החינמון "ישראל היום", בשליטת שלדון אדלסון, פטרונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפסיד מאז יציאתו לאור ביולי 2007 כ-250 מיליון שקל - כך מעריכים גורמים בענף התקשורת. בכך הופכת התמיכה הגורפת של "ישראל היום" בנתניהו לתמיכה היקרה ביותר שהוענקה אי-פעם לפוליטיקאי ישראלי.
המרוויחה הבולטת והעיקרית מהתמיכה בנתניהו ומההפסדים הכבדים היא קבוצת "הארץ דה מרקר", המדפיסה ומפיצה גיליונות של "ישראל היום". הקבוצה נמצאת בשליטת עמוס שוקן, מו"ל הקבוצה. סגנו, גיא רולניק, עורך במקביל את "דה מרקר", המוסף הכלכלי של "הארץ".
על-פי הערכות בענף התקשורת, היקף העסקים בין אדלסון לקבוצת "הארץ דה מרקר" עמד עם הוצאתו לאור של "ישראל היום" על מחזור שנתי של כ-60 מיליון שקל, אך עם הגידול בתפוצה וההוצאה לאור של מוסף סוף השבוע של העיתון, הגיע ההיקף לכ-100 מיליון שקל.
היקף ההכנסות השנתיות של קבוצת "הארץ דה מרקר" עומד על כ-600 מיליון שקל , כך שאדלסון מהווה כ-15%-20% ממחזור העסקים השנתי של הקבוצה, מה שהופך אותו ללקוח מספר 1 של שוקן ורולניק ובעל ההשפעה הכי גדולה על הכנסות הקבוצה.
השפעתו של אדלסון על קבוצת "הארץ דה מרקר" מתחדדת עוד יותר בשורת הרווחיות. פעילות ההדפסה וההפצה לאדלסון מניבה לקבוצה רווח נקי שנתי של כ-10 מיליון שקל, ככל הנראה מרכיב הרווח הבולט של הקבוצה.
מחיקת ערך
כזכור, קבוצת "הארץ דה מרקר" הגיעה בשנת 2005 למצב פיננסי רעוע ביותר ושיעורי מינוף חשבונאיים גבוהים מאוד, בעקבות השקעות ענק שלא הניבו פירות. הקבוצה סבלה מגירעון בהון העצמי של עשרות מיליוני שקלים ומחובות פיננסיים ענקיים של 400 מיליון שקל, רובם לבנק הפועלים ולבנק לאומי.
אתר "דה מרקר", לפני מיזוגו עם הקבוצה, אף גרם למחיקת ערך של כ-14 מיליון שקל מההשקעה של "דה סטריט", חברה ציבורית אמריקנית שמפעילה אתר פיננסי בארה"ב, וכנראה גרם גם למחיקת כספים נוספים מקופת "הארץ", בעלת השליטה באתר.
רולניק, סגן המו"ל בקבוצה, התפאר בעבר שפעל כאיש עסקים והיה זה שגייס משקיעים מוול סטריט והקים עם קבוצת "הארץ" חברת אינטרנט חדשה. מאוחר יותר, עם השמדת הערך, נאלץ רולניק למזג את החברה החדשה חזרה לתוך "הארץ" ולהוציא לאור מוסף כלכלי, המתחרה בין היתר ב"גלובס".
עוגן רווחיות
ב-2006, הזריק אוליגרך גרמני מזומנים בהיקף של כ-140 מיליון שקל גרמני תמורת רבע ממניות הקבוצה, והדבר שיפר את היחסים הפיננסיים של הקבוצה. הכספים שימשו ברובם לפירעון הלוואות לזמן קצר. בהמשך מכרה הקבוצה את חלקה בפורטל וואלה תמורת כ-88 מיליון שקל, ויחד עם שירותי ההדפסה וההפצה ל"ישראל היום", השתפרו עוד יחסיה הפיננסיים. עם זאת, ההערכות הן כי החובות של הקבוצה עומדים כיום על לפחות 250 מיליון שקל.
חטיבת הדפוס וההפצה בקבוצה היא עוגן רווחיות יציב, שמסבסד הפסדים בחטיבות אחרות. פעילות האינטרנט של החברה (כולל כנראה אתר "דה מרקר"), למשל, רשמה עד 2007 הפסדים תפעוליים שהגיעו לשיאם ב-2007 והסתכמו בכ-8 מיליון שקל. כמו כן, ל"גלובס" נודע כי בחלק מהשנים נמשכו מהקבוצה דמי ניהול של 3.5 מיליון שקל - קרוב ל-300 אלף שקל בשנה.
מ"ישראל היום" נמסר בתגובה כי "כאשר 'גלובס' יפרסם את נתוניו העסקיים, גם 'ישראל היום' יעשה זאת".
בעבר נמסר מ"הארץ" כי מדובר בחברה פרטית, וכי הנתונים לא מדויקים.
300,000 עותקים, 27% חשיפה
"ישראל היום" מופץ בחינם מאז יולי 2007, לאחר שבעליו שלדון אדלסון עזב בקולות צורמים את שותפו בחינמון "ישראלי", איש העסקים הישראלי שלמה בן-צבי.
לאורך השנים הפך "ישראל היום" מעיתון המחולק בתחנות רכבת בלבד, באמצעות זיכיון, בכ-150 אלף עותקים - לעיתון שהתפוצה שלו היא רבע מיליון עותקים.
ב-2009 היה ה-TGI שלו 26.8% - עלייה דרמטית מאז 2008, אז עמד על 21.6%. בשבועות האחרונים חלה עלייה משמעותית נוספת בתפוצה, והעיתון מחולק ביותר מ-300 אלף עותקים בצמתים מרכזיים, בבתי מנויים ובמרכזים הומים.
בשנה האחרונה החל "ישראל היום" להוציא מהדורת סוף שבוע הכוללת 3 חלקים, וגם היא מופצת בכ-350 אלף עותקים.