בממשלה הזו התקבצה, תחת בנימין נתניהו, חבורה של שרים ציניים, שרגש והיגיון פשוטים, כך נדמה, זרים להם כמעט כמו תחושות הזר והמוזר בארץ ניכר. הם לא מפסיקים לפלוט מילים גדולות כמו "ציונות", "ישראליות" ואפילו "אנושיות", אבל בשורה התחתונה מצדדים בגירוש ילדי עובדי זרים שנולדו כאן, כמו גם בירי בכלבים משוטטים.
גירוש ילדים, בו תמכו היום ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים יובל שטייניץ, משה כחלון, אביגדור ליברמן, יעקב נאמן, סילבן שלום, סטס מיסז'ניקוב, סופה לנדבר, יצחק אהרונוביץ', בני בגין, יצחק הרשקוביץ, ישראל כץ ואבישי ברוורמן - הוא אקט אלים ובלתי מוסרי, שעלול לגרום נזק פסיכולוגי קשה ואולי אף בריאותי למגורשים.
אפשר היה להחליט, למשל, שהחל משבוע בא מדינת ישראל לא תקלוט אף לא עובד זר נוסף - ותטפל מעתה הלאה בעצמה בקשישיה הסיעודיים ובתפוזיה הבלתי קטופים. לא היה שום צורך אמיתי להתאכזר ל-400 ילדים שנקלעו לכאן מעצם הולדתם בישראל.
הוריהם הובאו לכאן כדי לעבוד בעבודות שישראלים לא מוכנים כנראה להתבזות בהן - אך לא הורשו להוליד ילדים. איש כמובן לא אמר להם זאת ישירות, אמירה שאילו הייתה נאמרת הייתה בבחינת הפרה של זכויות האדם הבסיסיות ביותר.
והנה, עכשיו, האמת נאמרת; בדיעבד ובאכזריות מיותרת של ממשלה שגאה בממשלת ההגירה; ממשלה שנתמכת בצרחותיהם הדוחות של מאות אלפי טוקבקיסטים של המוח העתיק, הפרמיטיבי. בבחינת: יאללה יאללה עם ההתייפיפיות, כך חסכנו לנו 400 שיכורים וזונות.
אפילו הזכות לזעוק "מנותקים!" לא עומדת לנו. נבחרי העם הזה לא נדרשו הפעם להחלטה קשה. הם יודעים כי יספגו גינויים פה ושם בתקשורת, אבל מבינים יפה כי רוב רובו של העם תומך בהם ובטיעוניהם. ברור להם שהם פוגעים היום בחלשים ביותר, אבל הם מקווים ומעריכים שמפלס הבחילה שלכם, שכבר הוכיח פעם אחר פעם את סבילותו האינסופית, שוב לא יעלה על גדותיו.
ייתכן שהם טועים? אולי בכל זאת יקומו כאן כוחות, משפטיים או אזרחיים, שימנעו ברגע האחרון את גירוש הילדים. ממשלה מטומטמת הציבה מבחן מוסרי בפני עם אדיש. האופטימיות שבי מתעקשת שזה דווקא מתכון להפתעות.