האם מעסיקים ישראליים יכולים להתחמק מעתה מתשלום שכר מינימום על-ידי התקשרות עם קבלני משנה מעבר לקו הירוק? בתי הדין לעבודה קבעו עד היום כי אף שבשטחי הגדה המערבית לא חל הדין הישראלי, יש לשלם שכר מינימום כל עוד המעסיק הוא ישראלי.
ואולם, בית המשפט העליון אימץ בשבוע שעבר גישה אחרת, כשמדובר בהתקשרות של גורם ישראלי עם קבלן פלסטיני בצורה של מיקור חוץ.
השופטים דורית ביניש, חנן מלצר ועוזי פוגלמן עסקו בעתירה שהגישה חברת דינמיקה אחזקות, שהפסידה במכרז שפרסם המינהל האזרחי לטובת קבלן פלסטיני. המכרז עסק באספקת שירותי טעינה ופריקה במחסום ביתוניא, ודינמיקה טענה כי המחיר שהציע הקבלן הפלסטיני לא יאפשר תשלום שכר מינימום לעובדים. במינהל האזרחי טענו מנגד כי המינהל במקרה הזה אינו המעסיק, אלא הקבלן שזכה במכרז.
שופטי העליון קיבלו את העמדה שלפיה המינהל האזרחי הוא בגדר גוף שלטוני ישראלי שהתקשר בחוזה עם גורם מבצע, ושהוא למעשה המעסיק בפועל. משכך, למינהל האזרחי אין לכאורה מערכת יחסי עבודה עם העובדים של הקבלן, ולכן דין העבודה הישראלי לא חל עליהם.
השופטים ביקשו לבחון גם את "מבחן הזיקות" שנועד להצביע על קשר מובהק לדין הישראלי על פני הפלסטיני. לטענתם, כדי לפסוק שיש קשר כזה, היה להוכיח כי העובדים שהועסקו במסגרת מכרז המינהל קיבלו למשל תלושי שכר בעברית, מכתבי העסקה או פיטורים בעברית, שכר במטבע ישראלי ועוד.
"נוכח הוראות ההיתר והכללים המקובלים בדיני עבודה לקביעת זהות מעסיק, המינהל האזרחי אינו מעסיק ישיר או מעסיק בפועל של עובדים אלה", קבעו השופטים. "משכך, הוראות הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים - ככל שהן נוגעות לסוגיית תשלום שכר מינימום לפי הדין הישראלי לעובדיו הפלסטינים של משיב 2 (הקבלן הפלסטיני) - אינן חלות בעניינו".
"מגמה מסוכנת"
קביעה זו לא זכתה עד כה להד ציבורי, אך כעת יש מי שסבור כי יש בה תקדים בעייתי מאוד. "הפסיקה יוצרת פתח מסוכן לתשלום זכויות מופחתות לעובדים פלסטינים שנותנים שירותים עבור מעביד ישראלי", טוען עו"ד עירן גולן, חבר הנהלת ארגון קו לעובד.
"יש מגמה מאוד מדאיגה שבה המונח 'רגולציה' חרג ממקומו, ובשמו אפשר להעביד עובדים, לפטר ולשלוט על הלכי העבודה, ועם זאת לא להיחשב מעסיק. זו מגמה מסוכנת", הוא קובע.
למעשה, לפחות בתיאוריה, יכולה חברה כמו אינטל לפרסם מחר מכרז עבור קבלן משנה לייצור מרכיבים מסוימים. לשם כך ייבחר קבלן פלסטיני שיתיישב באזור תעשייה הממוקם מעבר לקו הירוק, ומשום שהוא מוגדר קבלן במיקור חוץ, הוא לא יצטרך לשלם שכר מינימום לעובדיו הפלסטינים.
לכאורה אינטל יכולה לעשות זאת היום גם בתוך השטח הריבוני של הרשות הפלסטינית או בכל מדינה ערבית אחרת, אולם כשמעסיק ישראלי פונה לאזור תעשייתי מעבר לקו הירוק אך המוחזק בידי ישראל, הוא נהנה בצורה הזאת משני העולמות - ביטחון ישראלי ודין פלסטיני.