גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נפתור פלונטר הקישוריות

המפתח לתחרות בשוק הסלולר הוא מפעיל חדש

הסיבה שרגולטורים ברחבי העולם רוצים לפקח על דמי הקישוריות שגובות חברות הסלולר בגין שיחות נכנסות היא שהן נתפסות כמונופול על העברת השיחה הנכנסת למנוי שלה. כך, למשל, אם מנוי של חברת סלולר לא נמצא ליד טלפון קווי (או שמבצע השיחה לא יכול לסמוך על כך שמקבל השיחה נמצא ליד טלפון קווי), חברת הסלולר היא למעשה הגורם היחיד שיכול לקשר בין יוזם השיחה למנוי.

לפי תפיסה זו, חברת הסלולר היא מונופולין לעניין השיחה הנכנסת. זאת בלי קשר לשאלה כמה תחרות יש בשוק הסלולר על שיחות יוצאות.

ההגדרה של בעל מונופולין מבוססת על השאלה מהו השוק הרלוונטי. בהקשר זה הטענה היא שהשוק הרלוונטי הוא "שוק השיחות הנכנסות לחברת סלולר פלונית". בהתאם יש לה 100% מן השוק הרלוונטי, ועל כן היא בעלת מונופול בו. לפי גישה זו, התוצאה זהה גם אם יש תחרות בין חברות הסלולר על שיחות יוצאות, וגם אם אף אחת מהן אינה בעלת מונופולין על שיחות יוצאות. נהפוך הוא, יש הטוענים שהתחרות בין החברות על שיחות יוצאות ועל מנויים יכולה אפילו ללבות את התמריץ להעלות את תעריף השיחה הנכנסת בהיעדר פיקוח.

תעריף השיחה הנכנסת משולם בישראל על ידי יוזם השיחה - מי שאינו לקוח של חברת הסלולר, ועל כן היא אינה מתחרה עליו לעניין שיחה זו.

דמי המנוי יעלו?

סוגיה חשובה שעומדת על הפרק היא מה הנוסחה לחישוב דמי הקישוריות. במקומות רבים בעולם הנוסחה מקשה על חברות הסלולר ומאפשרת להן לגבות מחיר מבוסס עלות. משמע מחיר שאינו מאפשר להן לגבות עלויות היסטוריות בגין הקמת תשתית, אלא רק עלויות תשתית צפויות - עלויות של רשת מודרנית, שמתבססות על הטכנולוגיה היעילה והזולה ביותר בשוק. נציין כי לכך אין קשר לעלויות בפועל של חברת הסלולר.

שאלה מעניינת שעולה מכך היא אם הפחתת דמי הקישוריות צפויה להוביל להעלאת המחיר של השיחות היוצאות או של דמי המנוי. בישראל אפשר לבדוק זאת, כיוון שדמי הקישוריות הורדו בהדרגה על ידי הרגולטור בשנים האחרונות. קיימים מחקרים המראים שהורדה של דמי הקישוריות יכולה להביא להעלאה בדמי המנוי.

ההסבר לכך הוא שכאשר חברת סלולר מגייסת מנוי היא יכולה לסמוך על כך שהוא ימשוך אליו שיחות נכנסות, ושהיא תוכל לגרוף עליהן רווחים. תחרות בין חברות הסלולר על מנויים אמורה לגרום להן לסבסד את דמי המנוי, שכן זה מושך אליו שיחות נכנסות שמאדירות רווחים. בהתאם, הורדה של דמי הקישוריות אמורה לרכך את התחרות על המנויים ולהעלות את דמי המנוי, שכן תזרים המזומנים שמביא המנוי, בדמות השיחות הנכנסות אליו, נמוך יותר.

לגבי תעריף השיחות היוצאות השאלה סבוכה יותר. קיימים מחקרים המראים כי דמי קישוריות גבוהים עלולים לעתים לרכך את התחרות בין חברות הסלולר על השיחות היוצאות, ובכך להביא לייקור שלהן. מבחינה זו, הורדת דמי הקישוריות אמורה להביא גם להורדת מחיר השיחות היוצאות. מנגד, ייתכן שהורדת דמי הקישוריות תהווה מעין "טריגר", או "מנגנון תיאום", שייתן לחברות לגיטימציה או תירוץ להעלות את התעריפים, תוך שהן מתעלמות מהתחרות ביניהן לבין עצמן.

מחולל תחרות

פתרון לבעיה של תחרות על שיחות יוצאות ועל מנויים הוא הכנסת מחולל תחרות לשוק הסלולר. כך, למשל, סלקום בתחילת דרכה, עם נתח שוק אפסי ותשתית הפרוסה בכל הארץ, היוותה מחולל תחרות קלאסי, שדרדר את תעריפי השיחות היוצאות באופן יוצא דופן. חברת סלולר חדשה, בעלת תשתית משלה ונתח שוק קטן, תהיה חייבת לבנות לעצמה נתח שוק, ובהתאם יהיה לה תמריץ לגבות מחירים תחרותיים. חברות הסלולר הוותיקות, יהיו חייבות להגן על נתח השוק שלהן ויגיבו בהתנהגות תחרותית. כך הצרכנים יוכלו ליהנות ממחירים תחרותיים של שיחות יוצאות ודמי מנוי, לפחות עד שמחולל התחרות יהיה "שבע קרבות" ויגיע לנתח השוק שייעד לעצמו.

אלא שכאמור לעיל, תחרות על שיחות יוצאות כשלעצמה לא יכולה לפתור את כשל השוק שנוצר לכאורה בעניין דמי הקישוריות. עם זאת, יש לזכור שלפיקוח הדוק מצטרפות עלויות לא מבוטלות. כפי שפורסם לאחרונה, חברות הסלולר נלחמות נגד פיקוח זה, וייתכן שאף יגישו בג"צים כנגד היוזמה להפחתת דמי הקישוריות. בין היתר, הן תטענה כי הצעד פוגע בזכותן לקניין ועלול לגרום לעיוותים ולתוצאות לא רצויות. הליטיגציה הזו עלולה להימשך שנים רבות. אכן, פתיחת שוק כמו שוק הסלולר לתחרות אמורה היתה להפחית את הצורך בפיקוח ואת עלויות הפיקוח, ומנגד כשל השוק הנוגע לדמי הקישוריות מחזיר בדלת האחורית את הצורך בפיקוח, למרות פתיחת השוק לתחרות.

כוחות השוק ירסנו

פתרון אחד לפרדוקס זה של פתיחת השוק לתחרות מחד והצורך בהמשך הפיקוח ההדוק מאידך, הוא לשלב בין הכנסת שחקן חדש לשוק הסלולר לפתרון בעיית הקישוריות באמצעות כוחות השוק, תוך הפחתת הצורך בפיקוח הדוק.

במחקרים שביצעתי בעבר הראיתי שלעתים אפשר לוותר על פיקוח דמי הקישוריות על ידי איתור כוחות שוק שישתמשו בתחרות בו על מנת לרסן את דמי הקישוריות. כך, למשל, אפשר לתת לחברת סלולר חדשה עם תשתית משלה, שכניסתה או התרחבותה רצויה, להציע לחברות אחרות "שירותי מעקף". הכוונה ב-"שירותי מעקף" היא שחברת הסלולר החדשה תוכל להעביר שיחה מלקוח פלאפון, למשל, שמיועדת ללקוח סלקום במחיר תחרותי, תוך "עקיפת" סלקום. כך, אם סלקום, למשל, תנסה להעלות את תעריפי השיחות הנכנסות אליה מלקוחות פלאפון, פלאפון תוכל "לעקוף" את סלקום ולהעביר את השיחות דרך החברה החדשה. כדי שמנגנון זה יעבוד, על הרגולטור לכפות על סלקום (ועל שאר החברות) קישוריות במחיר מפוקח עם החברה החדשה, כך שהיא תוכל לבצע את המעקף בעלויות נמוכות. ככל שהמחיר המפוקח יהיה נמוך יותר, כך כוח השוק יהיה חזק יותר. מטבע הדברים, מנגנון של דמי קישוריות נמוכים בין חברת הסלולר החדשה לחברות הוותיקות אמור גם להקל על כניסתה והתרחבותה בשוק של החברה החדשה.

כך, התחרות על העברת השיחות הנכנסות אמורה להוביל לתעריפי קישוריות תחרותיים בין חברות הסלולר הוותיקות, וזאת בלי צורך בפיקוח נוסף על דמי הקישוריות ביניהן. למעשה, הפיקוח היחיד שיושת עליהן בהקשר זה הוא הצורך ליצור קישוריות עם החברה החדשה במחיר מפוקח.

מודל זה מניח כי התחרות בין החברות היא תחרות חיה. שכן בהיעדר תחרות חברות הסלולר עלולות להגיע להבנה לפיה חברה א' לא תעקוף את חברה ב', ובתמורה חברה ב' לא תעקוף את חברה א'.

הכותב הוא מומחה להגבלים עסקיים מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

עוד כתבות

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון מפטרת כ-10% מעובדי החברה

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פיטורי 150 עובדים קבועים במסגרת תוכנית התייעלות

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי