"סכנה ביטחונית ובריאותית" או אולי דווקא הזדמנות למינוף העיר חדרה, מפעל גז מסוכן או מקור הכנסות במיליוני שקלים לעירייה - הכוונה להקים באזור התעשייה הסמוך לעיר מתקן לקבלת הגז שיופק בתגלית תמר מעוררת דעות לכאן ולכאן. לצד המתריעים מפני הסכנות במתקן יש כאלה הסבורים כי בהתנהלות נכונה יכולה העירייה להוציא מתשובה ומשותפיו שורת הטבות מפליגות לרווחת העיר אלא שבינתיים הם חוששים להזדהות בשמם.
המועצה הארצית לתכנון ובנייה תתכנס מחר כדי לדון המלצה להקים את מתקן הקבלה בסמוך למכון לטיהור שפכים בעיר. כפי שדווח לראשונה ב"גלובס" חלופה זו מסתמנת כמועדפת על המועצה על פני חלופות אחרות ובראשן אתר דור דרום שבשטחי קיבוץ מעיין צבי. בדיון שנערך היום בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת התבטא ראש עיריית חדרה חיים אביטן בחריפות נגד התכנית.
"הבשורה הזו נפלה עלינו כרעם ביום בהיר" אמר אביטן "בלי הכנה מראש וללא אפשרות לערוך שום בדיקה. התושבים בפאניקה רצינית". אביטן התלונן כי מתקן הקבלה מצטרף לשורה ארוכה של מתקני תשתית ומפעלים מזהמים שכבר ממוקמים בחדרה ובסביבתה. "כבר היום פועלת בחדרה תחנת הכוח הגדולה בישראל שפולטת אדים בשלוש ארובות ובקרוב תוקם ארובה רביעית. בנוסף קיים מפעל צמיגים של אליאנס ומפעלי נייר אמריקאים. קווי דלק, חשמל וגז ארציים חוצים את העיר. יש מתקן לטיהור שפכים אזורי שמטפל בשפכים של כל האזור ומתקן התפלת מי הים הגדול מסוגו בעולם".
למרות פעילותם של מתקני התשתית הגדולים נמצאת חדרה בשנים האחרונות בתנופת פיתוח מהגדולות בתולדותיה. "מגיעים אלינו זוגות צעירים ומשפחות שמבקשות לנצל את השיפור במערכת החינוך" אומר אביטן "מספר התושבים זינק בתוך חמש שנים מ-68 אלף תושבים לכמעט 90 אלף ותכנית מתאר חדשה מדברת על גידול נוסף לכ-150 אלף תושבים בתוך חמש השנים הבאות. כל זה עומד עכשיו בסכנה". אביטן ויועץ התקשורת של העירייה רז זהבי אומרים כי בכוונתם להיאבק בתכנית מתקן הקבלה בכל האמצעים העומדים לרשותם. "נחסום את הדחפורים בגופנו" מכריז זהבי "חדרה לא תהיה החצר האחורית של המדינה".
אך דווקא על רקע ההכרזות המיליטנטיות ישנם גורמים בחדרה המוכנים להודות כי למתקני התשתית יש גם צד חיובי. "אין ספק שתחנת הכוח של חברת החשמל מינפה את חדרה" אומר גורם בעיר שביקש להישאר בעילום שם "מדובר במקור הכנסה משמעותי מאד לקופת העירייה". רק לאחרונה, למשל, הצליחה חדרה לקבל לתחום שיפוטה את שטח הנמל שמפעילה חברת החשמל בסמוך לתחנת הכוח, לאחר מאבק עיקש ורב-שנים שניהלה מול חברת החשמל. הסיבה ברורה כמעט מאליה: תוספת ארנונה שנתית בהיקף של עשרה מיליון שקל.
משיחות עם גורמים מקצועיים המכירים היטב את חדרה עולה התמונה הבאה. מתקן קבלת הגז מתוכנן להשתרע על שטח של כ-140 דונם. חשבון הארנונה שישלם המתקן נאמד ב-2-3 מיליוני שקל בשנה. היטלי הפיתוח שתגבה עיריית חדרה על הקמת המתקן צפויים להכניס לקופתה סכום חד פעמי של למעלה מ-20 מיליון שקל. מדובר בסכומים משמעותיים לעיר שהכנסותיה ממיסים והיטלים מגיעות לכ-300 מיליון שקל בשנה. בעבודות להקמת המתקן יועסקו עשרות קבלנים ומאות פועלים - עיריית חדרה תוכל לדרוש מהיזמים להעניק עדיפות במכרזים לבני העיר. רעיון אפשרי אחר, מרחיק לכת אף יותר הוא לנצל את ריכוז מתקני התשתית בחדרה לצורך הקמת מרכזי הכשרה מקצועית או אף מכללה ללימודי אנרגיה. תשובה יתבקש לתרום להקמת המרכז באמצעות מלגות או בדרך אחרת. מדובר במקצועות כמו גיאולוגים, מהנדסי מאגרים ומהנדסי גז, שלא היו קיימים כמעט בישראל עד לגילויי הגז אך בשנים האחרונות הדרישה להם שוברת שיאים.
אביטן מסרב לפי שעה לדון בכל הרעיונות האלה. " לא ייתכן שיקבלו החלטות בכזה חיפזון" הוא אומר חייבת להיעשות כאן עבודה מקצועית ורצינית. החיפזון מן השטן".