שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס מתנגד להצעת משרד האוצר לבטל את חוק הדיור הציבורי במסגרת חוק ההסדרים במהלך שאמור להקשות אף יותר על אוכלוסיות חלשות לקנות דירה. כך עולה מהתייחסות שהגיש משרד השיכון לאוצר לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים בסוף השבוע. בד בבד הגיש המשרד שלוש הצעות לממשלה בדבר השתתפות המדינה בהחזרי משכנתא לחסרי דירה באזורי עדיפות לאומית, חיזוק מבנים בדיור הציבורי מפני רעידות אדמה במימון ממשלתי והסדרת קבוצות הרכישה.
לדברי אטיאס, "הממשלה מחויבת לסייע לזוגות צעירים גם בתמריצים שישפיעו באופן מיידי על היכולת שלהם לרכוש דירה. היתרון הגדול בהצעה הוא שאין צורך בהגדלת תקציב המשכנתאות בשנים הקרובות ויש היצע רב לקרקעות בבנייה רוויה שיענה על הביקושים ככל שיהיו בפריפריה בעקבות תוכנית זו. ניסיון העבר הוכיח שביטול התמריצים בעבר פגע קשות בפריפריה. התיקון המוצע יכול לשפר באופן מהותי את מצבם של הזוגות הצעירים חסרי הדיור".
באחת ההצעות של משרד השיכון שמונחת בפני הממשלה מציע המשרד לעודד זכאים, משפחות ויחידים שהם חסרי דירה, לרכוש דירה בבנייה רוויה באזורי עדיפות לאומית באמצעות הגדלת סיוע המקום ומתן השתתפות בהחזרי הלוואות המדינה למשך כל תקופת ההלוואות. לפי ההצעה, באזור עדיפות לאומית א' יעמוד הסיוע למשפחות על ההלוואה בסך 140 אלף שקל והשתתפות המשרד בהחזרי הלוואות המדינה בסך 800 שקל לחודש במשך כל תקופת ההלוואות. באזור עדיפות לאומית ב' תעמוד ההלוואה על סך 90 אלף שקל והשתתפות המשרד בהחזרי הלוואות המדינה תעמוד על 340 שקל לחודש. הסיוע ליחידים יהיה מחצית מהסיוע והחזרי המשכנתא שניתנו למשפחות.
דירה ל-6,600 משקי בית
עלות הסיוע מוערכת בכ-52.77 מיליון שקל לשנה כשמדי שנה יתווסף סכום דומה לתקציב הנדרש. לפי הערכות המשרד, סיוע זה יביא כ-6,600 משקי בית זכאים חסרי דירה לרכוש דירה באזורי עדיפות לאומית. במשרד מסבירים כי "כחלק מהאמצעים להביא לחיזוק הפריפריה על ידי הבאת אוכלוסייה חזקה והבטחת הישארות אוכלוסייה כזו בה, ראוי לחזור ולתת משכנתאות מסובסדות לזכאים חסרי דירה שימשכו זכאים לקבוע ביתם ביישובים באזורי עדיפות לאומית".
עוד מציינים במשרד כי בעוד ששיעורי הבעלות על דירות ברוב מדינות המערב גדלו בעקבות מדיניות ממשלתית מוכוונת, הרי שבישראל שיעור הבעלות על דירות, שהיה בשנים קודמות גבוה מרוב מדינות המערב, יורד בשנים אלה. כך, שיעור הגרים בדירה שבבעלותם פחת מ-72.9% ב-1995 ל-68.8% ב-2008. זאת כתוצאה מביטול המענקים במשכנתאות הממשלתיות ב-2003, שפגע בכדאיות רכישת דירה ראשונה באזורי עדיפות לאומית. ביטול המענקים משמעותו החזר חודשי גבוה יותר של ההלוואות. מ-2003 עד 2008 חלה ירידה של 64% במימוש המשכנתאות באזורי עדיפות לאומית של חסרי דירה.
הצעה נוספת של המשרד היא לקבל החלטה שלפיה יוטל על שר האוצר ושר הבינוי לגבש בתוך שלושה חודשים תוכנית חמש-שנתית בהיקף של 107.6 מיליון שקל לשנה שתאפשר מימון חיזוקם של מבנים בני שלוש קומות או יותר שנבנו לפני 1980, שבהם רוב הדירות הן דירות רשות הפיתוח או בדיור ציבורי, אשר ממוקמים באזורים בעלי רגישות סיסמית. לפי בדיקה של המשרד, קיימים היום כ-489 מבנים מסוג זה ביישובים רגישים סיסמית. העלות המשוערת לטיפול במבנים אלה היא כ-538.2 מיליון שקל לחמש שנים או 107.6 מיליון שקל לשנה. תוכנית זו תכלול בין השאר הלוואות ומענקים עד 60 אלף שקל ליחידת דיור.
בנוסף הגיש המשרד הצעה בדבר הסדרת הבנייה במסגרת קבוצות רכישה כך שתקבע כי בקבוצת רכישה, המונה לפחות 10 חברים, יחויב המארגן לדאוג להסכם שיתוף בין חברי הקבוצה שבו יתחייב להעניק להם שירותי ניהול וארגון. מארגן קבוצות רכישה יחויב לתת לכל חבר התחייבות למחיר מרבי וסופי של הדירה המיועדת לו. בנוסף ייקבע בהסכם ששכר המארגן ישולם בשלבים לפי התקדמות הפרויקט, ושלא ישולמו יותר מ-10% משכרו בטרם עמד בכל התחייבויות. כן ייקבע כי תאגיד בנקאי מלווה יחויב למסור לכל חבר קבוצת רכישה ערבות בנקאית להבטחת כל הכספים ששילם במסגרת המחיר הסופי.
מהאוצר נמסר בתגובה כי הוא "מתנגד למתן סיוע בהחזרי משכנתא בתקופה של עליית מחירי השוק. מתן סיוע לרכישת דירה בתנאי שוק שבו ההיצע חסר, תתבטא בעליית מחירי הדירות והעברת כמעט כל הסיוע הניתן לידי הקבלנים, כפי שנעשה במבצעי הסיוע הקודמים של משרד השיכון (מבצע שרנסקי). בנוגע להסדרת נושא קבוצות הרכישה, אנו לומדים את ההצעה של משרד הבינוי והשיכון, הנושא נמצא בדיונים גם אל מול משרד המשפטים".