בתחילת חודש יולי עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת החוק לתיקון פקודת השטרות (מספר 5) (הנפקת צ'קים המשורטטים למוטב בלבד) התש"ע-2010. בסקירה קצרה זו נסביר את ההצעה ונעמוד על ההשלמה הנדרשת לה.
לפי הפסיקה (פרשיות ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, ובנק דיסקונט לישראל נ' קבוצת אריה יצחקי), נפרע שקיבל צ'ק עם הכיתוב "למוטב בלבד", אינו יכול להעביר את הבעלות בו לצד שלישי. הנפרע זכאי להסב את הצ'ק לבנק למטרת גבייה בלבד, ואף חייב לעשות כן בשל השרטוט, אך הבנק שבו מתנהל חשבונו של הנפרע אינו רוכש זכויות קניין בצ'ק אלא משמש שלוח לגבייתו בלבד.
להלכה זו ישנה חשיבות רבה בפרקטיקה. צרכן הרוכש מוצר ומשלם תמורתו בצ'ק, עלול לחוב לפי דיני השטרות לפרוע את הצ'ק לצד שלישי אליו הוא סוחר, אפילו לא קיבל את המוצר. ביטול הצ'ק על-ידי הודעה לבנק אינו מסייע לצרכן. אולם אם על הצ'ק נכתב "למוטב בלבד" - הצד השלישי אינו רוכש בו זכויות קניין, ואינו זכאי להיפרע מהצרכן אם הסוחר לא מסר את הממכר לרוכש.
חלק נכבד מהצרכנים אינם ערים לאפשרות זו ומשלמים לסוחרים בצ'קים סחירים. צרכנים אלה אינם ערים לכך שיהיה עליהם לפרוע את הצ'ק לצד שלישי, אפילו אם הסוחר נקלע לקשיים ואינו מספק להם את הממכר.
לפיכך, הצעת החוק קובעת כברירת מחדל כי הצ'קים המונפקים על-ידי התאגידים הבנקאיים יהיו עם הכיתוב "למוטב בלבד", אלא אם הלקוח ביקש במפורש למסור לו צ'קים סחירים.
איננו באים לחלוק על חשיבותו הצרכנית והחברתית של החוק המוצע, אלא להאיר פן פחות מוכר של הנושא. בישראל, בשונה מארצות אחרות, צ'קים משמשים כבטוחה להבטחת אשראי הניתן על-ידי בנקים לעסקים קטנים ובינוניים.
התופעה רווחת בישראל בשל האחוז הגבוה של צ'קים דחויים במערכת. בנק המעניק אשראי לעסק, סומך על כך שאם העסק ייקלע לקשיים - הבנק יוכל לגבות את המגיע לו ממושך הצ'ק.
עסקים קטנים יתקשו לגייס אשראי
ואולם, צ'קים עם הכיתוב "למוטב בלבד" אינם יכולים לשמש כבטוחה. לפי סעיף 3(ב) לחוק המשכון, הגבלה החלה על העברת בעלות בנכס חלה גם על משכונו, וכשם שלא ניתן להעביר בעלות בצ'קים אלה, כך לא ניתן לשעבדם לנושים שונים. ואכן, הבנקים אינם נוהגים לסמוך על צ'קים אלה כבטוחה, ונוטלים אותם לגבייה בלבד.
אם הצעת החוק תתקבל, הרוב המכריע של הצ'קים יהיו עם הכיתוב "למוטב בלבד", וכאמור לא ניתן יהיה להסתמך עליהם כבטוחה. הבנקים ייאלצו לדרוש מהעסקים הקטנים בטוחות אחרות, אך לעסקים אלה אין נכסים רבים שניתן להציעם כבטוחה.
מלבד הצ'קים, הנכס העיקרי היכול לשמש כבטוחה הוא מלאי הסחורות העומדות למכירה. אולם חלק נכבד מהעסקים הקטנים אינם רשומים כחברה, ולכן אינם יכולים לשעבד את המלאי לבנק. מלאי ניתן לשיעבוד באמצעות שיעבוד צף בלבד, ולפי הפסיקה העדכנית, יחיד אינו יכול ליצור שיעבוד צף על נכסיו (פרשת עיזבון בר-לבב).
קבלת התיקון לפקודת השטרות תקשה אפוא על עסקים קטנים לגייס אשראי בבנק. לפיכך, אימוץ הצעת החוק מחייב לקבוע בחקיקה כי יחיד יוכל ליצור שיעבוד צף, לפחות על נכסיו העסקיים.
רעיון זה זכה לאחרונה להכרה בתזכיר לתיקון חוק המשכון שפרסם משרד המשפטים. החקיקה המוצעת תצטרך להתייחס גם למצב שהמלאי המשועבד נמכר והעסק קיבל בגין המכירה צ'קים עם הכיתוב "למוטב בלבד".
כללית, שיעבוד עובר לחול על תחליפו של נכס משועבד שנמכר, אך לפי הפסיקה הקיימת צ'קים עם הכיתוב "למוטב בלבד" אינם ניתנים כלל לשיעבוד.
* הכותב, מומחה למשפט מסחרי, הוא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
