"האם הרפורמה היא מהלך כדאי או לא?", סמנכ"ל הכספים של רשות השידור, ערן הורן, משתהה רגע לפני התשובה: "לדעתי זה כפוף לתנאי אחד יסודי וגדול מאוד - שיהיה יישום אמיתי ומלא שלה".
בתוך האופטימיות שהורן מנסה לפזר סביב הליך הרפורמה, מדובר באמירה מעט עגמומית. אבל בשנתיים האחרונות, מאז שעבר את הקווים ממשרד האוצר לשידור הציבורי המדמם, הוא למד דבר או שניים על הריאליות של התהליכים ועל החשיבות שברצון של האנשים שמובילים אותם.
* היישום האמיתי והמלא של הרפורמה, זה לא מובן מאליו?
"זה שקול למישהו שמשקיע המון זמן ומאמץ בשביל להיבחר למשרה, אבל העבודה האמיתית שלו מתחילה כשהוא נבחר", אומר הורן בראיון מלא ראשון מאז שנכנס לתפקיד. לדבריו, "כל התהלך מורט העצבים, הארוך והמורכב בסופו של דבר יוצר תשתית שהאיזון שלה הוא לא פשוט. יכולות להיות הרבה מאוד תקלות בדרך, וגם ביישום של הסכם כזה יש מחלוקות ופרשנויות".
* ההסכם שייחתם לא יחייב את מי שיהיו ברשות ביום שאחרי למלא אותו?
"בוודאי שכן, אבל זה לא טריוויאלי. אני יכול לתת דוגמאות שאני מכיר ממקומות אחרים, על פערים בין היישום לתכנון. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה, האנרגיה היום היא בחלקה במשא-ומתן, אבל גם בהיערכות ליישום. צריך לזכור כי מהלך פיטורים של 700 אנשים אינו פשוט ברמה האנושית".
מאז ימיו של יוחנן צנגן, בשלהי שנות ה-80, לא היה כנראה ברשות השידור סמנכ"ל כספים דומיננטי כמו הורן. בניגוד לצנגן, שהיה אימת הרשות, הורן דווקא יצר מציאות שבה העובדים דווקא רואים בו שותף לדרך, כמו גם ההנהלה. הסיבה לכך טמונה ככל הנראה בעובדה שהוא הגיע בנקודת הזמן ההיסטורית שבין הרשות הישנה לחדשה, שאמורה להצמיח הרפורמה.
"בתקופת החפיפה שלי משרד התקשורת עיקל את חשבון הבנק של הרשות בגלל פיגור באגרת התדרים, והיה איום ממשי על היכולת לשלם שכר", נזכר הורן בטבילת האש שלו בגוף שגירעון הוא מצב קיומי עבורו. "צריך לזכור שזה אחרי תקופה שבה האגרה הופחתה בשיעור מצטבר של כ-40%. זה היה לא פשוט, אבל כשהגעתי לכאן כבר היתה תוכנית לרפורמה. לעניות דעתי, היה ועדיין יש לרשות פוטנציאל אדיר להיות גוף שידור ציבורי משמעותי ולייצר אלטרנטיבה איכותית".
רגע לפני שריקת הסיום
הורן לוקח חלק פעיל במשא-ומתן על הרפורמה יחד עם מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, והממונה על הרפורמה ברשות, אריה שקד. אך אמש (א') הגיע לסיומו אחד הפרויקטים התקציביים שהוא הכי גאה בהם, המונדיאל.
על-פי הנתונים שהוא מוסר ל"גלובס", עלות הפקת המונדיאל הסתכמה בכ-30 מיליון שקל. מתוכם, רכש הזכויות עמד על בין 22 ל-24 מיליון שקל. 6 מיליון שקל נוספים הוקצו לטובת ההפקה והציוד, מתוכם 1.5 מיליון שקל שהגיעו מהכבלים והלוויין.
