ראשי ההסתדרות לדורותיהם נלחמו יחד עם המגזר העסקי על מנת להחליש את שער השקל מול הדולר והאירו, על-ידי הפעלת לחץ על הנגיד בנק ישראל כדי שיוריד את הריבית במשק. הסיבה המוצהרת הייתה כי שקל חלש גורם להקטנת העלות של תשומות הייצור המקומיות, במונחי דולר ואירו, ומחזק את כושר התחרות של התעשייה הישראלית מול מתחרותיה בעולם.
ראשי ההסתדרות לדורותיהם אף תמכו ופעלו להעלאת שכר המינימום במשק, העלאה שאחת מתוצאותיה היא פגיעה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית, מאחר שעלות כוח-האדם היא מרכיב מרכזי המשפיע על עלות הייצור הכוללת.
כלומר, נוצרת סתירה בפעילותה של ההסתדרות החדשה, שמחד פועלת עם המעסיקים להורדת עלויות הייצור, ומאידך פועלת להגדלת עלויות הייצור, על כל המשתמע בהיבט של כושר התחרות של התעשייה המייצאת. הסתירה גוברת אם מקבלים את הנחת בנק ישראל, שהעלאת שכר המינימום תגביר את האבטלה בעוד ששקל חלש מסייע להוספת מקומות עבודה.
עתה, בעיצומו של משבר כלכלי, פעל ח"כ עמיר פרץ להעלאת שכר מינימום, שתגרום, כאמור, לגידול בעלות תשומת ייצור עיקרית - שכר העבודה - ושעשויה להחמיר את מצבה של התעשייה המייצאת, שנמצאת במצב קשה גם לפני ההעלאה בשכר.
לאחר שהצעתו של ח"כ פרץ, שהוצעה מתוך מניע ראוי, נדחתה, יועלה הנושא לדיון ב"שולחן העגול". לקראת המפגש בשולחן העגול ברצוני לציין בפני היושבים סביבו: שר האוצר, יו"ר ההסתדרות החדשה ונשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, את הסתירה שבין העלאת שכר המינימום לבין פיחות השקל, וכיצד ניתן לפתור את אותה סתירה.
הפתרון מצוי במס הכנסה שלילי. זהו שם גרוע למהלך חיובי שאמור לשפר, באורח ממוקד, את מצבם הכלכלי של השכבות החלשות, מבלי לפגוע בכושר התחרות של התעשייה המייצאת. שיטת "מס הכנסה שלילי" אומרת כי מי שזקוק יפנה לרשויות ויקבל תשלום ממס הכנסה, במקום לשלם למס הכנסה כי משפחתו במצוקה. המימון לכך מגיע מבעלי יכולת וממעסיקים שחייבים במס בגלל הכנסותיהם.
העלות למשק של פתרון על-ידי מס הכנסה שלילי ינוע בין 1 ל-2 מיליארד שקל. העלאת שכר המינימום המוצעת תגרום למשק עלות של כ-10 מיליארד שקל. הפער נובע בעיקר מכך ששיטת "מס הכנסה שלילי" מאפשרת העלאת שכר לנזקקים, בעוד שהעלאת שכר המינימום מביאה לעליית שכר כוללת במשק עקב השאיפה של העובדים לשמר את ההפרשים ברמות השכר. על-פי נתונים שפורסמו, שיעור עליית שכר במשק כולו צמודה בכ-70% לשיעור עליית שכר המינימום. המשבר הכלכלי לא חלף ומדינות שלא יהיו להן רזרבות - יקרסו, כפי שקרה ליוון, לספרד ולאחרות. לפיכך, גידול בגרעון ב-10 מיליארד שקל הוא מעמסה קשה מנשוא.
התעשייה המייצאת לא מסוגלת בעת הזו להעלות את השכר. היא משוועת לפיחות בשקל ונאבקת על כך ששכר העובדים שלה, ומרכיבים אחרים בעלות המקומית, שחלקם נגזר משכר, לא יעלו. תעשייה זו תפטר עובדים.
על ראשי המשק להתמקד בשיפור יישום מס הכנסה שלילי, שיביא לשיפור מצבן של השכבות החלשות, ולהימנע מהעלאה בשכר המינימום.
הכותב הוא יו"ר המכון למנהיגות העתיד בנגב, בעבר שימש כנשיא התאחדות התעשיינים