אולי בגלל תמימות, אבל יש לנו ציפיות גבוהות מרגולטורים לשעבר, אנשים שמתוקף תפקידם פיקחו על המערכות הפיננסיות, הנחילו נורמות התנהגות, ותבעו עמידה בכללי ממשל תאגידי מהגופים המפוקחים.
במקרה של יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, לשעבר המפקח על הבנקים, מתברר שברגע שיוצאים מהשירות הציבורי, הנורמות משתנות, והנורמה החדשה היא "תפוס כפי יכולתך". הנה הסיפור על האופן בו אבלס ארגן לעצמו בונוס נחמד - ולטעמנו לא ראוי, של 1.2 מיליון שקל. מחזה בשלוש מערכות.
מערכה ראשונה: משנים כללים
ביום חמישי שעבר דיווח בנק אגוד על תשלום מענק למנכ"ל, חיים פרייליכמן, בגין שנת 2009. אגוד סיים את 2009 בתשואה על ההון בשיעור 6.6% ו-117 מיליון שקל רווח - לא בדיוק הישגים להתהדר בהם. הממוצע במערכת הבנקאית היה 8.8% ואגוד הציג את הביצועים הנמוכים ביותר. זה לא מנע מאבלס, הוביל מהלך שיעניק לפרייליכמן בונוס של 1.2 מיליון שקל, ובהזדמנות זו גם בונוס של 1.4 מיליון שקל לחמישה חברי הנהלה.
גובה הבונוס עורר תהייה. עיון בדירוג הבונוסים שקיבלו מנכ"לי בנקים עבור 2009, מגלה כי פרייליכמן נמצא במקום השלישי המכובד, אחרי מנכ"לי לאומי ודיסקונט. הבונוס של פרייליכמן גבוה פי 2.4 מהבונוס של סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבינלאומי - בנק יותר גדול, והרבה יותר רווחי.
תשעה עמודים הכיל הדיווח המיידי של אגוד, בתחתית העמוד האחרון מתוך 9 שהכיל הדיווח המיידי של אגוד פורטו תנאי הבונוס של פרייליכמן בהתאם לחוזה ההעסקה שלו. הבונוס נגזר מהתשואה על ההון - ככל שזו גבוהה יותר, כן יגדל הבונוס.
והנה הפלא ופלא - בהתאם לחוזה כלל לא מגיע לפרייליכמן מענק בגין 2009 - הרף המינימלי הוא תשואה של 7.5%, ואילו הבנק הגיע כאמור ל-6.6%. זה לא הפריע לדירקטוריון לאשר לפרייליכמן מענק כאילו התשואה של הבנק הייתה 10.5%.
אבלס עשה תרגיל נחמד כדי לצ'פר את המנכ"ל שלו: קבענו בונוס שנגזר מתשואה, אבל אם התשואה לא מספיק גבוהה אז בואו נשנה בדיעבד את הכללים, וניתן בונוס כאוות נפשנו. לא פלא שהדירקטוריון הרגיש חוסר נוחות מסוים, ופירט 15 סיבות למתן הבונוס.
בין היתר "הרווח עלה על היעדים שנקבעו ל-2009, הרווח היה גבוה מזה שהיה בשנת 2008, יחסי העבודה בבנק היו תקינים, המנכ"ל ויתר על שכר בשנת 2009, המנכ"ל התמודד באופן מוצלח עם המשבר העולמי ועם ההרעה בסביבה העסקית", ועוד כהנה וכהנה סיבות.
מערכה שנייה: קובעים נורמה
אם תהינו מדוע התאמץ כל כך אבלס לתת לפרייליכמן בונוס כה שמן, לא היינו צריכים לחכות זמן רב לגלות את התשובה. אתמול זימן אגוד אסיפה כללית על מנת לאשר בונוס לאבלס עצמו. הדירקטוריון, בהחלטה שעברה כמובן פה אחד, מבקש להעניק לאבלס מענק בסך 1.2 מיליון שקל. מענק שיתווסף לשכר שנתי של 2.75 מיליון שקל. אבלס, אגב, מועסק רק ב-75% משרה. ההיגיון ברור - הנורמה כבר נוצרה, למנכ"ל כבר נתנו בונוס בניגוד לתנאי ההעסקה שלו, ואם הוא קיבל בונוס שמן, איך נקפח את היו"ר?
מערכה שלישית: ממציאים נימוקים
גם כדי להכשיר את הבונוס של אבלס נמצאו נימוקים מן הגורן ומן היקב. למשל, "בשנת 2009 לא קיבל היו"ר מענק (בגין 2008)". אבל למה בכלל שיקבל מענק? הרי 2008 הייתה שנה איומה ונוראית בה נחתכו רווחי הבנקים. לפי ההיגיון של דירקטוריון אגוד, אם ב-2009 לא קיבל אבלס מענק, חייבים לתת לו ב-2010.
טיעון אחר הוא: "היקף המענק שעל הפרק הינו סביר לכשעצמו, ומתיישב עם מצבו העסקי של הבנק". נשמע הגיוני עד שבוחנים את הרווח הנקי, 117 מיליון שקל כאמור, ומבינים שמדובר במענק בסך 1% מהרווח הנקי של הבנק. מה היה קורה אם היו נותנים לציון קינן מבנק הפועלים מענק של 1% מהרווח, 13 מיליון שקל? רק תחשבו על המהומה שהייתה מתחוללת אז.
ועוד טיעון: "המענק סביר בהשוואה למענקים ששולמו ליושבי ראש דירקטוריון בבנקים בינוניים אחרים". בואו נבדוק. בבנק הבינלאומי לא קיבל היו"ר, ז'ק אלעד, מענק כלל; ויעקב פרי, יו"ר מזרחי טפחות, קיבל 800 אלף שקל - שני הבנקים הללו גדולים ורווחיים בהרבה מאגוד. בבנק ירושלים, הקטן יותר, לא קיבל היו"ר, יונתן עירוני, מענק כלל. אז מה בדיוק סביר פה?
ולסיום: "המענק משקף את ההערכה ליו"ר בהכוונת פעילותו של הבנק, ובביצוע תפקידי הפיקוח וקביעת מדיניות הבנק על ידי הדירקטוריון". האם זו לא מהות תפקידו של היו"ר? אבלס מקבל 2.75 מיליון שקל בשנה בדיוק כדי להיות אחראי על "קביעת מדיניות ופיקוח". אז למה לתת לו גם בונוס?
הנה הצעה למר אבלס: בשביל מה לך הפארסה הזו? למה להמציא נימוקים ולעבור דרך אסיפה כללית, לא חבל? פשוט תכניס לחוזה שלך סעיף שמקנה לך מענק שנתי קבוע, נקרא לו מענק התמדה בתפקיד או מענק עידוד, ולא תצטרך להסביר כל שנה למה מגיע לך בונוס.
האסיפה הכללית שאמורה לאשר את הבונוס הזה, תתכנס ב-16 באוגוסט. כעת נראה האם הגופים המוסדיים יזכרו את מי הם מייצגים, ויצביעו נגד בונוס של 1.2 מיליון שקל בבנק, שהשיג כאמור תשואה על ההון של 6.6% בלבד.