תחרות זה דבר לא מזיק. זה מאתגר, זה גורם לך להיות ערני. דבר שלילי זה לא". מי שחתום על המשפט הזה, למרבה ההפתעה, הוא מיכאל דיין, מנכ"ל טמבור, המוכרזת בעצמה כמונופול בחלק מקטגוריות ענף הצבע.
הציטוט של דיין אומנם מתייחס לתחום הפעילות הטרי והצומח בחברה, לוחות הגבס, אבל גם בדו"חות הכספיים ניתן למצוא התייחסויות למעמדה, כמו הדרכות העובדים שהיא מעבירה בסוגיות של הגבלים עסקיים. כנראה שהמציאות מגוונת יותר - מגוונת לפחות כמו מניפת הצבעים של טמבור.
ועדיין, המעמד של טמבור איתן, הודות לשליטה שלה בשוק הצבעים, למגוון המוצרים ולחנויות מוצרי הבניין הפרטיות, שמכונות בשפה הרווחת תחת שם המותג של החברה ("טמבוריות"). גם העובדה שלבעל הבית עזריאלי (הקבוצה שבשליטתו מחזיקה בשרשור ב-51% מהמניות באמצעות גרנית הכרמל), יש כיסים עמוקים - לא מזיקה.
אולי בעצם העובדה הזו מסבירה מה היה דחוף כל-כך לטמבור, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, להשקיע 150 מיליון שקל בכניסה לתחום פעילות חדש - לוחות ובלוקים של גבס, תקרות אקוסטיות והאביזרים המחברים אותם. מפעל הגבס בעכו החל לפעול רק בפברואר האחרון, וכבר מעריכים בשוק כי הצליח לגבש נתח שוק של 30%. לשם השוואה, טוען דיין, נתח השוק של המתחרים הגדולים בשוק, אורבונד מייסודו של טד אריסון, עמד טרם כניסתם לשוק על 85%-90%.
גלובס: למה להיכנס להשקעה הזו ועוד בשיא המיתון?
דיין: "ניתחנו את שוק הבנייה והגענו למסקנה שזה קטר מאוד מהותי ומאוד משמעותי, שבארץ קיים אך לא מפותח מספיק ביחס לעולם. בארץ הצריכה הממוצעת לנפש של קירות גבס עומדת על כ-3 מ"ר לנפש, כשבאירופה היא עומדת על 6.5 מ"ר".
אולי גודל הדירה הממוצעת בחו"ל יותר גדול?
"לא. זו פשוט החלטה של לבחור האם להשתמש בזה או לא", ודיין יורה את היתרונות ברצף: "הבנייה עצמה הרבה יותר מהירה, כך שאתה מסיים חלוקה פנימית של בית או משרד הרבה יותר מהר ובעלות יותר זולה; אם אתה עושה עבודה נכונה, האקוסטיקה היא מושלמת ('יותר מכל בלוק שחלמת עליו'), בגלל חומרים מבודדים שאתה שם; הגבס הוא חומר שקל לעבוד איתו אם אתה רוצה לשנות את גודל החדר, וזה גם ירוק - כמות האנרגיה הנצרכת היא פחותה ממוצרים מקבילים בעולם הבנייה, ואת הגבס אפשר גם לגרוס, שלא נדבר על זה שכמות העובדים הנדרשת כדי לבצע את העבודה פחותה".
אם קל לשנות, אפשר לומר שלתופעת חלוקת הדירות יש השפעה מיטיבה עם השוק?
"הצרכים שיש לך בבית משתנים עם הגיל. יש מי שבוחר לא לקנות בית חדש אלא לעשות שיפוץ בבית, והיכולת להתאים חדרים קלה מאוד". לדבריו, זה מוצר קל יותר גם לבניינים רבי-קומות - "ככל שאתה מעמיס פחות מוצרי בנייה, אתה מיטיב. אפילו בבנייני יוקרה המחיצות הפנימיות הם מגבס".
יש לכם דריסת רגל במגדלי היוקרה?
"אנחנו מוכרים לקמעונאים, והם מוכרים לקבלנים".
"שתי חברות יתנו דחיפה"
אבל דיין לא מסתפק רק בלהרעיף סופרלטיבים על בלוקי גבס, ויורה גם חצי ביקורת לעברה של המתחרה אורבונד, לאחר שמנכ"לה, צבי אנגל, תקף את כניסתם לשוק לפני חודש על במת עיתון זה ("עזריאלי מדבר על מספרים לא מציאותיים" הייתה כותרת הראיון עימו). "למרבה הפלא הם לא הוגדרו כמונופול, למרות שהממונה על הגבלים עסקיים פנתה אליהם והם נדרשו להגיב. החברה מפרסמת בעצמה בפרסומות ברדיו את נתחי השוק שלה, אז זה יותר בעייתי".
אתה חושב שרונית קן, הממונה על הגבלים עסקיים, פתחה עין קצת יותר גדולה על עולם מוצרי ותשומות הבנייה, למשל אחרי שסירבה למשאב מקבוצת אי.די.בי לרכוש את הנסון ישראל?
"אני חושב שהממונה בדקה האם יש בעייתיות בתחום של רכישת הנסון". לגבי הכניסה לתחום הגבס, אומר דיין ש"כל העולם גרם לנו להיכנס לעולם הזה. הנחנו שאם יהיו כאן שתי חברות, תהיה דחיפה יותר גדולה וגם הבנו ששיטת השיווק והמכירה של אורבונד היא דרך מספר מצומצם של מפיצים. לפני שנכנסנו לשוק הם לא היו מוכנים למכור לכל בעל עסק שעוסק במכירת מוצרי גמר בנייה. ראינו פוטנציאל בזה שאנחנו מוכרים לכולם - כולל לקוחות קצה, דרך טמבוריות ורשתות 'עשה זאת בעצמך'".
דיין מוסיף: "אני מאמין שכאשר לכל העוסקים בתחום יהיו את המוצרים האלה, סך הצריכה יגדל. אנחנו צופים גידול דו-ספרתי, מעל 10% בשנה, כי זה מאוד יעיל ולוגי להשתמש בגבס, ולנו גם יש מערכת הפצה וייצור. למעשה אימצנו את פלטפורמת מוצרי הצבע והבנייה, שלהערכתנו נכונה מאוד גם לעולם הזה".
יש סבסוד צולב בתוך סל המוצרים ללקוח?
"מה פתאום, אנחנו לא עוסקים בסבסוד מוצרים. אנחנו שואפים להרוויח על כל מוצר שאנחנו מוכרים, ומבחינתנו יש הצלחה מאוד מכובדת בנתח השוק שלנו. אני מאמין שהצריכה תהיה הרבה יותר גדולה, ואנחנו יכולים למלא את הפער. עובדה: היום אורבונד כבר פונה לכל השוק. לוחות הגבס הפכו לקומודיטי".
בין אם לוחות הגבס הפכו לקומודיטי ובין אם לא, דיין, שבהתאם למסורת המינויים של עזריאלי גם הוא מגיע משירות קבע בצה"ל כקצין חימוש ראשי, לא מפחד מהסתערות על יעד הכיבוש החדש. "לדעתי המתחרים שלנו לא הפנימו עד כמה אנחנו רציניים. הכרזנו שברבעון הראשון נשלים את הקמת המפעל ועמדנו ביעד חודש וחצי לפני סופו - אולי הם סברו שלא נצליח לייצר לוח גבס מאוד איכותי; במקביל, הם גם לא העריכו את הכוח השיווקי והמכירתי של חברת טמבור - שמעורה בעולם הזה באופן אינטימי. אנחנו עומדים ביעדים שהצבנו לנו מבחינת נתח השוק, במונחים כספיים וכמות המ"ר, למרות הירידה במחיר למטר רבוע".
לאן אפשר לגדול מפה?
"ההערכה שלי היא שהשוק יגדל להרבה יותר מ-25 מיליון מ"ר. אם יש במדינת ישראל 7.5 מיליון אנשים, והצריכה באירופה לנפש כפולה".
כלומר, יש עוד הרבה לאן לגדול עוד לפני ירידת מחירים?
"נכון. זאת הסיבה שטמבור נכנסה לזה, והכניסה שלנו לשוק כשחקן נוסף רק גורמת לו להיות יותר מפותח; כל אחד מנסה להביא ערך מוסף. אני רוצה להעניק את אותו ערך מוסף כמו בתחום הצבע. אנחנו רוצים שיהיה קל לשיפוצניקים לסחוב לוח במעלית, ולכן ייצרנו לוח בגובה 1.8 מטר, שלא היה קיים קודם בשוק".
אתם רואים את עצמכם רווחיים בתחום הזה?
"טמבור מאוד רווחית ויציבה. ברבעון הראשון כבר עסקנו בזה, והראנו גידול של 50%-60% בתחום, בנטרול חריגים".
אבל הגידול לא מגיע מזה, מזה הפסדתם.
"אנחנו חברה מאוד סינרגטית ומתייחסים לכל כאל ארגון אחד. ברבעון הראשון הכנסות עולם הצבע עלו ב-12.9%, וכנ"ל הרווחיות. כמובן שזה תומך בתחום. עצם העובדה שאנחנו חברה יציבה, טובה ומרוויחה מאפשרת לנו לעבור את התקופה הזו שהיא קצת יותר קשה, ואנחנו בודקים האם טמבור יכולה לספוג את ירידת המחירים האגרסיבית בעולם הגבס - כ-20%, להערכתי. אנחנו, אגב, טוענים שמתחרינו הובילו את הירידה במחירים - הם רצו לשמור על נתחי שוק, ולא הבינו כי העוצמה השיווקית והמכירתית שלנו היא כזו, שזה (הפחתת המחיר) לא כל כך יועיל".