו (בארה"ב מעל 45 אלף דולר לנפש, לעומת כ-32 אלף דולר בגוש האירו). לכן לגוש האירו לא יהיה קשה יותר לצמוח.

תוצאות ניסוי ענק זה תהינה מדידות - הגידול בתוצר המקומי. כדי שהמדידה תהיה אמינה, כדאי שתתבצע לאורך שלוש שנים רצופות: 2010-2012. כדי להיות הוגנים, המדידה צריכה להיות בגידול בתוצר לנפש. זאת מכיוון שאוכלוסיית גוש האירו גדלה רק בשיעור של כ-0.2% לשנה, לעומת גידול שנתי של 0.7% באוכלוסיית ארה"ב. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית שתהליך כה ברור קורה. אין ספק שלכל קבוצה יהיו הסברים, אולם קשה יהיה לסתור את התוצאות.

המדהים הוא שגוש האירו היותר סוציאליסטי לאורך שנים, נוקט עתה במדיניות קפיטליסטית טהורה, וארה"ב מעוז הקפיטליזם, נוקטת במדיניות פתוחה יותר (קיינס זה לא סוציאליזם). לי, ככלכלן, יש את האמונה והביטחון (למרות שכולנו מודעים לבעיית אי הוודאות השוררת בעולם), שהמדיניות הכלכלית האמריקנית היא הנכונה למשבר הנוכחי. אם ארה"ב אכן תתמיד במדיניותה, אני חושב שהיא תנצח, ואפילו בנוק האוט. כלומר, ביחס של פי שניים ויותר.

שיעור הגידול השנתי הממוצע לנפש בארה"ב לשנים 2010-2012 צפוי להיות כ-3% לשנה, בעוד ששיעור הגידול לנפש בגוש האירו צפוי לעמוד על פחות מ-1.5% לשנה. נראה לי שהאינפלציה בשני המקרים תהיה נמוכה, ושהגירעון האמריקני בשנת 2013 יהיה דומה לגירעון של גוש האירו. אולם, שיעור האבטלה בגוש האירו יהיה כנראה גבוה משמעותית מזה של ארה"ב.

אם אכן כך יהיה, יירגע במקצת הוויכוח האמוציונאלי עתיר השנים בין המוניטאריזם הפרדמני לגישה הקיינסיאנית. לדעתי, סבירות גדולה שהתוצאות תהינה חד משמעיות. הכלכלה האמריקנית היא זו שתוביל את הכלכלה העולמית, כפי שעשתה גם לאחר מלחמת העולם השנייה. אירופה תהיה "כינור שני", כמו שהייתה ב-60 השנים האחרונות. זה נוח להם.

האיטלקים ינוחו בצהרים, היוונים ימשיכו לשתות אוזו והצרפתים ייקחו חופשת סקי ארוכה יותר בהרי האלפים. מבחינתם, הם לא ממהרים לשום מקום. מצבם נראה טוב למדי. אולם האמריקנים ממשיכים להיות "רעבים". זוהי מדינת הגירה, ולכן הם ידחפו קדימה בקצב מהיר יותר מהאירופאים, כפי שעשו מאז שנטשו את יבשת אירופה לטובת העולם החדש.

בין קיצוץ להרחבה

הנושא טעון מאוד גם מהבחינה הפוליטית. אלה הנמצאים ימינה למרכז תומכים בקיצוץ, ואלה שנמצאים שמאלה למרכז תומכים בהרחבה. ההבדלים נעוצים, בין השאר, בהשקפה לגבי תפקידה של ממשלה במשק מודרני. נכון לעכשיו, אירופה ברובה הפכה לימנית/ שמרנית (סרקוזי, ברלוסקוני). גם בריטניה שמרנית (קמרון), ורק הגברת מרקל נמצאת שמאלה מהמרכז - סוציאל דמוקרטית. עם זאת, אני מבין היטב את הגברת מרקל. היא מאוד רוצה צמצום בגירעון הממשלתי של יוון, פורטוגל, ספרד, איטליה והאחרות. היא יודעת שאחרת גרמניה תהיה זו שתצטרך לממן את המדינות האלו, והיא אינה חפצה בכך.

גוש האירו הוא עדיין לאומיים שונים, שכל אחד דואג קודם כל לעצמו. הגוש הינו קואליציה, וככזו הקשרים המחזיקים אותו חלשים יחסית לארה"ב, שהיא פדרציה. לכן, פחות חשוב לגרמניה צמיחה של מדינות הגוש, הרבה יותר חשוב לגרמניה היציבות של אותן מדינות. גרמניה לא רוצה את הנטל של מדינות הגוש, אבל היא מאוד רוצה את השווקים של מדינות הגוש. לכן גרמניה היא האינטרסנטית הגדולה ביותר להמשך קיומו של גוש האירו, והיא כל כך חזקה כלכלית, שסביר שהיא תצליח לממש רצון זה לאורך זמן.

המצב בארה"ב שונה, כאמור, לחלוטין. הנשיא הוא של כולם. השלטון הפדראלי חזק מאוד: הוא גובה מסים, מוציא הוצאות, מחוקק, שופט, ומבצע. האידיאולוגיה של בארק אובמה היא חברתית ליברלית, אבל הבסיס הוא קפיטליסטי. בשיטת האיזונים המעולה של הממשל אמריקני (קונגרס מול הנשיא), נראה שהמדיניות תהיה ראויה.

אובמה נסמך על שני כלכלנים מקצועיים, מהשורה הראשונה, שאינם מהאסכולה המוניטאריסטית של פרידמן: פרופ' לארי סמרס, נשיא אוניברסיטת הרווארד לשעבר וראש היועצים הכלכלים של אובמה, ופרופ' בן שלום ברננקי מפרינסטון, יו"ר הבנק המרכזי. לשניהם ניסיון רב בממשל (סמרס היה שר האוצר של ביל קלינטון), שניהם כלכלנים מבריקים, ושניהם יושבים בשני הצמתים הכי חשובים של הכלכלה האמריקנית, ומשלימים האחד את רעהו. נראה לי, שהם יעשו את העבודה טוב יותר ואלגנטי יותר מכול קודמיהם.

ולסיכום, בחודשיים האחרונים, רמת אי הוודאות והפסימיות בכלכלה האמריקנית שוברת שיאים. וזאת למרות שכולם יודעים שלשנות כיוון ולעבור מהתדרדרות מסוכנת לצמיחה מואצת, זהו תהליך ארוך יותר ככל שהכלכלה גדולה יותר. תקופה של שנתיים (מספטמבר 2008) נראית אולי ארוכה גם לכלכלה גדולה, אבל בשנתיים אלו נעצרה הנסיגה. כבר לפני כשנה החלה צמיחה בקצב של כ-3.5%, אם כי הגיוני שהאבטלה עדיין נשארה גבוהה ומחירי הבתים עדיין לא עולים (לא צרכים לעלות).

ייקח כנראה עוד שנתיים עד שהטראומה של 2008 תחלוף לה, ו-4 שנים לתיקון משבר כה קשה שהתפתח במשך כ-10 שנים זו לא תקופה ארוכה בכלל. יתכן ש-4 שנים זה נצח בשוק ההון שהתרגל לפרקי זמן קצרים ביותר, ולכן נשמעת ביקורת על המדיניות הכלכלית האמריקנית שעדיין "לא סיפקה את הסחורה".

הכותב הוא יו"ר מודלים כלכליים ומודלים שוקי הון

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים