את ההתרסקות של הרשת החברתית Bebo אפשר לייחס כמובן להצלחה המטאורית של פייסבוק. בעידן וירטואלי שבו יש מקום רק למנצח אחד, Bebo, כמו גם מקבילתה מייספייס, נידונו לכישלון. אולם, אין ספק שמצבה המתדרדר של הרשת החברתית קשור בקשר גורדי גם לניהול הכושל של AOL בשנים האחרונות ולהתרסקות הפיננסית של חברה ציבורית שרק לפני כעשור נחשבה עדיין לאחת מענקיות האינטרנט.
העסקה הגרועה של המאה
בשביל להבין עד כמה בעייתי הצומת שבו נמצאת AOL יש לחזור אחורה לשנת 2000, עת התרחש המגה-מיזוג בין ענקית המדיה טיים וורנר ו-AOL. שם החל הבלבול העסקי והאסטרטגי שאפיין את AOL, עד לכניסתו של המנכ"ל החדש, טים ארמסטרונג, שעומד מאחורי המהלכים האחרונים של מכירת Bebo ו-ICQ הישראלית (שנרכשה ב-1998 ב-407 מיליון דולר ונמכרה לאחרונה ב-187.5 מיליון דולר).
המיזוג בין שתי החברות, שהיקפו נאמד ב-164 מיליארד דולר, כבר זכה להגדרה "העסקה הגרועה של המאה". לאחריו התחלפו מנכ"לים בזה אחר זה, גלי פיטורים מסיביים יצאו לפועל, ומעל הכל חיפשה הישות החדשה את מיקומה הרלוונטי במרחב האינטרנטי המשתנה ללא הרף.
לא הצליחה לקשר בין הנכסים
בביקורו בישראל אמר ארמסטרונג כי "לא באתי לחברה בשביל לעשות דברים קטנים אלא בשביל להוביל תהליכים גדולים", והבטיח כי אחד הדברים בהם יתמקד הוא "איך לקשר בין הנכסים השונים שיש לנו". אין ספק שהמהלכים האחרונים שיזם ארמסטרונג מצביעים על כך ש-AOL הבינה כי לא ניתן לחבר בצורה אופטימלית בין ICQ או Bebo לבין AOL.
AOL מכרה את שני הנכסים הללו במחיר נמוך בהרבה ממה ששילמה עבורם, ולכן ברור כי שכרה יצאה בהפסדה. עם זאת, אין ספק כי מדובר במהלך נכון: אין טעם להמשיך ולהחזיק בנכסים שנחשבו אולי פעם ללהיט האינטרנטי התורן אך איבדו את הבכורה לשחקנים חדשים, אם אין בכוונת החברה להשקיע בהם סכומים משמעותיים, ואין טעם להמשיך ולהצדיק עסקאות שכבר בעת השלמתן נחשבו למוגזמות.