איש העסקים זקי רכיב הביע היום (ב') אמון בעיתון "מעריב", לאחר שנכנס כשותף בעיתון. "אני בשלב בחיים שאני מחפש את האתגר הזה, ולכן נכנסתי ל'מעריב'", אמר רכיב בשיחה שקיים עם חגי גולן, עורך "גלובס", בוועידת תקשורת ונתח שוק של "גלובס" שמתקיימת היום (ב') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב.
חגי גולן: אנחנו שמחים לארח אותך כאן בהופעה פומבית ראשונה. שאלה ראשונה - בשביל מה בעצם אתה צריך את "מעריב"?
רכיב: "אני יודע שזה מפתיע את כולם. בישראל לאחרונה מסתבר שכשאנשים נכנסים למדיה הם בעיקר באים על מנת להשפיע, ומסתכלים על המדיה כתחום שהוא לא בהכרח רווחי. 'מעריב' זה עסק. ישבתי, חשבתי, ניתחתי, הסתכלתי, בדקתי. כמו בכל עסק ובכל השקעה, אתה מסתכל על מחיר הכניסה שלך ולאיזה אופק אתה יכול לקחת את העסק, לנסות לנתח ולחשב מה ההבדל בין תהליך הכניסה ותהליך היציאה. אני רואה ב'מעריב' עסק שיכול להצליח ולהגיע לאופקים רחוקים".
* אתה יודע שבדרך היו עוד כמה שרצו, חשבו, היו משאים-ומתנים כאלה ואחרים, וזה לא הבשיל. למה דווקא איתך זה הצליח?
"נקודה מצוינת. אני בא ממקום אחר. כשאתה בא לעולם התקשורת ממקום אחר, אתה מסתכל על רוב האנשים שנכנסו, ובמידה מסוימת גם על איך שהתנהלה העיתונות בתקופה האחרונה. מי שבא הסתכל על 'מעריב' מנקודת מבט של צ'לנג'ר. גם הכניסה של 'ישראל היום', כדוגמה, היא בתפיסה של צ'לנגר.
"אני הולך לאתגר. יש היום מישהו שהוא מקום ראשון או שני, ואני נכנס והולך להתחרות. זה די מתאים לאופי שלי ולתכונות שבעזרתן הצלחתי בעבר בהיי-טק. אני בא מהעולם של החדשנות. כשהסתכלתי על 'מעריב' והסתכלתי על האיכות האנושית שיש שם, על התשתיות הקיימות, חשבתי לאן אפשר לקחת את 'מעריב' עם חדשנות וגישה אחרת לגמרי, והגעתי למסקנה שזאת ההשקעה הטובה ביותר שיכולתי לעשות בתקופה אחרונה".
* הזכרת חדשנות והזכרת "מעריב", ואנחנו יודעים שבסופו של דבר "מעריב" הוא אולד מדיה. מוצר פרינט, נכון להיום, עם דפוס ושליחים, הוא מה שאנו קוראים אולד מדיה. אתה לא חושש שיש היום דברים יותר מעניינים אולי?
"דווקא זה מאוד מאתגר, ובשלב הזה בחיים אני מחפש את האתגר הזה. התפיסה הזו של אולד לא כל-כך מקובלת עליי, גם באולד אפשר לחדש. אני לא נכנס לקטע של הדפוס. כולם מנבאים שהדפוס ימות ויחלוף לעולמו, אני לא בטוח ששם הייתי רוצה להתמקד. אם מסתכלים על מה שקרה היום, זו לא בעיה של 'מעריב' בלבד, אלא של כל העיתונות ולא רק בישראל.
"הטכנולוגיה בעצם הרסה את המודל העסקי הקיים. אני מהמר שהטכנולוגיה בעצמה היא זו שתציל את העיתונות ואת בעלי התוכן, אלה שמייצרים תוכן. יש למטבע הזה שני צדדים - צד אחד הרס את המודל הקיים, והצד השני טומן בחובו אפשרויות אין סופיות. בחודשים האחרונים ישבתי עם צוות אנשים ועירבתי מתוך 'מעריב'. האפשרויות שיש בעולם התוכן הן רבות מאוד, כולל בישראל".
* נסה לשתף אותנו. פורסם שאמרת שאתה בעצם רוצה להפוך את המותג הזה למותג של מדיה דיגיטלית. מה אתה מתכנן לעשות?
"לגלות את כל הסודות כאן?"
* את חלקם.
"לא. אני אעשה כמו השר כחלון, שבפעם הראשונה שהופיע הוא לקח את הזכות השתיקה. אני אנסה מגובה 100 אלף רגל לתאר את הבעיה. הבעיה היום שישנה נהירה לעולם האינטרנט - חלק מהאנשים אפילו לא טורחים לקרוא עיתון. ובעולם האינטרנט עוד לא פותח מודל עסקי שבו בעלי התוכן מסוגלים להרוויח. זו בעיה שקיימת לא רק בישראל. אפילו פסקי דין שניתנו לאחרונה, אחד מהם בישראל, בעצם הופכים את האינטרנט ל'הולי גרייל' (הגביע הקדוש) של כל הגנבים. סליחה שאני אומר, אבל יש לך תוכן, בא גוגל מושך לך תוכן. בפייסבוק לא צריך לשלם כלום.
"ודווקא בנקודה הזאת אני חושב בגלל שאנחנו בישראל, מדינה שצורכת תוכן בעברית, ואין בחו"ל אנשים שכותבים בעברית - דווקא אנחנו יכולים להיות אולי להגשים את הציונות של 2010 ולהיות אור לעמים. דווקא שם אני חושב שיש צורך לשתף פעולה עם כל אנשי התוכן, ובעצם מהבמה הזאת אני קורא לכל הקולגות - אני בא ממקום של חדשנות. אני בא מעולם של win win. הייתי רוצה ביחד עם הקולגות, שהיום קוראים להם מתחרים, בעצם ליצור מעבדות משותפות שבהן נבחן טכנולוגיות משותפות, פלטפורמות חדשות, תוכנות חדשות שמאפשרות לכל צרכני התוכן להגיע דרך המדיות האלקטרוניות אל הצרכנים, ובמידה שאפשר - גם לגבות על זה כסף על מנת לאפשר להתקיים".
יצרני התוכן חייבים להרוויח
* אתה בעצם מדבר על קונסולידציה של חלק מהמדיות בישראל. אתה יודע שלפחות מבחינת האווירה היום, זה זה לא כל-כך בון טון להגיד את זה. יש ממונה על ההגבלים ודיבורים על ריכוזיות. למה אתה חושב שהקריאה הזאת שלך תצליח באטמוספירה הזאת?
"אני רואה את זה בשתי רמות: א' - ברמה של המתחרים בענף העיתונות יש צורך להתחיל לחשוב ביחד על כל הנושא של המעבר למדיה האלקטרונית, ואין צורך לעשות את זה כיחיד; ב' - הרגולטור צריך להסתכל. רק היום דיברו על רשות התקשורת ובירכו על היוזמה הזאת. רשות התקשורת, או משרד התקשורת, יהיו חייבים להסתכל אחרת על עולם המדיה ולחלק את זה אחרת.
"פעם היו טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט. היום עולם ה-IP שינה לגמרי את הכללים, והחלוקה של העבר כבר לא תואמת את המציאות. אני חושב שיהיה צורך בחיבורים כאלה או אחרים שעדיין יאפשרו תחרות, אבל אין סיבה בעולם שמישהו שמייצר תוכן ועמל כל-כך קשה לא יוכל להעביר אותו בדרכים שונות או אחרת ועל מנת ליצור את המינימום גודל והיקף. בלי זה אי-אפשר להתחרות.
"היום יש אולי שתי חברות בעולם המדיה שמרוויחות כסף, ואני לא חושב שזו כוונת המחוקק. בל נשכח שהעיתונות היא עדיין חלק מאוד חשוב של הזרוע הרביעית של השלטון זרוע הביקורת".
* הזכרת את נושא האינטרנט. אתה מאמין שבאמת ניתן לגבות תשלום על תכנים באינטרנט במציאות הזאת? למרות ההבחנה שעשית בין אנגלית לעברית, אתה מאמין שאנשים יהיו מוכנים לשלם עבור תוכן באינטרנט?
"כן. אני יודע שרוב האנשים שמסתכלים על האינטרנט מסתכלים על מודל אחד שבו אתה מרוויח רק מהפרסומות, אבל אני חושב שיש סוג של תכנים שאנשים ירצו לראות באינטרנט ולשלם עבורו ו/או באמצעים אחרים כמו IPDIN, או סלולר או באמצעים אלקטרונים אחרים".
* הזכרת את החשיבות שהמדינה שצריכה לתת לעניין הזה. היית הולך גם על איזשהו מודל כמו שקיים בצרפת, שהמדינה מעניקה סובסידיה לעיתונות המודפסת כדי לשמר אותה כדבר שהוא מאוד חשוב לדמוקרטיה?
"אני לא חושב שאני מסוגל להגיב בשלב זה, אבל אני לא בונה על זה בגרף הרווחיות של 'מעריב'".
* בוודאי קראת את הראיון שנתן רופרט מרדוק - זה היה בעיתון שלך והוא דיבר על חלק מהדברים שאתה מדבר עליהם כאן. אתה רואה קווים מקבילים בתפיסת העולם?
"ללא ספק. אני תומך נלהב בגישה של רופרט מרדוק. אני לא חושב שהעולם רוצה בסופו של דבר שבעלי התוכן או אלה שמייצרים את התוכן ייעלמו. אין דומה למצב שבו באים אליי הביתה לוקחים את התוכן שלי על מנת לבסס מודל עסקי אחר.
"כשאתה נכנס ומשתמש במנוע חיפוש, נניח בגוגל, אתה לא מחפש גוגל בשביל גוגל - אתה מחפש תוכן. אם אתה רוצה אינפורמציה על חגי גולן, אתה צריך ללכת ל'גלובס' או ל'מעריב' או ל'ידיעות', אולי גם ל'ישראל היום', אבל בסופו של דבר חייב להיות מודל שבו בשרשרת הרווח הזאת גם ליצרני התוכן, שהם בעצם האלמנט הכי חשוב בשרשרת הזאת, גם להם יהיה נתח".
* אם אני מפרש נכון את דבריך, זה אומר שעוד מעט מי שירצה לקרוא את התכנים של 'מעריב' בגוגל יצטרך לשלם כסף באיזשהו אופן.
"זה לא מה שאמרתי".
* הזכרת את "ישראל היום". יש סיכוי ש"מעריב" המודפס יהפוך לחינמון?
"אני לא חושב ברזולוציה כזאת בשביל לענות על השאלה הזאת. אני חושב שצריך לראות איזה תוכן אפשר לתת בחינם ואיזה תוכן לא. אני מאלה שמאמינים שמה שלא עולה כסף לא שווה כסף, ואני לא חושב שהגישה הזאת של גישה עיוורת שלתת חינם היא הגישה הנכונה על מנת לייצר תוכן איכותי".
מצטער על עסקת פרטנר
* מה אתה חושב על הכניסה של שלדון אדלסון לארץ באמצעות "ישראל היום"?
"כל אחד מביא איתו את התובנות שלו ואת הניסיון שלו. עם מלוא הכבוד וההדר ששלדון מביא איתו מעולם הקזינו, שבו - דרך אגב - אלכוהול זה המוצר היחיד שמקבלים בחינם. אז תקבל בחינם אלכוהול ותתנהג בהתאם ליד השולחנות. אני, לעומת זאת, מביא חדשנות. אני חושב שהחדשנות הזאת היא טובה לכל התעשייה ולא רק ל'מעריב'".
* הבנתי את החלק הראשון של המשל עם האלכוהול ליד השולחנות בקזינו. מה הנמשל בהקשר של שלדון?
"אני חושב שיש תפיסת עולם ואג'נדה מסוימת ביצירת מודל עסקי או לא עסקי. את השאלה הזאת הכי טוב לשאול אותו".
* מה אתה חושב על האג'נדות הפוליטיות שמובילים חלק מכלי התקשורת, לא רק "ישראל היום"? איך אתה חי עם זה?
"אני לא מאמין שעיתון זו במה לאג'נדה פוליטית. עיתון זו זירה של חדשות ופרשנויות, ובתוך הזירה הזאת צריך להיות מסוגל להביא פרשנויות שונות. הייתי רוצה לראות את 'מעריב' כזירה שבה האינפורמציה נמסרת עם הפרשנויות בצורה הכי מאוזנת והכי פיירית".
* בעסקה של "מעריב" היו דיבורים ששילמת יותר מדי. אתה מכיר את הישראלים שישר עושים את החשבון. מה אתה חושב על התרבות העסקית?
"יש לי סיפור קטן על העניין... כשטריון בזמנו קנתה חברות ישראליות, קנינו לא מעט, ובאתי אחרי כמה שנים בעמק הסיליקון, וביום ראשון בבוקר ישבתי עם כמה מהנדסים שסיפרו על מה שעשו בסוף השבוע: 'איפה היית בסוף שבוע?', 'הייתי בטבריה'. 'מה, אתה משוגע?', השני אומר, 'מי נוסע לטבריה, רק באילת יש כיף. באיזה מלון היית?' 'הייתי במלון השושנים'. 'מי הולך למלונות כאלה, השתגעת?' 'כמה שילמת?' 'שילמתי 150 שקל ללילה', 'איזה אידיוט, עבדו עליך'". אז הבנתי איפה אני נמצא.
"אני לא חושב שבניתוח של עסקה אפשר להיות פשטני. לכל עסקה יש כללים משלה, יש פרמטרים שצריך להסתכל עליהם. אני בא מעולם ה-win win, ובעולם הזה השותפים והבנקים והעובדים הכי חשובים. הקהל יצא מורווח, כי העסקה הזאת מאפשרת לי לבוא וליישם ביחד עם משפחת נמרודי ועם ההנהלה והעובדים והכתבים הנהדרים את האסטרטגיה החדשה שכולה חדשנות, חדשנות וחדשנות".
* פוליטיקאים כבר התקשרו אליך לברר? לנסות להשפיע למה כתבו ככה, למה כותבים ככה או הולכים לכתוב ככה, קיבלת כבר טלפון ראשון?
"קיבלתי טלפונים ועניתי בנימוס".
* תן שמות.
"עניתי בנימוס ושלחתי אותם לדבר עם עופר".
* הזכרתי שהיו כמה עסקאות על הפרק. יש עסקה שאתה מצטער עליה? או שאתה מצטער שלא עשית? פרטנר?
"בטח שאני מצטער שלא עשיתי. ואם הייתי עושה את זה במחירים של אז, הייתי מרוויח כסף. על עסקת פרטנר אני מצטער, על עסקת 012 קשה עדיין להגיד. על מכבי (תל-אביב בכדורגל) אשתי אמרה לי 'אתה קונה - אני עפה'. אז לא קניתי".
* יש אנשים שהיו אומרים שאפשר ככה להשיג שתי ציפורים במכה אחת.
"במירס אפילו לא הגעתי לשלב. פה בארץ, עוד לפני שהתחלת לחשוב כבר כתבו על זה".
* 6 שנים אתה בארץ.
"לסירוגין. גם בשנים האחרונות הייתי על הקו של תל-אביב-קליפורניה, אבל בשנה האחרונה אני בארץ".
* אתה מרגיש כמו אאוטסיידר בעולם העסקים הישראלי, או שאתה מרגיש חלק מאיתנו לטוב ולרע?
"אני עדיין אאוטסיידר. יש קוד עסקי ברור בישראל, וייקח זמן גם אחרי כמה שנים להשתלב פה. יש פה עולם שבו השחקנים מאוד מבוססים, יש מערכות קשרים. לטוב ולרע השוק כאן הוא שוק קטן, ויש ריכוזיות. הריכוזיות הזאת יוצרת חוקים משלה. אני אומר זאת בלי ביקורת, אין לי דעה לכאן או לכאן בעניין. אני גם לא רוצה להיות פשטני. זה יוצר מצב שבו שחקנים שרוצים לבוא ולהיות שחקנים משמעותיים, חייבים קודם כל להתנסות, להבין את התרבות העסקית - ורק אז להשתלב".
* מה זה אומר? כשאתה הולך לבנק, אז אם לא קוראים לך אחד מהגורמים העסקיים הוותיקים פה בארץ, אז היחס שונה?
"בהחלט. זה גם טבעי. המערכת פה מבוססת מאוד על אמון הדדי. זה משהו שמושרש בתרבות הישראלית, החברות, הצבא וכל הדברים האלה. כתוצאה מזה יש מערכת שמקשרת בנקים, אנשי עסקים, רגולטורים, אפילו אנשי תקשורת. המערכת הזאת היא מערכת סגורה יחסית שמחייבת מאמץ מיוחד. דווקא זה מה שמאוד משך אותי, כי יש כאן אתגר מאוד מעניין להיות מסוגל גם לפרוץ את המסגרות האלה ולהביא חדשנות. עוד פעם אני חוזר, שהיא טובה לכולם".
* בראיון שנתת לפני כמה שנים, אמרת: "עזבתי אחרי שלא נתנו בי אמון, וכשחזרתי הקולות מהעבר הדהדו בראשי". זוכר?
כן.
* אתה מנסה להוכיח משהו?
"הדבר היחיד היום שאני מנסה להוכי הוא שאפשר לעשות טוב לעיתונות בישראל, וכתוצאה מזה ליצור ארץ עוד יותר יפה ממה שיש לנו היום".
"לא רציתי לספר לנכדים שישבתי בבית 15 שנה"
* עשית מעבר. כל החיים התעסקת בהיי-טק, למה בעצם חיפשת תחומים אחרים? התחום הזה משעמם?
"היי-טק? לא, ממש לא. בהיי-טק אתה צריך כל הזמן להתחדש. האמת, קרה לי משהו ביום הולדת 50 שלי, והחלטתי. הסתכלתי על החברות שמצליחות להישאר הרבה זמן בחיים - אלה חברות שכל הזמן מחדשות את עצמן, ושאלתי את עצמי איך אני הולך לחדש את עצמי להמציא את עצמי מחדש.
"שאלתי את עצמי מה אספר לילדים ולנכדים בעוד 15 שנה, מה עשיתי ב-15 השנים האחרונות? להגיד להם שישבתי בבית ולא עשיתי כלום זאת לא אופציה. להגיד שעשיתי את אותו דבר שעשיתי לפני זה במשך 30 שנה גם זה לא אופציה.
"חיפשתי מקום שאני יכול להביא לידי ביטוי גם את האני האישי שלי, וגם הלאומי. אני מרגיש שיש בי צד ציוני, ואני חושב שאני יכול להביא אותו לידי ביטוי דרך העיתונות המודפסת או האלקטרונית, שבה אני אוכל להשפיע ככל שאני יכול ליצירת מה שאני מאמין שהיא ארץ ישראל היפה".
"הנדל"ן לא של 'מעריב', אנחנו רוצים לעבור משם"
* האם אתה מתכנן לעשות משהו בנדל"ן של "מעריב"? זה במרכז תל-אביב.
"למעריב אין נדל"ן בתל-אביב. הנדל"ן בתל-אביב שייך לחברה אחרת".
* זה אומר שזה יישאר שם?
"אני יכול להגיד קבל עם ועדה שאנחנו רוצים לעבור, כי המיקום של הנדל"ן הזה היום חשוב מאוד לחברות שהן הבעלים שלו, ואנחנו נרצה לעבור למקום חדש. זה גם חלק מההתחדשות שלנו, מהחדשנות שנרצה להכניס. אני חסיד גדול של Open space. נרצה לעבור למקום שיש בו גם היי-טק וגם מדיה, ויש כאלה מקומות בישראל".
* איך מרגישים לגור בבית היקר ביותר בישראל?
(צוחק) "מרגיש יקר. עולה הרבה כסף. האמת, התמזל מזלי ואני נמצא במקום יפה בהרצליה, יש לי נוף מדהים, אבל הנוף הכי יפה זה הנוף האנושי שאני אוכל לראות ב'מעריב' יום-יום כשאני אבוא. עם כל האנרגיות הטובות שיהיו שם נוכל להצליח וליצור מוצר חדש, חדיש, מדהים ותחרותי".