יצר החמדנות חזק משיקול דעת, תבונה או הגיון פשוט. אחרת קשה להסביר כיצד אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, הגיעה ביום שני להחלטה אומללה כל-כך, להעניק 7 מיליון שקל למנהלים בחברה הכושלת. נכון שריץ' מארין, מנכ"ל אפריקה ישראל ארה"ב, הצליח למחוק חובות של מאות מיליונים לבנקים, אבל למה עכשיו? למה כל-כך הרבה? ואולי - למה זה צריך לבוא מהחברה הציבורית? אם לבייב חושב שהמנהלים שלו חסכו לו כסף, שישלם להם מכספו הפרטי.
לבייב ידוע כבעל שליטה שמעניק שכר שמן למנהליו. זה עבר בשקט כשהחברה הגיעה לשווי 28.5 מיליארד שקל. אלא שמאז, בועת הנדל"ן בעולם התפוצצה ואפריקה התגלתה במערומיה עם חובות עתק ונכסים ששוויים הולך ופוחת.
במצב קטסטרופלי זה, צריך להתבייש כשמעניקים בונוסים בסך מיליוני שקלים. אבל לא לבייב ולא מנכ"ל אפריקה, איזי כהן, שאמר: "בשנתיים האחרונות לא חילקנו מענקים... המנהלים מקבלים היום בזכות את המענק המיוחד הזה". תודה, כהן, שלא חילקתם מענקים לחברה על סף פשיטת רגל, שקנתה מכל הבא ליד במחירים גבוהים, שגייסה אשראי בלי יכולת להחזיר אותו ושמחקה כספי פנסיה בהחזר חוב קלוקל.
המוסדיים ושורת היועצים שלהם, שעלו מיליוני שקלים, נכשלו בגיבוש הסדר החוב כשלא התייחסו כלל לנושא השכר. אישור הבונוסים עבר פה אחד בדירקטוריון החברה, והוא מאשש את חששות המשקיעים שמדובר בחותמת גומי על החלטת בעל השליטה.
כהן לא הגיע ממגדל בשביל משכורת "עלובה" בגובה 6.4 מיליון שקל בשנה, האופציות שקיבל נמצאות "מחוץ לכסף" וצריך לדאוג לזה, כמו גם לצ'פר מנהלים נוספים בקבוצה. ביום שני הם קיבלו את האפריטיף, וכעת כהן מכין את הקרקע לתגמול גדול יותר למנהלים בכל הקבוצה. רק אתמול זכה מנכ"ל דניה סיבוס בבונוס של 250 אלף שקל.