עיתוי הוא לפעמים הכול בחיים, ובהפרטת דיסקונט התברר שלמשפחת ברונפמן היה עיתוי מוצלח במיוחד. מבדיקת "גלובס" עולה, כי חצי שנה לפני סיום תקופת החסימה בת חמש השנים של מניות גרעין השליטה בדיסקונט, רושמת קבוצת ברונפמן-שראן תשואה של 37% על השקעתה, אשר משקפת (כולל דיבידנד שחולק) תשואה שנתית של 7.2%. הרווח הכולל של בעלי השליטה מרכישת דיסקונט מסתכם ב-478 מיליון שקל בארבע וחצי שנים.
לשם השוואה, אילו משפחת ברונפמן ורובין שראן היו רוכשים בפברואר 2006 במקום מניות דיסקונט את מניות מדד ת"א 25, הייתה התשואה שלהם 33.5%; אם היו קונים במועד זה מניית בנק לאומי, היו מקבלים תשואה (בחישוב דיבידנד שהתקבל) של 1%, ואילו רכישת מניית בנק הפועלים הייתה מניבה להם הפסד של 23%.
איך זה קרה? גרעין השליטה בדיסקונט גובש בשלהי 2004 כאשר שני המתמודדים בהפרטת דיסקונט - משפחת ברונפמן ורובין שראן - חברו לקבוצה אחת שניהלה מו"מ מול המדינה. כמתמודדת היחידה בהפרטה, הצליחה הקבוצה להשיג מהמדינה מחיר מצוין, ורכשה בפברואר 2005 נתח של 26% ממניות דיסקונט במחיר של 5.1 שקל למניה, תמורתם שילמה 1.3 מיליארד שקל.
משפחת ברונפמן הייתה הגורם הדומיננטי, כשרכשה 15.6% ממניות הבנק המהוות 60% מגרעין השליטה. שראן רכש 10.4% מהמניות המהוות 40% מגרעין השליטה.
הקבוצה כאמור רכשה את המניות בפברואר 2005, אך העסקה הושלמה רק שנה לאחר מכן. במהלך אותה שנה קפצה מניית דיסקונט ב-45% והגיעה לשער של 9.2 שקלים - כמעט הכי גבוה אי פעם. ברם, המחיר ששולם למדינה היה זה שסוכם שנה קודם. המדינה אמנם קיבלה ריבית של 4%, אבל המחיר לא הותאם לקפיצה הגדולה במניה.
מה אירע מאז? המניה עלתה וירדה במשבר, ושוב עלתה. מחירה כיום הוא 6.77 שקלים, והשווי הנוכחי של המניות הוא 1.73 מיליארד שקל. בנוסף, בדיוק ערב המשבר בשנת 2008 חילק דיסקונט דיבידנד של 250 מיליון שקל, כשחלקם של בעלי השליטה בו היה 52 מיליון שקל. כך, שבסך הכול לברונפמנים תשואה מצטברת של 37%.
התשואה הייתה יכולה להיות גבוהה יותר אלמלא ירדה מניית דיסקונט מתחילת השנה ב-23%, כשהבנק נסחר במכפיל הון (שווי שוק חלקי הון עצמי) נמוך של 0.66. אחת הסיבות למחיר הנמוך היא כוונת המדינה למכור את חלקה (20%) בשוק בחודשים הקרובים. מכירה צפויה של מניות בשיעור כה גדול, מפעילה לחץ על המניה ומפריעה לה לעלות.
בכל מקרה, תשואה של 37% היא תשואה תיאורטית במקרה שהברונפמנים היו מוכרים את המניות מחר בבוקר. אולם, כשמכירה כזו תיעשה בפועל, אם וכאשר, המחיר יכלול פרמיית שליטה, כך שהרווח יהיה גבוה יותר. ההערכות הן כי עם תום תקופת החסימה ירצו בעלי השליטה למכור את החזקותיהם, ומדי פעם מתפרסמות ידיעות על כך שהקבוצה מציעה את מניותיה למכירה לאיש עסקים כזה או אחר. שראן עצמו כבר ניסה בשנת 2008 למכור את חלקו לברונפמנים, אך המשבר הביא לביטול העסקה לנוכח ירידת מחיר המניה.
מקורבים לבעלי השליטה מדגישים בתוקף כי אין לבעלי השליטה כוונה כזו, וכי הם רואים בבנק החזקה אסטרטגית. עם זאת אומרים המקורבים, כי במחיר מתאים, שנאמד ב-12 שקל למניה (77% מעל מחיר הנוכחי), יהיו מוכנים לשקול את מכירת הבנק.
אגב, למרות שבישראל רגילים לזהות את מתיו ברונפמן כבעל השליטה בבנק, הוא למעשה רק מיופה כוח של משפחתו, ואישית מחזיק כיום רק ב-2% ממניות דיסקונט. אחותו הולי, אחיו אדם ופיליפ מילשטיין מחזיקים ב-1% כל אחד, ומייקל ראובינוף מחזיק ב-0.5%. הדמות הדומיננטית בגרעין השליטה היא אביו של מתיו, אדגר ברונפמן, המחזיק אישית ב-10.1% ממניות הבנק.