גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוח ברח לאקדמאים

במקום שהאקדמיה תהיה במה פתוחה למגוון דעות, היא מסתגרת ב'נאורות' שמאלנית ואטומה

השבוע פורסם ב"מעריב" סיפור על מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, שהודח מתפקידו בגלל שדעותיו ימניות. לפי עדויות של סטודנטים ומרצים שצוטטו בכתבה, ד"ר רן ברץ היה מרצה אהוב ונערץ, סיים דוקטורט בהצטיינות וקיבל את המקום הראשון בסקרי משוב הסטודנטים, ולמרות זאת הוחלט להחליפו.

האוניברסיטה כמובן מסרה בתגובה כי חברי הסגל האקדמי שלה נבחרים רק על-פי מצוינות אקדמית, אבל עם יד על הלב, גם אם זה נכון - האם מישהו מתקשה להאמין שדבר כזה יכול להתרחש במציאות הנוכחית?

אני, לצערי, ממש לא מתקשה להאמין. האקדמיה הישראלית היא סוג של נשמה תאומה של התקשורת הישראלית: במקום להוות במה אמיתית למגוון דעות, במקרים רבים היא הפכה לאוהדת מוגזמת של קצה אחד ובוחלת בקצה אחר. מי שמשמיץ את המדינה מעל כל במה אפשרית - הוא נאור. אם הוא קיצוני בטירוף, הוא נחשב לאינטליגנטי בטירוף.

הקיצוניים של צד אחד הם פנאטיים, ואילו הקיצוניים של הצד האחר נקראים "פעילי שמאל", ואפשר לקבל אותם בהבנה גם כשהם מרססים כתובות נאצה על קירות בשטח גטו ורשה או משתתפים בפעולות עוינות נגד ישראל. אבל מי שמביע דעות לאומניות, או חלילה פטריוטיות? הוא נתפס כסובל ממחסור חריף באיי.קיו, ואין הרבה חשק להקשיב לו.

מתי איבדו חלק ניכר מאנשי האקדמיה את הסובלנות שלהם או את היכולת לבחון דברים במידתיות? קשה קצת לשים את האצבע על אותה נקודה בציר הזמן שבה זה קרה, אבל ברור למדי שאת נקודת האל-חזור המסוכנת הזאת כבר עברנו מזמן.

בריחת המוחות, אולי, היא של אלה שכבר לא רואים דבר פרט לדעה הקיצונית שלהם, שנותנת משום מה לגיטימציה לכרות את הענף שעליו הם יושבים, לירוק לבאר שממנה הם שותים, לגרום לנזק מתמשך למדינה שבה הם חיים, לבטל דעות מנוגדות לשלהם ולהרגיש מה זה נאורים, שחבל על הזמן.

בשבועות האחרונים עלתה גם בכנסת הסוגיה של בכירי אקדמיה שלקחו את הפעילות הקיצונית לדרגות חדשות. לא ניתן להכליל ולומר שכל האקדמיה מתנהגת כך, כמובן, אבל השאלה היא מהו ה"טרנד". וכרגע ה"טרנד" הוא לנצל את מעמדך ואת הבמה שניתנת לך כאיש אקדמיה כדי לספר לעולם איזו מדינה איומה היא ישראל - ולקרוא להחרים אותה. הדוגמאות הולכות ומתרבות, עד כדי כך שקמו עמותות שעוקבות אחרי המקרים ומדווחות עליהם, ובואו נאמר שלא משעמם להן (ראו לינק למטה).

דווקא מאנשי אקדמיה הציפייה היא שיהיו אחראים יותר, אבל בקרב לא מעטים מהם נראה שאבדה היכולת לביקורת עצמית, או היכולת להביט במראה ולשאול אם קצת איבדת כיוון, ולהיות מסוגל לענות את האמת.

הנה דוגמה לכנס שהתקיים השבוע ומדווח עליו באתר של מוניטור האקדמיה הישראלית: הכותרת שלו היא מאבק משותף נגד ישראל, והוא יציג אנשי אקדמיה יהודים וערבים, אבל ממבט מהיר על רשימת הדוברים, לא כל-כך ברור בשביל מה בעצם צריך כנס אם כל המשתתפים בו יאמרו את אותו הדבר.

לא יודעת מה אתכם, אבל בעיניי שימוש בסיסמאות צרות בלי להראות את התמונה כולה, וגרימת נזק בלי להבין שזה מה שאתה עושה, הם לא בדיוק סימן לבינה. האג'נדה של הכנס היא להפסיק את הגזענות נגד הפלסטינים, להפסיק את המצור על עזה, ולהפסיק את הכיבוש, אבל האמירות האלה לא מאוזנות על-ידי השאלה הפשוטה למה זה בכלל קורה.

האם בכנס כזה אין מקום, למשל, לציין 5 שנים להתנתקות מעזה, שלא ממש רצתה להתנתק בחזרה? או הצגת השאלה איך מתמודדים עם הבעיה "השולית" שכרגע כל מה שמעניין את ההנהגה בעזה זה להתחמש כדי שתוכל להרוג ישראלים? או להתייחס לכך שהשבוע אבו-מאזן שוב נוקט טקטיקה מוצלחת של סירוב להיכנס לשיחות ישירות עם ישראל, כי הוא מעדיף שיוותרו לו עוד לפני שהוא בכלל נכנס למשא-ומתן, שאמור להיות הכלי להידברות על ויתורים?

רוב הסיכויים שאם מישהו יבוא בטענות למארגני כנס חד-צדדי קיצוני כזה, מיד תוטח בפניו התשובה הניצחת שהוא מאיים על חופש הביטוי או על החופש האקדמי. אבל על איזה חופש אקדמי מדובר בדיוק? החופש לא להקשיב להיגיון של מי שחושב אחרת ממך? או אולי החופש להזיק למקום העבודה שלך? או החופש להסית להחרים את המדינה שלך וללבות את האנטישמיות הגואה בעולם שמערערת את האמונה בזכותה של ישראל להתקיים?

פעם חופש אקדמי היה חופש לחקור, לבדוק עובדות, לשמוע מגוון של דעות, ובעיקר לא להיגרר לקיצון כזה או אחר. אבל נדמה שחלק מאנשי האקדמיה קצת התבלבלו, ושאצלם הנאורות החדשה היא העיוורון, חוסר היכולת לראות את התמונה כולה. הסובלנות, הליברליות, הפלורליזם - כל אלה טובים בעיני ה"נאורים" רק כדי לקדש מעשים קיצוניים של השמאל. זה הפלורליזם האמיתי.

תחי הנאורות החדשה. נראה כמה זמן היא תחזיק מעמד, ואם היא תמות לפני שתהרוג את כולנו, או להפך.

לדוגמאות נוספות: http://tinyurl.com/37rxet2

עוד כתבות

שי לי שפיגלמן / צילום: יח"צ

השר יזהר שי מינה את ראש מטה ישראל דיגיטלית שי-לי שפיגלמן למנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה

שפיגלמן, תושבת סביון ובעלת תואר שני במדיניות ציבורית מהרווארד שימשה מנהלת רגולציה, קשרי ממשל ואחריות חברתית במיקרוסופט ישראל, וכסגנית מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק הפועלים

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

בהלת הקניות במשבר הקורונה ובחג הפסח הזניקה את רווחי שופרסל ב-88%

שופרסל נהנתה גם מצמיחה מואצת בפעילות האונליין שלה בשל נסיבות המשבר ● הגם שמדובר בצמיחה מרשימה מאוד, הרי שחלק משמעותי ממנה הוא בצמיחה ייחודית לתקופה, שלא ברור כמה ממנה יישאר בעתיד עם שינוי הרגלי הצריכה של הציבור

יאיר לוינשטיין, מנכ"ל ובעלי אלטשולר שחם גמל ופנסיה  / צילום: איל יצהר, גלובס

למרות הקורונה: גידול ברווח של אלטשולר שחם גמל ופנסיה

תחלק דיבידנד בהיקף 19 מיליון שקל ● דיווחה על גידול של כ-34% ברווח, לסך של כ-25.4 מיליון שקל ברבעון הראשון

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

שוק העבודה מתחיל להתאושש? עלייה קלה במספר החוזרים לעבודה

בשירות התעסוקה מדווחים כי מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק, ב-19.4.2020, נרשמו בשירות התעסוקה 103,155 דורשי עבודה חדשים, ומנגד, מספר המדווחים לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה עומד על 202,332

שדה דב / צילום: יוסי פישר

יו"ר ההסתדרות דוחף לפתיחה מחודשת של שדה דב: "להציל את אילת הגוססת מהקורונה"

האם בחסות משבר הקורונה שדה דב יקום לתחייה? ל"גלובס" נודע כי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ורה"מ בנימין נתניהו שוחחו על הנושא בימים האחרונים, וכי נתניהו הפגין גישה חיובית לרעיון ● מנכ"ל ישראייר ל"גלובס": "הרעיון נחמד אבל לא ישים בזמן הנוכחי"

בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

דעה: עמוד השדרה של המשק תקין - הבנקים בישראל עמדו במבחן משבר הקורונה

מערכת הבנקאות הישראלית הגיעה מוכנה למשבר הקורונה, אף שהוא מאתגר עבורה יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של 2008

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

אלקו רוצה להציף ערך בסופרגז: מקדמת הנפקת החברה בשווי כפול מזה שבו נרכשה

על פי ההערכות בשוק, את ההנפקה, המתוכננת להתבצע בשבועות הקרובים, מעוניינת אלקו לבצע לפי שווי חברה של כ-1 מיליארד שקל לסופרגז "לפני הכסף", ולגייס לה 200-300 מיליון שקל

ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

קואליציה רחבה היא עסק יקר: שרי הממשלה אישרו קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים

בהצעת הקיצוץ הרוחבי מפורטים יעדי הכסף שייחסך וכן קבלת אישור להקצאת התקנים הדרושים ללשכות שרים והמנכ"לים במשרדים החדשים ● הקיצוץ הכבד ביותר הוא במשרד הביטחון, עם קיצוץ של 27 משרות בהיקף כספי של יותר מ14 מילון שקל במונחים שנתיים

איריס שטרק,/ צילום: כדיה לוי

שטרק לכ"ץ: להאריך את מועדי הגשת הבקשות למענקים עד סוף השנה

נשיאת לשכת רואי החשבון, איריס שטרק, פנתה לשר האוצר ישראל כ"ץ בבקשה להאריך לעצמאים ועסקים את מועדי הגשת הבקשות למענקים באמצעות חקיקה מהירה או תקנות חירום נוספות ● לטענתה, אם לא יוארכו מועדי הגשת הבקשות, עצמאים רבים לא יעמדו בתנאי הסף שנקבעו

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

חיים כצמן על הצניחה במניית גזית גלוב: "יש סנטימנט שלילי לנדל"ן המסחרי - הוא מוטעה"

משבר הקורונה הוביל את ענקית הנדל"ן להפסד של 618 מיליון שקל ברבעון הראשון ● חיים כצמן, המנכ"ל ובעל השליטה: "עברתי כבר משבר אחד או שניים, ואני חושב שנצא מהמשבר הזה הרבה יותר מחוזקים"

מימין: איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ונועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות אנליסט / צילום: איל יצהר, גלובס

הקורונה הביאה להפסדי נוסטרו של 22 מיליון שקל באנליסט שעבר להפסד רבעוני

הרווח התפעולי הרבעוני הסתכם בכ-3.7 מיליון שקל ● השפעת הקורונה על אנליסט באה לידי ביטוי בהשפעה ישירה על שווי הנכסים הפיננסים המנוהלים, ובעיקר על תיק הנוסטרו, שרשם הפסד של כ-22 מיליון שקל

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

יו"ר חברת החשמל: "נדרוש מתמר להוזיל את הגז ב-35% לפחות"

לאחר הבהרת פומפאו כי ארה"ב לא רואה בעין יפה פעילות סינית בישראל, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל מצהיר כי החברה לא תמנע מרוכשים סיניים להשתתף בקבוצה שתרכוש תחנת כוח

ניר שטרן, רן גוראון, גיל שרון, איציק בנבנישתי / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנו

דוח פניות הציבור של משרד התקשורת לשנת 2019: פלאפון בולטת לטובה

פלאפון סיימה את 2019 עם הכי הרבה פחות תלונות מוצדקות ביחס למספר הלקוחות שלה ● פרטנר אחריה במקום השני, ואחריהן גולן טלקום, סלקום והוט מובייל

טראמפ ונתניהו/ צילום: רויטרס Gripas-Yuri-ABACA

כך משרד החוץ מאתר את כוכבי העתיד של הפוליטיקה האמריקאית

דוד רוט, סמנכ"ל צפון אמריקה במשרד החוץ מתארח בפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' ומספר על ההשקעה של נציגי ישראל באיתור המנהיגים הפוליטיים של המחר, הדיפלומטיה בעידן הטוויטר, ולמה כדאי להשקיע בקשרים דווקא עם הצד שלא נמצא בשלטון ● האזינו

מדפים מלאים בסחורה לאחר חידוש המלאי / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הבורסה ננעלה בירידות: ת"א 90 איבד 1.6%, בזן צנחה בעוד 6%

שופרסל דיווחה על קפיצה של 87% ברווח הנקי, דיסקונט על ירידה של 31% ברווח ● גזית גלוב פרסמה דוחות והכריזה על רכישה בחזרה של מניותיה בכ-400 מיליון שקל ● נייס איבדה 2.1%, מזרחי טפחות 2.5%

הרשי פרידמן / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרווח התפעולי של אזורים עלה ב-17% ברבעון הראשון של 2020 ל-48 מיליון שקל

אזורים הפסידה 23 מיליון שקל כתוצאה מהנפקת קרן הריט אזורים ה.פ ליווינג ● אזורים מכרה 153 יחידות דיור ברבעון הראשון בכ-269 מיליון שקל, לעומת 113 יחידות דיור שנמכרו בתקופה המקבילה בהיקף של 222 מיליון שקל

ועדת חוץ ובטחון  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

השב"כ לא מסתפק במעקב אחר חולים, הוא רוצה לקבל החלטות

במסגרת דיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים התברר כי בשב"כ מתנגדים לנסיונות לקבוע כי מי שיחליט על ביצוע איכונים לטלפונים של חולי קורונה יהיו גורמים בכנסת ● היועץ המשפטי של משרד המשפטים והיועץ המשפטי של השב"כ טענו שהשב"כ לא יסכים להיות רק קבלן ביצוע

נמרוד שפר / תמונה: יחצ

התעשייה האווירית: הרווח הנקי ברבעון הראשון גדל ב-134%

הרווח הנקי ברבעון הראשון גדל ל-34 מיליון דולר, לעומת 14 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ● הרווח התפעולי שילש את עצמו והגיע לכ-61 מיליון דולר ● המנכ"ל נמרוד שפר: "לחברה לא ידוע על ביטולי חוזים או עיכובים משמעותיים בעקבות מגפת הקורונה"

מריוס נכט - תמר מצפי

אחרי הבנק הדיגיטלי; מריוס נכט פורש גם מתפקיד יו״ר צ׳ק פוינט

במקומו ימונה לתפקיד היו"ר ג'רי אונגרמן המשמש היום כסגן היו"ר ● לאחרונה הודיע נכט גם על פרישה מהבנק הדיגיטלי וזאת 8 חודשים מקבלת האישור להקמתו מבנק ישראל

מנואל טרכטנברג / צילום: איל יצהר

"מה שראינו זה רק הפרומו. זה לא מייצג במלוא העוצמה את המכה לכלכלה”

התכווצות בתוצר, אבטלה גבוהה, תסיסה חברתית וממשלה של 34 שרים שרובם לא החזיקו בתפקיד ניהולי ● בראיון ל"גלובס" אומר פרופ' מנואל טרכטנברג כי למרות הצלחה בריאותית בהתמודדות עם הקורונה, היה כשל טוטלי בפן הכלכלי והניהולי, והוא חרד מהשאלה כיצד ינוהל המשבר בחודשים הקרובים