* אחת הטענות כלפי רשות השידור היא שבמשך שנה וחצי לא שודרה אף דרמה. מאיפה נמצא מקור תקציבי ל-30 מיליון שקל?
"זו שאלה דמגוגית. קודם כל, מי שטוען שהרשות לא משקיעה מספיק בתוכן - צודק. יש לנו את החוק שמחייב אותנו להשקיע 36% מההכנסות מטלוויזיה ברכש הפקות חיצוניות. זה מייצר סכום של כ-160 מיליון שקל. בפועל אנחנו משקיעים 10 מיליון שקל, אבל זה לא נכון להגיד שנמצא תקציב.
"ההחלטה לרכוש את זכויות השידור למונדיאל התקבלה לפני שנים. הרכש הוא דרך ה-EBU (איגוד השידור האירופי - ל"א), והוא פרוס על פני כ-5 שנים. לכן, זה לא שבשנת 2010 המנכ"ל אמר 'אני אעשה מונדיאל ולא דרמה' והפנה לשם את כל המשאבים. מעבר לזה בעיית התמהיל תיפתר אם וכאשר תהיה פה רפורמה. כל מהות הרפורמה היא לעשות שינוי בהקצאת המשאבים ולקחת כסף שהיום מוטה לכיוון הוצאות קשיחות, בעיקר בתחום השכר, לתוכן. זאת ההתייעלות".
* וההחלטה להמשיך עם ה-HD לא הגיעה על חשבון תוכן אחר?
"ההחלטה על ה-HD לא באה על חשבון הדרמה, כי החודש של הערוץ הזה מומן במלואו על-ידי HOT ו-yes. החברות חתמו אתנו על חוזה לפיו הן משתתפות בעלויות הישירות של רשות השידור בהקמת ובתפעול הערוץ. כך שאנחנו השקענו 4.5 מיליון שקל, שגם אם המונדיאל היה רק בערוץ 1, היה צריך להשקיע כדי להקים אולפן ולהטיס את הצוותים ולשכן אותם".
בראשית המונדיאל הצהיר הורן כי לא יימכרו יותר מ-7 חבילות חסויות על מנת לא למלא את המסך ביותר מדי פרסום, למרות שהרשות לא נתונה לרגולציה בתחום. "אני חושב שהיתה טעות קשה באולימפיאדת בייג'ין שהיו המון שקופיות חסות, היו תלונות מאוד קשות של הצופים, וזה אפילו לא הכניס הרבה כסף", אומר הורן, שהעדיף לתמחר מספר חבילות מצומצם במחיר פרימיום של 1.3 מיליון שקל לחבילה.
"חזינו ערב המונדיאל הכנסה של כ-8-10 מיליון שקל, וזה יהיה קרוב לתחזית אבל מלמעלה. רק במהלך השבוע השני של המונדיאל הכול נסגר - מבחינת המונדיאל עצמו וגם כל התוכניות מסביב. תפוסת החסויות והתשדירים היתה מלאה", הוא אומר. ההכנסה מתשדירי השירות אמורה היתה להיקבע אתמול, ערב הגמר הגדול, משום שכל תשדיר מתומחר במחיר לנקודת רייטינג.
* יש מתח בין אנשי הכספים לאנשי התוכן בערוץ ציבורי?
"הרבה פחות מאשר בערוץ מסחרי, כי בסוף אנחנו גוף שממומן מאגרה, ולכן מימון החסויות צריך להיות סביר. למעט הדוגמה של אולימפיאדת בייג'ין, שם היה אילוץ להגדיל את הכמות, אני לא זוכר בכלל מקרים שהיה מתח כזה. גם במרבית המשדרים שלנו, עד כמה שזה אולי לא אטרקטיבי להגיד את זה, אבל אין עודף ביקוש לחסויות".
ההוצאות גדולות מההכנסות
באחרונה הודיע האוצר כי יעביר לרשות 10 מיליון שקל לרשות, על חשבון הרפורמה, על מנת שתמשיך בשידורי ה-HD, ו-yes כבר הצהירה כי תספק את האפיק בחינם.
