גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השכר של סוכני הביטוח נמוך; אנחנו לא נוסעים בג'יפים"

נשיא לשכת סוכני הביטוח, אודי כץ, תוקף בחריפות את מנהלי הגופים המוסדיים: "91% מהכסף שהחוסכים משלמים בדמי הניהול שלהם בשוק הגמל הולך לבעלי השליטה, למוסדיים עצמם ולשכר המנהלים"

"סוכני הביטוח הם הפועלים השחורים בשוק הפנסיוני; הם מספקים את כל השירותים שהלקוח צריך, ובעבור שירות צריך לשלם. בכלל, סוכני הביטוח רחוקים מלהיות עשירים, ומי שנהנה מההתייקרות בדמי הניהול בשוק הגמל הם המנהלים בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח, שדווקא כן נהפכים עשירים רק מניהול ההשקעות לכספי הציבור". כך טוען נשיא לשכת סוכני ביטוח, אודי כץ, שלא מסכים עם כך שהסוכנים מצאו עצמם בחודשים האחרונים אשמים כמעט בלעדיים בהתייקרות דמי הניהול בגמל. "המסר המרכזי", אומר כץ בראיון ל"גלובס", הוא ש"במקום להתעסק בסוכני הביטוח, יש להתעסק במשכורות המנופחות של המנהלים בגופים המוסדיים. אנחנו לא הקטליזטור להעלאת דמי הניהול".

כץ, אדם רגוע וחברותי שיודע להאזין ולא מדבר בהתלהמות, נהפך לוחמני בעת האחרונה. הסיבה לזעפו ברורה וגלויה, ולמעשה פורסמה ב"גלובס" לפני ימים ספורים: דבריו של מנכ"ל בית השקעות, שאמר לעמיתי, עירן פאר, כי "אי אפשר לעבוד ככה. סוכני הביטוח דורשים חצי מדמי הניהול. בא מתחרה, נותן להם 60% מדמי הניהול, ועכשיו אני בבעיה. כל יום נוחת על שולחני מבצע חדש - טיסות לקריביים, לברצלונה לראות את מסי, טיול בבורמה, ואני צריך לתת גם, אחרת הם לא יעבדו איתי. והאוצר, שאמור לעשות סדר, לא עושה כלום". לדברי אותו מנכ"ל שביקש ששמו לא יפורסם, "יש להגביל את עמלות הסוכנים ולקבוע רף אחיד של עמלה. רק ככה ייגמר הטירוף הזה".

הדברים פורסמו וגררו תגובות כעוסות רבות מצד סוכני ביטוח - לא רק אנשי לשכת סוכני ביטוח - ובהם גם כמה מנהלי הסדרים פנסיונים, שתלו את האשמה בייקור דמי הניהול דווקא במנהלים של קופות הגמל.

ראוי להדגיש כי כץ לא מתחסד, ומודע לכך שיש בעיה בסוגיית דמי הניהול בשוק הגמל. "אני מקבל את זה שיש סבסוד צולב בין עמיתים בקופות כשהלקוחות מהגופים החזקים מסובסדים על ידי העמיתים והלקוחות החלשים, וזה לא בסדר. לא בסדר שהעמיתים החזקים מקבלים דמי ניהול נמוכים על חשבון העמיתים החלשים". ואולם מבחינתו, שם הכשל עוצר - ורק את זה יש לשנות. "אני חושב שבביטוחי המנהלים ובקרנות הפנסיה דמי הניהול נמוכים עד לרמה שערורייתית. בסופו של דבר זה רע גם למבוטחים עצמם - כי דמי הניהול שם לא מאפשרים לתת ללקוחות את השירות הראוי. אם דמי הניהול היו ראויים, אני בטוח שהיו מוסיפים עוד 1,000 עובדי שירות לענף, ואז השירות היה טוב יותר".

"איפה המיליונים?"

"השכר של הסוכנים נמוך", אומר כץ. "אם בגללנו זינקו דמי הניהול ואנו הנהנים מכך, אז איפה המיליונים? השכר של הסוכנים - כולל פנסיה, גמל, ביטוח חיים וביטוחי בריאות - הוא 9,000 שקל. בקופות הגמל השכר הממוצע עומד על 14,100 שקל. אתה זוכר את פריזמה? כולם שם קיבלו ג'יפים - סוכני הביטוח לא נוסעים בג'יפים".

"בכלל", מוסיף ואומר כץ, "91% מהכסף שהחוסכים משלמים בדמי הניהול שלהם בשוק הגמל הולך לבעלי השליטה, למוסדיים עצמם ולשכר המנהלים, כשסך העמלות לסוכני הביטוח מתוך הדמי ניהול בשוק מהווה 9% בלבד. כך שאנו לא משפיעים באמת על דמי הניהול. אם כבר, אנו משפיעים על הורדת דמי הניהול - אני כסוכן יכול להזיז קופה רק באמצעות הורדת דמי ניהול. אנחנו הקטליזטור להורדת דמי ניהול".

אם אתם בעצם הקטליזטור להוזלה, איך קורה שהם כמעט והכפילו את עצמם בשוק הגמל בשנים האחרונות לאחר יציאת רוב השוק מידי הבנקים?

11

"שכר העתק בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח שמחזיקות בקופות הגמל הוא שמביא להעלאת דמי הניהול. אנחנו הפועלים השחורים של השוק. אנו נותנים שירותים רבים - למעשה את כל השירות וכל העבודה השחורה להוציא ניהול השקעות, שאת זה עושה בית ההשקעות. המוסדיים בסך הכל נותנים בעיקר ניהול השקעות - זה עיקר העבודה שלהם. יש להם גם שירות ופקידים שקולטים את העבודה שלנו, אבל עיקר העבודה בתפעול היא שלנו, הסוכנים. אנחנו עושים 90% מהעבודה, ולכן צריכים לקבל 90% מדמי הניהול, ולא להיפך!"

לדברי כץ, רק 24% מכלל סוכני הביטוח במשק פועלים בתחומי הגמל וההשתלמות ("1,100 סוכנים שתופסים כ-7% מהיקף נכסי הגמל המנוהלים בגמל - איך זה משפיע על כל השוק?") כשמדובר בסוכנים צעירים יותר ומקצועיים, הנותנים שירות טוב. "אלו סוכנים שפועלים היטב עם מסמך ההנמקה, ורובצת עליהם אחריות רבה", הוא אומר.

מול הדרישות הרבות מהסוכנים ישנם פינוקים בבתי ההשקעות, שלדברי כץ הם הנהנים מההתייקרות בדמי הניהול בגמל. "למה בכירי האוצר - אנשים באמת מאוד-מאוד מוכשרים - לא הולכים לעבוד כסוכני ביטוח, אלא כבכירים בגופים המוסדיים לאחר שהם פורשים מהשירות הממשלתי, אם יש אצלנו כל כך הרבה כסף ונסיעות לחו"ל, ואנו גובים מס מהציבור? עובדה שהם לא עושים זאת, והולכים למוסדיים", אומר כץ.

לכל מבצעי המכירות והתמריצים שסוכני הביטוח מקבלים אין השפעה שלילית, שגורמת להעדפת אינטרסים שאינם בהכרח לטובת הלקוח?

"מבצעי מכירות רק מגדילים את שעות העבודה של הסוכנים, שמוכרים יותר ולא מביאים להעברת תיקים קיימים של לקוחות ממקום למקום".

מבחינת כץ, סוגיה זו מהותית. לדבריו, הסוכנים מובילים להורדת דמי הניהול שמשלמים הלקוחות שלהם בגמל, כשההתייקרות דווקא מתרחשת במקומות אחרים - היכן שהסוכנים אינם נמצאים בהמוניהם, לדבריו. "קח שלוש קופות ענקיות: גדיש, תמר וקה"ל. בשתי הקופות הראשונות ובקרן ההשתלמות הגדולה, אין בגדול פעילות משמעותית של סוכנים, וגם שם עלו דמי הניהול. אני כסוכן, למשל, לא יכול לעשות מינוי סוכן בקופות אלו ולקבל עמלות, אלא אם מדובר בלקוח שהוא גוף גדול עם עובדים רבים. לכן, למרות שאין קשר בין סוכני הביטוח לבין הקופות הגדולות הללו ואף סוכן לא מתוגמל בגינן, עדיין עלו שם דמי הניהול".

נציין שמבדיקה בגמל-נט עולה שדמי הניהול בפסגות גדיש, בתמר של כלל ובקה"ל של מגדל עמדו ב-2009 על 1.18%, 1.11% ו-1.04% בהתאמה, לעומת ממוצע של 0.9% בכל השוק.

"מסיטים את האש"

כץ ממשיך ותולה את האשמה בייקור דמי הניהול בגופים המוסדיים עצמם - חברות הביטוח וקופות הגמל. "יש פטנט מיוחד בישראל", הוא אומר בציניות, "בתי השקעות קודם לוקחים לעצמם 0.5% ראשונים מדמי הניהול, ורק לאחר מכן אנחנו מתחילים לקבל. זה פטנט שקיים רק כאן. הם קודם לוקחים לעצמם את הרווחים, ולאחר מכן אם נשאר כסף הם נותנים משכורת לעובדים - אנחנו. זה צריך להיות הפוך. קודם צריך לשלם למי שעושה את העבודה".

מעבר לכך, הוא מוצא צידוק נוסף, חזק מאוד מבחינתו, לכך שסוכני הביטוח לא אשמים בהתייקרות דמי הניהול בגמל דווקא בשוק 'האח' של קרנות הנאמנות (המנוהל גם הוא בבתי ההשקעות וחברות הביטוח). "בקרנות נאמנות אין ביטוח, העברות והנמקה, אלא רק ניהול כסף נטו", אומר כץ. "בקרנות הנאמנות אין בכלל סוכני ביטוח, ומי שמנהל את הכספים שם זה אותם בתי השקעות וחברות ביטוח. יחד עם עמלות המכירה והקנייה, דמי הניהול הממוצעים שם עומדים על 3%, ולא על 0.5%-1% כמו שקיים בשוק הפנסיה והגמל שבו פועלים הסוכנים".

"המחירים יטפסו"

לדעתך, המוסדיים מסיטים את האשמה לסוכנים במכוון?

"בתי ההשקעות והמוסדיים במכוון מסיטים את האש מהם אלינו בגין העלאת דמי הניהול".

בכל אופן, אשמים או שמסיטים אליהם את האשמה, בימים האחרונים התברר שבאוצר לפחות שוקלים להגביל את עמלות סוכני הביטוח כחלק מהתוכנית שלהם (שעדיין לא גובשה באופן סופי, כשרעיונות רבים נזרקים לחלל האוויר, ובסופו של יום חלק הארי לא יבשיל לכדי מעשים). אם כך אכן יקרה, הסוכנים ישלמו מחיר ממשי ומיידי כחלק מהפתרון לכשל המחירים בשוק.

מה יקרה אם האוצר יקבע עמלת מקסימום לסוכני הביטוח, שתהיה נמוכה מהעמלות הנהוגות כיום?

"קודם כל, כלשכת סוכני ביטוח אנו חושבים שבאוצר יושבים אנשים נבונים ביותר שיודעים את מלאכתם. אני לא מאמין שהם ימצאו את הפתרון לדמי הניהול בגמל באמצעות פגיעה בסוכנים. יש להם את הנתונים, הידע והיכולת להבין שהסוכנים לא אחראים על העלאת דמי הניהול. הם פיקחים והם יבינו.

"אם האוצר ימצא לנכון לתת עמלת מקסימום נמוכה מזו שנהוגה כיום זה יהיה בינם לבין היצרנים. אם נניח לצורך העניין יחליטו לקבוע עמלה מסוימת שהיא לא רווחית עבורנו, נצא מהשוק בכלל - כי העמלות לא יאפשרו לנו להתקיים. ואם כך יהיה, כל הלקוחות יהיו לקוחות של הגופים המוסדיים באופן ישיר, ותראו איך דמי הניהול יעלו בעוד 30%. אנחנו מוזילים את העבודה בשוק הזה - סוכני הביטוח הם אמצעי המכירות הזול והטוב ביותר של חברות הביטוח.

"מעבר לכך, אני בטוח שהמפקח לא ימצא לנכון להתערב בשוק חופשי ויגביל את העמלות. אנו לא מדינה קומוניסטית ולא מגבילים שכר ורווח. אחרת בואו נגביל את הרווח על כל מוצר ומוצר בישראל, ונקבע את השכר של כל עובד".

עוד כתבות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ישראל קנדה מייעדת את החברה הממוזגת לת"א 35. זה לא יהיה קל

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן