אחת ההשלכות של סביבת ריבית נמוכה מאוד היא החיפוש של המשקיעים אחר אלטרנטיבה להשקעה. לכן אומרים כי ריבית נמוכה טובה לשוק ההון. ריבית נמוכה גורמת למשקיעים לנטוש את הפק"מים והמק"מים ולחפש אפיקים נושאי תשואה גבוהה יותר.
אוהבי הסיכון משקיעים במניות ובאג"חים קונצרנים המדורגים נמוך ובכאלה שאינם מדורגים ואף באג"ח זבל ואילו המשקיעים הסולידיים עוברים להשקיע באג"חים קונצרניים מדורגים גבוה כמו למשל מדדי התל בונד, או מאריכים מח"מים באג"ח מדינה.
זה בדיוק מה שקרה בשוק ההון הישראלי בשנת 2009. ב- 2010 הסיפור שונה בכל מה שקשור לאפיקים המסוכנים יותר. החולשה של מגזר הבנקים בעולם, בנוסף לחששות מההשלכות הלא ברורות של המשבר באירופה גרמו לכל מי שמחפש תשואות אך חושש ממניות בעת הזו להשקיע בתל בונדים ובאג"ח מדינה במח"מ ארוך.
וכך בעוד מדדי המניות בתשואות שליליות מתחילת השנה (מדד ת"א 100 3.6%-, מדד הבנקים 10.2%- ומדד הנדל"ן 8.1%-), מדדי האג"ח נושאי התשואה, ככל שהם פחות מסוכנים הניבו רווחים גבוהים יותר מתחילת השנה כגון: תל בונד 40 ושקלי 7.7%, תל בונד 20 8.4% ובמח"מים הארוכים באג"ח מדינה, גם צמוד וגם שקלי, היה אפשר להרוויח מתחילת השנה מעל 9%.
צחי לייבוביץ', מנהל הדסק המוסדי באימפקט ניהול תיקי השקעות מקבוצת בנק איגוד, אומר כי "ברור שקצב זה, באפיקים הסולידיים, במחצית השנייה של 2010, לא יוכל להימשך. היות שאג"ח מדינה במח"מ ארוך מושפע מציפיות לשינויים בריבית בנק ישראל ואין ספק שאנו בסביבת ריבית עולה, מי שהרוויח בארוכים מתחילת השנה מוטב לו שייקח קצת כסף הביתה ויתחיל לחשוב על אלטרנטיבה דפנסיבית יותר".
השאלה הגדולה היא לאיזה כיוון ימשיכו התל בונדים. בתל בונדים המשחק הוא פער התשואות שלהם מאג"ח מדינה במח"מ דומה. פער התשואות משקף את פרמיית הסיכון של האג"ח הקונצרני מאג"ח מדינה שנתפס כנכס חסר סיכון. המח"מ הממוצע של התל בונדים הוא בסביבות 5 שנים (בשקלי 4 שנים), פער התשואות בתל בונד 20 עומד היום על כ- 1.6% ובתל בונד 40 על כ- 2.6%. לפני משבר האג"ח ב- 2008 עמד הפער על 1% בתל בונד 20 ו- 2% בתל בונד 40.
בשיא המשבר, לאחר נפילת ליהמן ברדרס, זינק הפער ל- 4.5% בתל בונד 20 ול- 9.5% בתל בונד 40. זו הייתה כמובן הזדמנות, אומר לייבוביץ', אולי בלתי חוזרת בשנים הקרובות, להשקיע באג"חים קונצרנים. מאז, הפער הנמוך ביותר היה 1.2% בתל בונד 20 ו- 2.2% בתל בונד 40, כלומר היום אנו רחוקים כ- 0.4% בתשואה מרמה זו.
המשתמע ממספרים אלה הוא שאין עוד הרבה בשר בתל בונדים, שלא לדבר על שומנים. המשך עליית הריבית חסרת הסיכון תוריד את הכדאיות להשקיע בנכס בעל סיכון שהפרמיה עליו נמוכה. מצד שני, גם בעוד מספר העלאות ריבית, רמתה היסטורית של הריבית תהיה עדיין נמוכה ולכן רגיעה במשבר באירופה והמשך ההתאוששות בארה"ב תפחית את החששות מפני האפיק המנייתי ותשלח את מחפשי התשואות חזרה לשוק המניות.
לסיכום: ככל ששערי האג"חים הקונצרנים עולים ככה התשואה שלהן ופרמיית הסיכון שלהן יורדות והאטרקטיביות שלהן יורדת. לכן כיום יש לברור את האג"חים לא רק לפי מח"מ ותשואה אלא לפי הפרמיה שלהם על אג"ח מדינה ולחפש את אותם האג"חים, ההולכים ומתמעטים, שמרווח התשואה שלהם על אג"ח מדינה עדיין מעניין.