1. דמי קישוריות. קישור-גומלין. ניטרליות הרשת. נדידה פנים-ארצית. פריסת רשתות. רשת רט"ן. מספר אתרים. שיתוף אתרים. עלויות תמסורת. מפעיל .CallBack .MVNO מפעיל נוסף. מפעיל חמישי. NERA. טאסק. שלדור. אנליסיס. נייד-נייח. נייח-נייד. נייד-נייד. שיחה יוצאת. שיחה נכנסת. השלמת שיחה. שיחה פנים-רשתית. זמן אוויר. הסטת תנועה. בקרת רשת. מערכות ניטור.
UMTS GSM. TDMA. PTT. תעריף לדקה. תוכנית "אחיד וכולל". חבילות דקות. דמי שימוש קבועים. post paid. תקופת התחייבות. הורדת חסמי מעבר. ניידות מספרים. ניתוק זיקה. EBITDA. ARPU. MOU .ROCE. חברות מפ"א. Back to back. מגזר עסקי. מגזר פרטי. מודל bottom-up. בזק. פלאפון. סלקום. פרטנר. מירס. שאול אלוביץ'. נוחי דנקנר. אילן בן-דב. פטריק דרהי. משה כחלון ו...
... הלו? מדבר כאן א"א מצפון הארץ, אני ואשתי חולים על ה-iPhone החדש שהחלטנו לפנק את עצמנו בו. בזמן האחרון אני שומע על מאבק איתנים בין משרד התקשורת לחברות הסלולר, הממזרות הללו, להורדת דמי הקישוריות או הקש"ג, כפי שאתם אוהבים לכנות אותם.
החלטנו להתעמק בג'יבריש של תחום הסלולר כדי להבין למה החשבון שלנו מגיע לסכומים מעיקים. אנחנו אוהבים לפטפט בלי סוף, ובלי להרגיש... אופס... אנחנו משלמים מאות שקלים לחודש לכל מכשיר לפחות.
עכשיו אני שולט בכל המונחים שוברי השיניים שהפצצתם אותנו בשבועות האחרונים. זה לא היה פשוט, אבל הרבה יותר קל מלפצח את ההסכם המעורפל שלנו עם חברת הסלולר.
הבנתי שאחרי הפחתת דמי הקישוריות ישתלם לי יותר לפטפט מהנייח לנייד. אין סיכוי, תשכחו מזה. אני על ה-iPhone לא מוותר בשביל חיוג מהאלחוטי המצ'וקמק שיש לי. שאלה לי אליכם, השר האמיץ כחלון וחבורת היועצים שלו: מה ייצא לי בכל זאת מכל הבלגן הזה? מכל המאבק העיקש וההירואי שאתם מנהלים נגד הממזרים מחברות הסלולר?
...והתשובה היא: כלום.
2. וזו אולי תמצית המאבק האימתני המתנהל בחודשים האחרונים על דמי הקישוריות: כן, צריך להפחיתם. לא, זה לא ישנה בהרבה את חשבונות הסלולר של הצרכנים.
צריך לומר זאת בקול רם וברור: גם משרד התקשורת מכיר את המספרים בטבלה המצורפת. גם הוא יודע שהצמיחה בהכנסות וברווחיות הסלולר לאורך השנים האחרונות נעצרה רק בשנת 2005, בשנה שבה החלה ההפחתה הראשונה בדמי הקישוריות.
אבל שנה אחת עם ירידה מינורית יחסית ברווחיות המצרפית הספיקה לחברות הסלולר. הן כבר מצאו את הדרך לפצות את עצמן בדרכים מגוונות על דמי הקישוריות המופחתים, והן גם ימצאו את הדרך לפצות את עצמן גם הפעם, עם הירידה המשמעותית בדמי הקישוריות. אל דאגה, השירותים איכשהו יעלו יותר, ההעלאות יגיעו בתזמור, המחירים יהיו די זהים, והחשבון לא יפחת דרמטית.
ההנחה היא שדמי קישוריות נמוכים אולי לא קריטיים עתה, אבל קריטיים למפעילים הווירטואליים שאמורים להיכנס בשנה הבאה. מפעיל וירטואלי מתלבש על הרשת הקיימת במודל של דמי שכירות, בלי צורך להקים תשתית כלשהי, אבל תלוי לחלוטין במפעילים הקיימים. מפעילים מהסוג זה ישמחו להציב את דמי הקישוריות הצפויים (4 אגורות) כדמי השכירות מהמפעילים הוותיקים.
האם זה יהיה הרף או האם הוא ייקבע במשא-ומתן עצמאי עם חברות הסלולר? אלוהים גדול. מה שבטוח, גם במשרד התקשורת מודים כי מפעילים וירטואליים לא ישנו מקצה לקצה את מפת התחרות בשוק הסלולר. הניסיון העולמי מצביע על הצלחה חלקית במקרה הטוב ועל כישלון במקרה הרע.
שורה תחתונה: אם המפעילים הווירטואליים יצליחו לכבוש כמה אחוזים מהשוק בישראל - נדמה לנו שכולם יהיו מרוצים.
מה צריך? אין ברירה, רק מפעיל נוסף. גם באוצר וגם במשרד התקשורת תמימי דעים: רק מפעיל נוסף עם תמריצים ממשלתיים (ויתור על דמי רישיון וכדומה) יוכל להכניס פלפל לתחרות הרדומה בשוק הסלולר ולשרת בכך את הצרכנים.
ואז אולי יציעו ללקוחות חבילות המאפשרות להשתמש בסלולר ללא הגבלה ובמחיר קבוע עם תחרות אגרסיבית על המחיר. והמועמד המתאים ביותר נראה כרגע פטריק דרהי, בעל השליטה במירס, שיש לה כבר תשתית כלשהי. רגע רגע, שואל א"א, אז מה הבעיה: אם זה הפתרון לחשבונות המנופחים, אז למה המכרז לא יצא לדרך?
השנאה והזעם מופנים, כמובן, לחברות הסלולר. הן גובות מחירים מנופחים, הן החזקות, הן המשפיעות, הן חוסמות תחרות. והתוצאה: הן מרוויחות "יותר מדי", או כפי שנהוג לומר: "רווחיות עודפת", מושג שגם אנחנו נוהגים לחטוא בו.
כמובן, בכלכלה אין מקום למושגים כמו רווחיות יתר או עודפת. כל תאגיד בכל שוק צריך להרוויח כמה שיותר, בתנאי כמובן שהוא מציית לחוקי העסקים ונוהג בהגינות עם לקוחותיו ועובדיו.
מי שאחראי על הציות ועל ההגינות הם הרגולטורים. במקרה הזה, משרד האוצר ומשרד התקשורת שנמנמו שנים, בדיוק כפי שמשרד האוצר נמנם בנושא דמי הניהול. הם אלה שיצרו מצע פורה מאוד ל"רווחיות העודפת" בשוק הסלולר ובשוק קופות הגמל. הם לא יכולים להתלונן על כך שהשחקנים התפרעו, אחרי שהם קבעו כללי משחק מעוותים שאפשרו את ההתפרעות.
משרדי התקשורת והאוצר יודעים כבר שנים שיש שיווי-משקל לא בריא בשוק הסלולר, שבו מתחלקות 3 חברות כמעט שווה בשווה, שיווי משקל קלאסי לאי-קיום תחרות. אז למה הוא לא דחף את מירס או מפעיל נוסף אחר פנימה? כי הפקידים לא מסכימים ביניהם, לכל משרד יש "אג'נדה", יש דיון, ועוד דיון, שימוע ועוד שימוע, חודשים חולפים וגם שנים, ופתאום לכולם בוער בנשמה להתייצב בתקשורת, לחבוט בחברות הסלולר ולהישמע כמי שמגן על הצרכן בחירוף-נפש. סליחה, איפה הייתם?
ייתכן שזה אנקדוטיאלי, אבל הפקידים שתקעו את התחרות בשוק הסלולר, עובדי שירות המדינה, מקבלים סלולרי מהמעביד (המדינה) בעלות מגוחכת של 7 אגורות לדקה.
עכשיו א"א מבין למה הוא משלם 50 ו-60 אגורות לדקת שיחה - כדי לסבסד, בין היתר, את הפקידים שנמנמו במשך שנים בהגנה על האינטרסים שלו.
eli@globes.co.il