עונת הדו"חות נפתחה ברגל ימין, עם פרסום דוחות ענקית האלומיניום אלקואה אשר עברה את התחזיות בדיווח על 13 סנט רווח למניה בעוד השוק ציפה ל-12 סנט בלבד, ובעקבותיה - הדו"ח החזק של אינטל , 51 סנט רווח למניה, לעומת תחזית האנליסטים שהיו ל-43 סנט בלבד, בממוצע. חשוב מכך הוא ששתי החברות סיפקו תחזיות מעודדות להמשך.
הסיפור אינו סביב אלקואה כמובן ואפילו גם לא הסיפור של אינטל - הטון בשוק ההון צפוי להיקבע במידה רבה מהתמונה שתתגלה לפנינו בזירת המיקרו ולשים בצד את זירת המקרו המאכזבת לפחות לתקופת הדו"חות.
בשני הרבעונים האחרונים הכו מרבית חברות S&P500 את תחזיות האנליסטים ואם אלקואה מהווה אינדיקציה כלשהי לעונת הדו"חות הקרובה, הרי שאנו לפני רבעון שלישי רצוף בו מכות החברות את התחזיות ורושמות צמיחה, לאחר שנתיים (8 רבעונים) של ירידות ברווח המצטבר של החברות.
הפסימיים ואלו הנצמדים לזירת המקרו לבדה, יאמרו כעת כי התחזיות היו נמוכות מלכתחילה ועל כן התמונה עתידה להשתנות לרעה בהמשך. אם כך הדבר, איך זה שהחברות ממשיכות לספק תחזיות חיוביות על חזרה למגמה של שיפור ברווחיות?
ההסבר טמון בהבדלים שבין המיקרו למקרו.
בזירת המקרו חלה התמתנות בקצב עליית האבטלה בארה"ב, שמסתובבת סביב קצת מעל 9.5% - שיעור גבוה מאוד לכלכלה האמריקאית לכל הדעות וטרם נראה שיפור אמיתי מלווה בשינוי מגמה במספרם של הבלתי מועסקים.
הצרכן האמריקאי לווה פחות, דבר שמוביל לירידה בצריכה.
לכאורה, נשמע שאותם כלכלנים פסימיים המגובים בנתונים לא מעודדים, חייבים להיות צודקים - אין מנוס מכניסה למיתון גלובלי שישפיע על רווחי החברות כבר ברבעונים הקרובים.
עם זאת, מחירי רבות מהחברות האמריקאיות כבר מגלמים את הנתונים של זירת מקרו שלילית בכלכלה האמריקאית בתקופה הקרובה והדבר בא לידי ביטוי בתחזית מכפיל הרווח ל-12 החודשים הקרובים ל-S&P500, אשר נמצא בשפל היסטורי - 12.1 בלבד, לעומת 14.2 בחמש השנים החולפות (לפי תומפסון רויטרס).
בזירת המיקרו אם כן, צפויה להצטייר תמונה אחרת - גוגל , בנק אוף אמריקה , סיטי (C), ג'י פי מורגן וג'נרל אלקטריק שצפויות לפרסם בהמשך השבוע, יעברו להערכתי את תחזיות האנליסטים ויספקו תחזית משופרת להמשך השנה ויתרמו בכך לחזרה למגמת העליות בשווקים, לפחות בטווח הקצר וזאת על אף האינדיקאטורים השליליים בחזית המקרו.
האסטרטג הראשי של השווקים הגלובאליים בסיטי, סבור שעל אף הדו"חות הטובים שיוציאו החברות, הן יתקשו לספק תחזית ברורה ל-2011 ולכן השוק יתקשה להמשיך בראלי שהחל להסתמן בשבוע שעבר. אם הצדק עימו, הכוחות המנוגדים וחוסר הבהירות יובילו לתקופה ארוכה של דשדוש.
ניצחון המיקרו על המקרו נובע להערכתי ממספר גורמים:
הרבה יותר קל ופשוט להחזיר קרון בודד שסטה מהמסילה חזרה למסלולו מאשר לנסות להחזיר את כל הרכבת שסטתה כמקשה אחת.
מאזן הכוחות בעולם השתנה, המשמעות שאין עוד להסתכל על המשק האמריקאי כעל כלכלה סגורה המקיימת את עצמה בזכות היותה כלכלת ביקושים אדירה.
הפיצוי על אבדן הביקוש בארה"ב, כמו גם בפגיעה הבלתי נמנעת בביקוש מאירופה, צפוי להגיע אל החברות האמריקאיות הגלובליות מהשווקים המתפתחים שממשיכים לצמוח בקצבים מרשימים (סין, הודו וברזיל) ואף משנים את מדיניות הצריכה שלהם בהפכם לשווקים של ביקושים הן לחומרי גלם, הן לתעשייה הכבדה הכה נחוצה להמשך צמיחתם והן למוצרים הסופיים.
בהינתן כי עונת הדו"חות אכן טומנת בחובה הפתעות חיוביות, המיקרו צפוי להתגלות לנו כנביא טוב יותר לכלכלה, בשל יכולתו לחזות טוב יותר את השינויים המהירים המתרחשים בכלכלה המודרנית, בעוד המקרו צפוי להתגלות כשוטה המטעה.