גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החמדנות של זאב אבלס

מחזה בשלוש מערכות: כך ארגן לעצמו יו"ר הבנק בונוס שמנמן ונאה בגובה 1.2 מיליון שקלים

אולי בגלל תמימות, אבל יש לנו ציפיות גבוהות מרגולטורים לשעבר, אנשים שמתוקף תפקידם פיקחו על המערכות הפיננסיות, הנחילו נורמות התנהגות, ותבעו עמידה בכללי ממשל תאגידי מהגופים המפוקחים.

במקרה של יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, לשעבר המפקח על הבנקים, מתברר שברגע שיוצאים מהשירות הציבורי, הנורמות משתנות, והנורמה החדשה היא "תפוס כפי יכולתך". הנה הסיפור על האופן בו אבלס ארגן לעצמו בונוס נחמד - ולטעמנו לא ראוי, של 1.2 מיליון שקל. מחזה בשלוש מערכות.

מערכה ראשונה: משנים כללים

ביום חמישי שעבר דיווח בנק אגוד על תשלום מענק למנכ"ל, חיים פרייליכמן, בגין שנת 2009. אגוד סיים את 2009 בתשואה על ההון בשיעור 6.6% ו-117 מיליון שקל רווח - לא בדיוק הישגים להתהדר בהם. הממוצע במערכת הבנקאית היה 8.8% ואגוד הציג את הביצועים הנמוכים ביותר. זה לא מנע מאבלס, הוביל מהלך שיעניק לפרייליכמן בונוס של 1.2 מיליון שקל, ובהזדמנות זו גם בונוס של 1.4 מיליון שקל לחמישה חברי הנהלה.

גובה הבונוס עורר תהייה. עיון בדירוג הבונוסים שקיבלו מנכ"לי בנקים עבור 2009, מגלה כי פרייליכמן נמצא במקום השלישי המכובד, אחרי מנכ"לי לאומי ודיסקונט. הבונוס של פרייליכמן גבוה פי 2.4 מהבונוס של סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבינלאומי - בנק יותר גדול, והרבה יותר רווחי.

תשעה עמודים הכיל הדיווח המיידי של אגוד, בתחתית העמוד האחרון מתוך 9 שהכיל הדיווח המיידי של אגוד פורטו תנאי הבונוס של פרייליכמן בהתאם לחוזה ההעסקה שלו. הבונוס נגזר מהתשואה על ההון - ככל שזו גבוהה יותר, כן יגדל הבונוס.

והנה הפלא ופלא - בהתאם לחוזה כלל לא מגיע לפרייליכמן מענק בגין 2009 - הרף המינימלי הוא תשואה של 7.5%, ואילו הבנק הגיע כאמור ל-6.6%. זה לא הפריע לדירקטוריון לאשר לפרייליכמן מענק כאילו התשואה של הבנק הייתה 10.5%.

אבלס עשה תרגיל נחמד כדי לצ'פר את המנכ"ל שלו: קבענו בונוס שנגזר מתשואה, אבל אם התשואה לא מספיק גבוהה אז בואו נשנה בדיעבד את הכללים, וניתן בונוס כאוות נפשנו. לא פלא שהדירקטוריון הרגיש חוסר נוחות מסוים, ופירט 15 סיבות למתן הבונוס.

בין היתר "הרווח עלה על היעדים שנקבעו ל-2009, הרווח היה גבוה מזה שהיה בשנת 2008, יחסי העבודה בבנק היו תקינים, המנכ"ל ויתר על שכר בשנת 2009, המנכ"ל התמודד באופן מוצלח עם המשבר העולמי ועם ההרעה בסביבה העסקית", ועוד כהנה וכהנה סיבות.

מערכה שנייה: קובעים נורמה

אם תהינו מדוע התאמץ כל כך אבלס לתת לפרייליכמן בונוס כה שמן, לא היינו צריכים לחכות זמן רב לגלות את התשובה. אתמול זימן אגוד אסיפה כללית על מנת לאשר בונוס לאבלס עצמו. הדירקטוריון, בהחלטה שעברה כמובן פה אחד, מבקש להעניק לאבלס מענק בסך 1.2 מיליון שקל. מענק שיתווסף לשכר שנתי של 2.75 מיליון שקל. אבלס, אגב, מועסק רק ב-75% משרה. ההיגיון ברור - הנורמה כבר נוצרה, למנכ"ל כבר נתנו בונוס בניגוד לתנאי ההעסקה שלו, ואם הוא קיבל בונוס שמן, איך נקפח את היו"ר?

מערכה שלישית: ממציאים נימוקים

גם כדי להכשיר את הבונוס של אבלס נמצאו נימוקים מן הגורן ומן היקב. למשל, "בשנת 2009 לא קיבל היו"ר מענק (בגין 2008)". אבל למה בכלל שיקבל מענק? הרי 2008 הייתה שנה איומה ונוראית בה נחתכו רווחי הבנקים. לפי ההיגיון של דירקטוריון אגוד, אם ב-2009 לא קיבל אבלס מענק, חייבים לתת לו ב-2010.

טיעון אחר הוא: "היקף המענק שעל הפרק הינו סביר לכשעצמו, ומתיישב עם מצבו העסקי של הבנק". נשמע הגיוני עד שבוחנים את הרווח הנקי, 117 מיליון שקל כאמור, ומבינים שמדובר במענק בסך 1% מהרווח הנקי של הבנק. מה היה קורה אם היו נותנים לציון קינן מבנק הפועלים מענק של 1% מהרווח, 13 מיליון שקל? רק תחשבו על המהומה שהייתה מתחוללת אז.

ועוד טיעון: "המענק סביר בהשוואה למענקים ששולמו ליושבי ראש דירקטוריון בבנקים בינוניים אחרים". בואו נבדוק. בבנק הבינלאומי לא קיבל היו"ר, ז'ק אלעד, מענק כלל; ויעקב פרי, יו"ר מזרחי טפחות, קיבל 800 אלף שקל - שני הבנקים הללו גדולים ורווחיים בהרבה מאגוד. בבנק ירושלים, הקטן יותר, לא קיבל היו"ר, יונתן עירוני, מענק כלל. אז מה בדיוק סביר פה?

ולסיום: "המענק משקף את ההערכה ליו"ר בהכוונת פעילותו של הבנק, ובביצוע תפקידי הפיקוח וקביעת מדיניות הבנק על ידי הדירקטוריון". האם זו לא מהות תפקידו של היו"ר? אבלס מקבל 2.75 מיליון שקל בשנה בדיוק כדי להיות אחראי על "קביעת מדיניות ופיקוח". אז למה לתת לו גם בונוס?

הנה הצעה למר אבלס: בשביל מה לך הפארסה הזו? למה להמציא נימוקים ולעבור דרך אסיפה כללית, לא חבל? פשוט תכניס לחוזה שלך סעיף שמקנה לך מענק שנתי קבוע, נקרא לו מענק התמדה בתפקיד או מענק עידוד, ולא תצטרך להסביר כל שנה למה מגיע לך בונוס.

האסיפה הכללית שאמורה לאשר את הבונוס הזה, תתכנס ב-16 באוגוסט. כעת נראה האם הגופים המוסדיים יזכרו את מי הם מייצגים, ויצביעו נגד בונוס של 1.2 מיליון שקל בבנק, שהשיג כאמור תשואה על ההון של 6.6% בלבד.

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם