הפיכת הקלינטק שמתחוללת בתעשיית ההון סיכון העולמית, משמיעה קול ענות חלושה כשהדברים אמורים לגבי עולם ההשקעות הישראלי.
בשעה שהיקפי ההון שזורמים בארה"ב לתחום הולכים וגדלים, בישראל צצו שחקנים מעטים בלבד שמשקיעים בתחום.
קבוצת וייטווטר (WhiteWater) היא אחד מהשחקנים הללו. הקבוצה, שהוקמה לפני כשלוש שנים, אינה קרן הון סיכון, אלא חברת אחזקות של פיתוחים בתחום המים.
עם הקמתה, כך פורסם בעבר, החברה גייסה כ-10 מיליון דולר, שהיו מיועדים להשקעות בחברות. כיום יש לה אחזקות בחברות גלקון, וייטווטר סקיוריטי וצ'קלייט. ל"גלובס" נודע כי היא האחרונה השלימה לא מזמן גיוס של מיליון דולר במודל של אג"ח להמרה והיא ממשיכה לחפש מימון נוסף.
שתי דמויות מעניינות עומדות מאחורי וייטווטר: אשת העסקים חנה גרטלר ואורי יוגב, יו"ר הקבוצה, שהיה הממונה על ההגבלים באוצר ונחשב למקורבו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
קודם ההון סיכון אחר-כך וייטווטר
לדברי יוגב, "המודל שלנו הוא להשקיע תמיד בחברות בשלב שאחרי הסיכון. אנחנו משקיעים בחברה ומחברים אותה לקבוצה. כל החברות שלנו עברו את המשוכה הטכנולוגית וכשהשקענו בהן, הן היו מצויות בשלבים הראשונים של השיווק והמכירות.
"השיטה שלנו היא לזהות חברה טכנולוגית חדשה ולהיכנס כמשקיע מיעוט. חלק מהסכם ההשקעה והניהול הוא לתת לנו, גם כמשקיע מיעוט, לשלב עם החברות והמוצרים האחרים, במטרה להעצים את כולם. בכל סבב גיוס הון אנחנו מעלים את רמת האחזקה שלנו בחברה".
- מה רע במודלים המוכרים, כמו הון סיכון וחממות?
"הלקוחות של מוצרים בתחום המים הם גורמים מוסדיים, תעשייתיים או מוניציפליים. קשה לפרוץ בשוק הזה.
"אנחנו בונים קבוצה של חברות שיספקו מכלול של פתרונות משלימים. גופים תעשייתיים גדולים או מוניציפליים לא אוהבים לקנות מחברות סטארט-אפ. גדולים מאיתנו, כמו סימנס ו-GE בנו סל מוצרים משלים. אנחנו מעתיקים את המודל הבסיסי הזה".
יוגב אומר שמבחינתו, קרנות ההון סיכון כמו יזראל קלינטק או אקווה-אגרו מלוות את החברות בשלבים מוקדמים יותר, בעוד וייטווטר יכולה להשקיע בשלבים מאוחרים יותר: "אנחנו מתמקדים בהיצע בתחום של פתרונות המים. זהו שוק ענק שמעריכים אותו ב-150 מיליארד עם פוקוס לתחומים כמו טיפול וניהול משאבי מים.
"זה כולל כל מה שקורה למים עד לצינור: מגופים, משאבות, מכונות ניטור וזיהוי של אבטחה ובקרה ומדידה. כל אלו מוגדרים כניהול משאבי מים".
הרכש: איילנד ובירגר
בשנת 2009 וייטווטר רשמה הכנסות של 10 מיליון דולר, בעיקר בזכות אחת החברות - גלקון. יוגב מאמין שזו רק ההתחלה. לדבריו, "אנחנו צופים שתוך חמש שנים נגיע להכנסות של 100 מיליון דולר. אנחנו בונים קבוצה עם סינרגיה חזקה ופעילות מאוחדת בהפצה ובמיתוג לפעמים גם בשלב הייצור. אנחנו שואפים להביא לקבוצה עוד מוצרים וטכנולוגיות".
יוגב אומר שהשאיפה של החברה היא להגיע למצב שבו יהיה לווייטווטר סל מוצרים גדול ומגוון: "עוד השנה נכניס חברות נוספות לקבוצה. במקביל, העשרנו את הצוות הניהולי של החברות בקבוצה.
"דורון בירגר, לשעבר נשיא ומנכ"ל אלרון, מונה לתפקיד יו"ר צ'קלייט; עופר בלוך מניר חדרה, מונה ליו"ר מועצת המנהלים של וייטווטר סקיוריטי והאלוף במיל' גיורא איילנד יושב במועצת המנהלים של החברה".
יוגב לא נרתע מהכרזה בנוסח "בתחום אבטחת מים אנחנו אחת החברות המובילות בעולם" ומציין כי בישראל הטכנולוגיות שהקבוצה מחזיקה, מותקנות במקורות ובחברת הגיחון בירושלים.
כרטיס לאולימפיאדה
גלקון היא החברה הגדולה בקבוצה. עיקר ההכנסות של וייטווטר הגיעו מהמכירות שלה. גלקון מייצרת מערכות בקרה ממוחשבות ואלחוטיות להשקייה. היא אמנם נפגעה במשבר הכלכלי האחרון, אבל עדיין נשארה רווחית ולדברי יוגב היא תמשיך לצמוח.
היא מוכרת ללקוחות בארה"ב, איטליה ואוסטרליה. אחת הלקוחות שלה היא חברת אינטל, שהתקינה את מערכת ההשקיה האלחוטית באחד המרכזים שלה.
גלקון גם "תיקח חלק" באולימפיאדה הקרובה, שתתקיים בעוד כשנה בבריטניה, שכן הפארק האולימפי בלונדון קנה את המוצרים שלה.