הפסימי היחיד לגבי טבעד"ר אופיר ברנע הוא מרצה במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן
האירועים האחרונים בטבע , ספק נקודתיים, ספק תחילתה של מגמה, הסבו נכון לרגעים אלו, נזק אדיר למשקיעים. "טבע"- "מניית העם" היא החברה "הציבורית" ביותר - 93% ממניות טבע מוחזקות בידי הציבור, וכאשר החברה מאבדת למעלה מ-4 מיליארד דולר בין לילה, ההפסד המצטבר של ציבור מחזיקי המנייה הוא אדיר.
ההפסד אינו נחלתם הבלעדית של המחזיקים ישירות במניות טבע, אלא הפסד של כולנו - הערכות הן כי הגופים המוסדיים, החזיקו ערב הקריסה כ-2.5 מיליארד שקל במניית טבע, כלומר הפסד מאות מיליונים נגרם לחיסכון ארוך הטווח של הציבור, בין לילה.
גופים אלו ובנקי ההשקעות יצאו אמש בקריאות הרגעה, יתכן שהצדק איתם, ימים יגידו. אך לא ניתן להתעלם מ"הפוזיציה" הנודעת, שממרומיה מדברים רבים בשוק ההון, בהזדמנויות רבות - מהיקפי ההשקעה האדירים של "המרגיעים" בנוגע לעתיד חברת טבע, כמוהם כשלמה ינאי המנכ"ל, אשר יצא להגן על מרכולתו.
השאלה המתבקשת היא האם אכן הייתה כאן הפתעה מוחלטת, או שמה "הכתובת הייתה על הקיר".
מבדיקת המלצות האנליסטים המסקרים את "טבע", אנליסט אחד אמנם הבחין בעננה מתקרבת: ב-14 ביוני פירסם האנליסט אבירן רביבו מכלל פיננסים ברוקראז' את המלצתו למניית טבע, ובניגוד לכל חבריו, כפי שתיכף אראה, הוא שם לב שהדברים אינם כתמול שלשום.
כתב רביבו באנליזה: "הוועדה המייעצת ל-FDA העניקה המלצה ידידותית לגילניה, נוסח האישור מעניק 'חותמת כשרות' איכותית, המלצה שכזו מעלה את הסיכון הגלום בגילניה למכירות הקופקסון", (הכוונה לסיכון שמהווה גילניה למכירות קופקסון) "לא היינו מבטלים את האיום שמציבה גילניה לקופקסון, איום זה מחייב הורדת מחיר היעד" ורביבו אכן מוריד את מחיר היעד ל"טבע" ב-9% ואת ההמלצה לתשואת יתר.
מה שקרה בסוף השבוע לטבע הוא אמנם אינו בדיוק מה שצפה רביבו באנליזה שלו, מה שהדאיג את המשקיעים הוא האישור העקרוני לתרופה מורכבת בדרגתה של הקופקסון, שעשוי להשליך על אישורים גם לגביה. ועם זאת, הורדת ההמלצה מצד כלל פיננסים ראויה לציון והיא בחזקת "שחיה נגד הזרם" ביחס לזרם המלצות הקניה הניתנות ל"טבע".
רצף האירועים בעקבותיהם התרסקה "טבע", אינו יכול ואסור לו שיעלם מעיניו של האנליסט בעת ביצוע האנליזה, לא כל שכן כאשר הנתונים ידועים.
אנליסט אינו פועל כסומא באפלה, איכותו נמדדת ביכולתו לבחון ולשקלל את כל התרחישים האפשריים, ולא לבחור את התרחישים "המתאימים לו", האפשרות ולו הקטנה ביותר לפגיעה במרכיב המהווה כשליש מהכנסותיה של חברה כטבע, לא יכולה להיעלם ממערכת שיקוליו של האנליסט.
מתקבל הרושם כי האנליסטים המסקרים את "טבע", מעבר לאופטימיות היתר המאפיינת אנליסטים אימצו לעצמם את תרבות ה"סמוך" "יהיה בסדר" "לטבע זה לא יקרה".
דוגמא מחזקת לטענתי זו ניתן למצוא בהמלצתה האחרונה של לימור גרובר מפסגות ל"טבע"- המלצת קניה.
כותבת גרובר: "יעברו עוד שנים ארוכות לפני שינתן לחברה כלשהי אישור לייצור ושיווק גרסה גנרית".
במילים אחרות "יהיה בסדר". ערב הקריסה מפרסמים שלושה אנליסטים המלצות קניה למניית טבע:
נטלי גוטליב - אי.בי.אי, ג'ון בוריס - סיטי גרופ, גרג גילברט - מריל לינץ', המלצות קנייה עם מחירי יעד הנעים בין 72 ל-75 דולר מחיר הגבוה בכ-35% ממחיר המניה ביום ההמלצה, וב-45%-50% ממחיר המניה היום.
במילים אחרות משקיע אשר קרא את ההמלצות החמות, ואץ לו רץ לו לרכוש מניות טבע ממיטב כספו, מצא את עצמו למחרת היום "שווה" 10% פחות.
מקטרגי יאמרו ודאי כי המלצות אנליסטים אינן נקודתיות, ומחירי היעד כוונם לטווח של חודשים קדימה, ואכן הצדק איתם, אך אם כך מדוע בחרו במריל לינץ' כתגובה ראשונה לאירוע "הנקודתי" וה"מוגזם" לדבריהם להוריד את מחיר היעד ב-9%, מחיר יעד אותו הם קבעו חמישה ימים קודם לכן!!, על כך נאמר "הצבא לא נסוג, הוא משפר לאחור", ואני לתומי חשבתי שהשוק אמור לנוע בעקבות ההמלצות ולא ההמלצות בעקבות השוק.
איני יוצא חוצץ נגד המלצות קניה אלו ויתכן כי הן ראויות (ימים יגידו..), אני מניח כי אם העיתוי היה ידוע לשלושת האנליסטים, היו נחסכות מאיתנו המלצות הקניה, אך עושה רושם כי לא רק העיתוי לא היה ידוע אלא גם התרחיש.