* עלות אחזקת אפיק HD גבוהה. האם התכנים בערוץ 1 יהיו די אטרקטיביים בכדי לספק אותו לכם בחינם?
"אני לא עוסק בתוכן. אבל לטעמי, אם יהיו כמה עוגני שידור כמו למשל משחקי ליגת-העל, או הפקות שאנחנו קונים בחוץ ומתעקשים שכל הפקה חדשה תהיה ב-HD - אז אפשר יהיה להעמיד לוח שידורים של שעתיים ביום בפריים שיתאים לציפיות. אני לא חושב שערוץ ציבורי צריך להתחרות כמו הערוצים המסחריים. לא צריך לכוון לרמות הרייטינג שהם מכוונים".
* לאן יילכו 10 מיליון השקלים שהעביר לכם האוצר?
"הם יועדו לחלוטין לטובת המשך ערוץ ה-HD. אבל אני לא משוכנע שהכול יהיה לרכישה, כי הרשות רוכשת במכרזים. מכרז יכול לקחת תקופה של חודשיים-שלושה ולאור ההחלטה לקיים רצף. נצטרך להמשיך את שכירת הציוד לעוד תקופה מינימלית עד שיהיו תוצאות מכרז. אנשי הטכנולוגיה אומדים את זה במינימום חודשיים-שלושה. אני מניח שנצטרך לשכנע את האוצר שחלק מ-10 מיליון שקל ייועדו לתחזק את הערוץ, עד שהציוד שיירכש יותקן ויופעל".
לדברי הורן, עלות הרכש עצמו תגיע ל-2 מיליון דולר, היתר להמשך השכירות. מתוך 10 מיליון שקל, אין כל הקצאה לתוכן בכלל".
* כל ההכנסות מהמונדיאל נשאבות הישר לתוך החור השחור של הגירעון של רשות השידור?
"יש תועלת בכסף הזה, בתוספת ההכנסה ממכירת זכויות שהיא עוד כ-5 מיליון שקל לרשת, לערוץ הספורט, לחדשות 2 (רשות השידור לא הצליחה למכור את זכויות האינטרנט, לאחר שפיפ"א הגבילה את הפרסום ברשת סביב המשחקים - ל"א). זה פחות 15 מיליון שקל, לא יודע מה הייתי עושה עכשיו בלי זה".
* זה תקציב שאתה עושה בו שימוש במהלך השנה - או מחויב לכיסוי גרעון?
"תקציב רשות השידור מורכב מהוצאות ומהכנסות. מטבע הדברים, בשנה של מונדיאל תקציב ההוצאות יותר גבוה. הוצאות ההפקה משולמות השנה. לצערי, כל השנים האחרונות, ההוצאות גדולות מההכנסות ברמה כזאת או אחרת כמעט בכל השנים האחרונות. זה המצב".
* מה צפוי השנה?
"אנחנו צפינו גירעון תקציבי יחסית גדול השנה".
* של כמה?
"תלוי למה מתייחסים. יש את הגירעון החשבונאי שבא לידי ביטוי בדו"חות הכספיים. היות וזה מבוקר על-ידי רואי חשבון, זה בעצם משקף את מצבה האמיתי של הרשות. שם יש גירעון שהוא מעל ל-200 מיליון שקל. הוא כולל בתוכו דברים שהם לא לתשלום מיידי, כמו תביעות משפטיות והלוואה ארוכת-טווח שנלקחה לרכישת מתחם שערי צדק בשעתו. יש את הגירעון התקציבי שהוא הפער בין ההוצאות וההכנסות, פה הוא כולל איזה רמה של רזרווה שאנחנו לוקחים בתחילת שנה.
"כרגע אנחנו צופים גירעון תקציבי של כ-20 מיליון שקל, אולי טיפה יותר. המדד השלישי הוא הגירעון התזרימי שהוא תחזית שאנחנו עושים בכל שנה, מתי 'ייגמר הכסף'. לקראת סוף שנה בשנים האחרונות מצטבר גירעון של כ-40 מיליון שקל, ואנחנו עושים מאמצים גדולים לשמור אותו ברמה הזאת".
* ברגע שתהיה רפורמה המצב הזה יתוקן?
"המטרה של הרפורמה היא להגיע לאיזון עם גידול דרמטי בהוצאות התוכן. אם היום הייתי מוציא 160 מיליון שקל על תוכן, כמו שמחייב אותי החוק, וכמו שבתוכנית הרפורמה אני אמור להגיע ב-2013, בעלייה הדרגתית - אז הייתי בגרעון של 200 מיליון שקל, לא 40 מיליון שקל. מה ששומר את הגירעון נמוך זה ריסון מאוד אגרסיבי של ההוצאות הלא קשיחות".
* מה אתם יכולים לעשות עד הרפורמה?
"הנדל"ן היחיד שהוא בבעלות מלאה של הרשות הוא מתחם שערי צדק. הוא נרכש בהלוואה בנקאית, לכן לצורך מימוש נכסים זה לא נכס. הוא גם משועבד לבנקים. רוממה זה מתחם שהבעלים הפורמלי שלו הוא רשות הפיתוח של ירושלים, ויש הסדר שהמקורות כתוצאה מהמכירה של המתחם ישמשו לבניית קריית רשות השידור במתחם שערי צדק. בתקופה האחרונה הרשות באה בדברים מול החשב הכללי כדי להאיץ את התהליך. להערכתי יש לו תשתית של מינהלת, יועצים ותוכנית שכבר נעשתה. להערכתי הוא יחיה אותה ממש בתקופה הקרובה".
* יש הערכת סדר גודל כמה שווה המתחם שם?
"מדברים על סכומים משמעותיים ועל אזור שמוקף בבנייה רוויה של חרדים, שיש בו ביקוש לעתודות קרקע משמעותיות".
תוכנית עסקית יפה
כפי שפורסם ב"גלובס", 700 מיליון שקל שיממנו את הרפורמה יתחלקו בין כ-200 מיליון שקל, שיגיעו מהעלאה בת 10% באגרה בכל אחת מהשנתיים הקרובות, ועוד כ-500 מיליון שקל שככל הנראה יגיעו כהלוואה מהמדינה אותה הרשות תיאלץ להחזיר לאורך השנים.
הבנקים, שהיו אמורים לקחת חלק מהמימון, הודיעו כי לאור העובדה שהאגרה היא עיקר ההכנסות של הרשות - ללא ערבויות מדינה הם לא יתמכו ברפורמה.
* בעצם הבנקים - הגוף האובייקטיבי בכל המערכת הזאת - לא מאמין ברפורמה ברשות השידור.
"אני לא אומר את זה בשום אופן".
* זה מה שעולה. הם אמרו, "עסקית-כלכלית, הרפורמה לא משתלמת".
"בשום אופן לא. בנק, בבואו לתת הלוואה, לא מסתכל על תחרות היופי של התוכנית העסקית, כי התוכנית העסקית שלנו היא יפה ועומדת ויש בה גם טווח ביטחון, אלא מסתכל על הביטחונות והצענו ביטחונות, אבל הם לא היו מספיק משמעותיים מבחינתם. הבנק הסתכל על הסיכונים שמעבר. היכולת של המחוקק להוריד את האגרה ולהשפיע על יכולת ההחזר של ההלוואה זה סיכון גדול מדי, ופה זה נעצר".
* מה למדת הכי הרבה מחוויית המשא-ומתן?
"בתרבות ובפרקטיקה שנוצרה של שינויים במגזר הציבורי, גם השינוי ברשות השידור, אי-אפשר לעשות אותו בלי משאבים משמעותיים, השקעת כסף ובלי פשרה סבירה ששומרת על התנאים של עובדי דור א'".
