זיוף חובבני: בית משפט השלום בירושלים דחה תביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר שימוש במקרקעין, לאחר שהתברר כי ייפוי-הכוח שהציג התובע להוכחת זכויותיו במקרקעין הנו מזויף - וכולל פרטים שלא היו קיימים בשנת 1986, אז לכאורה נחתם, בהם כתובת דואר אלקטרוני של הנוטריון שאישר את ייפוי-הכוח.
התובע מוחמד אבו-עישה טען בתביעתו, באמצעות עו"ד ג'ורג' שוכרי, כי הוא בעל זכויות במקרקעין שבבעלותו של חוסין קסואני, וזאת על יסוד יפויי-כוח בלתי חוזר שלפיו הבעלים הקודמים ייפו את כוחו של צד שלישי להעביר את זכויותיהם במקרקעין לתובע. יפויי-כוח אומת לכאורה על-ידי עורך דין ונוטריון בשם ד"ר אברהם מטלון ביום 1.1.1986.
בראש טופס "אימות החתימה", הנושא את החותמת המתיימרת להיות של הנוטריון מטלון, הופיעו פרטיו של הנוטריון בעברית, אנגלית וערבית, אשר כללו את כתובת משרדו בירושלים, מספרי הטלפון והפקסימיליה של משרדו וכן את כתובת דואר אלקטרוני שלו amatalo@netscape.net.
אלא שבא-כוחו של הנתבע, עו"ד אסעד מזאווי, הבחין במשהו חשוד בייפוי-הכוח עליו נסמכת התביעה. בבקשה למחיקת התביעה על הסף שהגיש לבית המשפט טען כי באותה שנה, 1986, עוד לא נעשה שימוש בדואר אלקטרוני, כך שלא ברור כיצד ייתכן שלנוטריון שאימת את החתימה הייתה אז כתובת כזו.
עוד ציין כי בשנת 1986 היו מספרי הטלפון בארץ בכלל, ובירושלים בפרט, בני 6 ספרות בלבד, אך מספר הטלפון ומספר הפקסימיליה המופיעים בטופס אימות החתימה הם בני 7 ספרות (טל': 02-6252430 ופקסימיליה: 02-6253145). לכך הוסיף גם את העובדה שספק רב אם באותו מועד, 1 בינואר 1986, היו בנמצא ובשימוש במשרדי עורכי דין מכשירי פקסימיליה, שהשימוש בהם הפך לנפוץ רק בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90.
השופטת תמר בר-אשר צבן קיבלה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף וציינה כי "נמצא כי על פני הדברים, טופס אימות החתימה של הנוטריון מטלון הוא מסמך מזויף. מכיוון שכך, הרי שהתובע לא הניח כל תשתית לכך שהוא אמנם - ולו לכאורה - בעל זכויות כלשהן במקרקעין".
בית המשפט חייב את התובע, שלא שם לב לפרטים "הקטנים" במסמך המזויף שהגיש, לשלם לנתבע שכר-טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 10 אלף שקל. (ת"א 4951-09).