הממשלה ביטלה בישיבתה לפני שבועיים (15.7.2010) את חובת השירות הצבאי לבחורי הישיבות מגיל 22. ההחלטה התקבלה בחשאי כסעיף נחבא במסגרת חוק ההסדרים, ולא קדם לה כל דיון ציבורי. משמעות ההחלטה היא שכל בחור ישיבה שילמד בישיבה עד גיל 22 (נורמה בציבור החרדי) יוכל להסתפק בשנה של שירות אזרחי.
לצפייה בהחלטות הממשלה לחץ כאן
על פי חוק טל, כל בחור ישיבה או אברך (תלמיד ישיבה נשוי) שהגיע לגיל 22 יכול לצאת לשנת הכרעה, שנת הסתגלות לחיים האזרחיים. במהלך השנה או בסופה הוא יכול לעשות שירות צבאי או אזרחי מקוצר או לחזור לישיבה. לדרישת הצבא נמסרה לו זכות הווטו על ההחלטה מי יכול לעשות שירות אזרחי. כללי הצבא קבעו עד כה שנשוי פלוס ילד יוכל לעשות שירות אזרחי מגיל 22, ואילו נשוי בלי ילדים או רווק נדרש לעשות צבא עד גיל 26.
את ההחלטה החדשה יזם משרד האוצר, ולפיה נשלל משר הביטחון שיקול הדעת והוא חייב לשחרר כל בחור ישיבה שרוצה לעשות שירות אזרחי מגיל 22. בשירות האזרחי, כך נודע ל"גלובס", כבר החלו בהערכות לגידול ניכר במצטרפים בשל הפטור שיוענק לתלמידי הישיבות מספטמבר.
החוק מרוקן מתוכן
באופן פורמלי ההחלטה אינה כרוכה בשינוי חוק טל כיוון שלשר הביטחון מוקנית הסמכות לתת את הפטור בכל שלב. עם זאת, היא מרוקנת את החוק מתוכן. חוק טל התבסס על איזונים עדינים שמטרתם למנוע פסילת החוק בבג"ץ. החלטת הממשלה מפרה אותם. סביר גם שתעלה הטענה שהשר אינו יכול לבצע שינוי מדיניות מרחיק לכת ללא חקיקה.
לפי דו"ח שפרסמה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, ב-2009 שירתו כ-2,000 חרדים בשירות צבאי או אזרחי. מתוכם 1,100 בשירות אזרחי ו-800 בשירות צבאי. 400 מהמשרתים בצבא עשו זאת במסגרת פרויקט שח"ר (שירות חרדים) במסלולים תומכי לחימה. שח"ר נחשב למסלול המצליח ביותר ליישום חוק טל. מצטרפים אליו גברים בני 22, רובם נשואים עם ילדים.
עלויותיו גבוהות יחסית בשל תשלומי המשפחה לחיילים עם משפחות - עד 4,000 שקל לחייל. ככל הידוע, מאחורי תוכנית האוצר עומד בעיקר הרצון לחסוך ולמנוע התרחבות של מסלולי שח"ר. החלטת הממשלה תייתר לחלוטין את הצורך של תלמידי ישיבות בני 22 להתגייס לצבא, כולל לשח"ר.
חוסכים 75 אלף שקל
פרויקט שח"ר כלל בשנה שעברה 400 חיילים. העלות של כל אחד, אם הוא כבר הורה, היא כ-50 אלף שקל לשנה ובין 75 אלף ל-100 אלף שקל לכל השירות. היום יש בשח"ר כ-400 חיילים, כמעט כולם נשואים. בהנחה שרובם הורים או יהפכו לכאלה בתוך חודשים ספורים, עלות הפרויקט נעה בין 15 ל-20 מיליון שקל בשנה.
צה"ל מעריך את פוטנציאל קליטת החיילים במסגרות שח"ר בעוד 1,200 איש, כלומר העלות יכולה להגיע ל-45-60 מיליון שקל לשנה. גם בשירות האזרחי עולה כל משתתף שהוא הורה כ-25 אלף שקל לשנה. כלומר החיסכון מהעברת חייל משירות של שנתיים בשח"ר לשירות אזרחי של שנה הוא רק 75% (75 אלף שקל ולא 100 אלף). בשח"ר, מנגד, הוא רוכש מקצוע בעוד בשירות האזרחי סביר שיישאר בתחום העמותות החרדיות.
בטיוטת חוק ההסדרים הופיעה הצעה נוספת של האוצר לשחרר את בחורי הישיבות והאברכים מכל שירות, גם אזרחי, מגיל 25, כדי לחסוך את עלויות השירות האזרחי ולקצר דרכם לשוק העבודה. אבל בלחץ משרד רה"מ ומשרד הביטחון הוסרה הצעה זו והוחלט להסתפק בהקמת צוות שידון בנושא.
מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה ש"החלטת הממשלה פוגעת פגיעה אנושה בעיקרון צבא העם והשוויון בנטל ומנציחה את האפליה בין דם לדם. לא ייתכן שהפתרון לבעיית ההשתמטות החרדית תהיה כניעה מחפירה וגורפת של הממשלה". רגב הזכיר שראשי הצבא הזהירו לאחרונה שבלי לגייס חלק משמעותי מתלמידי הישיבות יחסרו לצה"ל חיילים ותיגרם פגיעה קשה בביטחון הלאומי.
רגב ציין גם ש"המחשבה שאפשר לבטל את חובת השירות למגזר החרדי ללא חוק מעלה את ההשערה שאנו חיים במדינת עולם שלישי. העברת החלטה מהפכנית כל כך במחשכים היא סקנדל שבמדינה מתוקנת היה גורם לנפילת הממשלה".