תביעות לפיצויים שהגישו כ-65 בעלי דירות ברחוב בן סרוק בתל אביב נגד תוכנית מתחם סומייל התקבלו אתמול (ב') בוועדת הערר המחוזית מחוז תל אביב, שהחליטה למנות שמאי מכריע שיקבע את גובה הפיצויים ומרכיביהם.
בעלי הדירות הגישו את הערר ביוני 2008 באמצעות עורכי הדין אמיר שפיצר, מושיק שמחיוף ואלה כץ-שינפלד ממשרד שפיצר שמחיוף שינפלד, המתמחה בנדל"ן ומשפט מסחרי ומינהלי, לאחר שתביעותיהם לפגיעה במקרקעין נדחו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב. לערר זה צורף בהמשך ערר שהוגש באמצעות עו"ד אילן מדוויר מטעם דיירים נוספים. שני העררים נסמכים על בדיקות שערכו שמאי המקרקעין איתן שפיצר ורן וירניק.
סכום התביעות: 4 מיליון דולר
מתחם סומייל ממוקם בין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול ובן סרוק ורוב הקרקעות במתחם נמצאות בבעלות אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ויורוקום נדל"ן, לצד קרקעות בבעלות פרטית. תוכנית מתחם סומייל המאושרת מתייחסת לחטיבת קרקע בת כ-45 דונם המחולקת למתחם צפוני ולמתחם דרומי המיועדים למגורים, למסחר ולמלונאות בהיקף כולל של 123 אלף מ"ר בארבעה מגדלים בני 40 קומות ומסביבם מבנים בני שמונה קומות.
מגישי התביעות טוענים לפגיעה שמסבה התוכנית למקרקעין שבבעלותם, בין השאר בשל שינוי משטר הרוחות כתוצאה מהקמת המגדלים, הצללה, עלייה בזיהום האוויר והרעש, הגדלת עומסי תנועה, מצוקת חניה, חסימת נוף, פגיעה בפרטיות ושינוי אופי הסביבה. סכום התביעות הכולל הוא כ-4 מיליון דולר.
ועדת הערר בראשות עו"ד כרמית פנטון דחתה את טענת הוועדה המקומית שלפיה לא קיימת במקרה זה זכות תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה לאור היותה של התוכנית "מתארית" והיותו של נספח הבינוי מנחה בלבד. "ההפך הוא הנכון", היא הוסיפה, "דווקא משום כך יש בחוסר הוודאות לגבי המיקום הסופי של המגדלים והמבנים במתחם פגיעה נוספת".
לאחר שקבעה כי אין מחלוקת שהעוררים הם בעלי זכות תביעה מכוח סעיף 197, החליטה פנטון למנות שמאי מכריע היות שרוב הסוגיות שהועלו בערר הן מתחום השמאות. היא מינתה את השמאית נעמי ספיר לשמאית מכריעה שתקבע אם נגרמה פגיעה למקרקעין ואת שיעור הפגיעה, בתוך שלושה חודשים ממועד הדיון הראשון שיתקיים בפניה.
לדברי עו"ד אמיר שפיצר, "מעת לעת מתעוררת יוזמה לבטל את זכותם החוקית של בעלי נכסי מקרקעין לתבוע פיצויים בגין ירידת ערך נכסיהם כתוצאה מאישור תוכנית שפוגעת בערכם, בשל הטענה לעומס הכספי וחוסר הוודאות הפיננסי שתביעות מעין אלו יוצרות על קופת הרשויות המקומיות. ואולם, שעה שמנגד עומדת זכותם הקניינית של בעלי מקרקעין, שערכם נפגע על לא עוול בכפם, קשה לראות כיצד יוזמה זו תתכנס לכדי הצעה מחייבת, אם בכלל, וכיצד תצלח את בית המחוקקים ובתי המשפט".