"דרישות הדיווח החשבוניות של שכר בכירים כורכות בסכום אחד תשלומי שכר, בונוסים, הטבות פרישה ושווי אופציות, נתון שאינו בר השוואה לשכר עובד שכיר ממוצע ובכל זאת פוליטית הוא מושווה אליו", כך טוען פרופ' אמיר ברנע, מי שעמד בראש הוועדה למבנה התשקיף הבורסאי.
ברנע, שאמר את הדברים בכנס שקיים פורום CFO, טען כי תגמול מנהלים חשוב כדי ליצור איזון אינטרסים בין הבעלים והמנהל, כדי לתמרץ מנהלים ובמיוחד כדי לקבוע מחיר פרישה גבוה לשימור נאמנות המנהל לחברה. ברנע ציין כי למרות הדיון הציבורי על תגמול המנהלים לדעתו אין הבנה למרכיבי התגמול וצורת חישובם החשבונאית, גם לא בקרב חברי הכנסת.
ברנע התייחס גם לתוכניות תגמול המנהלים לחברות שבהסדר חוב. לדבריו, לכאורה בחברות כאלה קשה יותר לתגמל מנהלים בשל הלחץ הציבורי ולחץ מחזיקי האג"ח, וזאת דווקא בעת שניהול איכותי, לדבריו, ומתמשך בחברות אלה הוא קריטי: "דווקא חברה שעתידה אינו ברור צריכה ליצור תוכנית שתגרום למנהלים להמשיך ולכהן בה", אמר ברנע והוסיף: "צריך למצוא זהות אינטרסים של המנהלים עם בעלי איגרות חוב".
ברנע הציע פתרון שמבוסס על הצמדת הבונוס למנהלים בשיפור בתשואות אג"ח: "מתכונת זו ניתנת לביצוע, עלותה נמוכה והיא מבטיחה אינטרס משותף למנהלים, בעלי המניות ולנושים", סיכם ברנע.