1. אם מבטח שמיר, חברה ציבורית, מוכרת את חלקה בחברה הפרטית תנובה, לחברה פרטית כמו לאומי פרטנרס (שתשאיר את המניות לעצמה או תמכור אותן ללקוחות), האם עדיין חלות על מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח, כל חובות הדיווח הציבורי של הדו"חות הכספיים של תנובה?
בעלי המניות במבטח יאמרו כן, בוודאי. אולם קרן אייפקס, מאיר שמיר ועורכי הדין שלו, ייתכן שיאמרו ודאי שלא, ובכל מקרה, גם אם יכפו עליהם, יטענו שחובת הדיווח פחותה ואפשר להסתפק בהערכות שווי. אחת? שתיים? יותר? ויש שיאמרו כי העובדה שבנק לאומי הוא חברה נסחרת, שלאומי פרטנרס מוגדרת כ"זרוע הבנקאות להשקעות" שלה, הופכת גם את לאומי פרטנרס לחברה-כמו-ציבורית, בוודאי אם האחזקה של תנובה תישאר אצלה לאורך זמן ולא תימכר מיד - אם בכלל תימכר.
מכל מקום, המכריעים הסופיים יהיו רשות ניירות ערך או של בית המשפט. סביר להניח שמאיר שמיר ועו"ד רם כספי יבקשו פרה-רולינג מזוהר גושן.
2. אולי שמיר אכן ימכור את חלקה של מבטח שמיר בתנובה לפי שווי כולל הקרוב ל-2 מיליארד דולר לתנובה. זאת אחרי שרכש אותה ב-2007 לפי שווי מיליארד דולר ואחרי שלפני חודש הציע בעצמו לרכוש את מניות קרן אייפקס בתנובה לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר. האם זה אומר שבעלי המניות האחרים במבטח, שותפיו של שמיר, המחזיק ב-33.72% בחברה, זכאים לדרוש ממנו לבצע הצעת רכש למניותיהם, שמחירה מתבסס על שווי תנובה על-פי העסקה האחרונה, לפחות?
יש מי שיאמרו: לא. אחרים, כנראה כל בעלי המניות, יאמרו: בהחלט כן. אולי יתבעו להתנות את סיום העסקה עם לאומי פרטנרס, או כל חברה פרטית אחרת, בהצעת רכש ליתרת מחזיקי המניות.
3. האם למישהו יש עניין שהפרשה תימשך, תתארך, תתרוצץ בבתי משפט? מצד אחד, מניות החברה מושעות ממסחר, והדבר גורם לה נזק. מצד שני, גם מאיר שמיר, גם מחזיקי מבטח שמיר, כמו כל קונה פוטנציאלי של מניות תנובה, ומי שעקב אחר הפרשה, כבר קלט את איכותה האמיתית והנסתרת של החברה וגם את איכות הניהול הקפדני של זהבית כהן באייפקס.
אין כמעט ספק בעובדה שמכירת הקואופרטיב הגדול בישראל התקיימה על-פי שווי צנוע במיוחד, כמיליארד דולר. אפשר שזה קשור לעובדה שהמוכרים, יותר מ-600 אגודות שיתופיות של מושבים וקיבוצים, לא האמינו זה לזה, לא סמכו זה על זה וחלקם אף ניסו להכשיל זה את זה, או שהגופים החקלאיים, שהיו לחוצים פיננסית, דחפו לביצוע מהיר של העסקה.
ייתכן שהנהלת החברה דאז לא העריכה נכון, ולא חשוב כרגע איך ולמה, את אופק הגידול ואת נושא פריסת המקרקעין הנפלאה של תנובה. ויש שיאמרו, המחיר דאז היה סביר, רק שהניהול של כהן ואייפקס וההתפתחויות בכלכלה הם שהקפיצו את שווי החברה. בכל מקרה, ברור שפוטנציאל ההשבחה עוד לפנינו.
4. זה גם החשבון של לאומי ולאומי פרטנרס. הם יקנו בכסף טוב חלק בתנובה ואז יישבו לנוח. מישהו אחר ישביח את העסק ויעשה את זה באופן הכי קפדני, הכי נקודתי, הכי שאפתני שאפשר.
זו הדומיננטיות, אפילו שתלטנות, של זהבית כהן, הלהט האישי שלה, המטרות שסימנה לעצמה, חיבת הדיווידנדים, ומאחורי כל זה הגב החזק והמקפיד של אייפקס העולמית, שמגייסת את מיטב הידע והכוחות עבור כל אחת מההשקעות שלה בעולם. גם בישראל.
5. לזהבית כהן יש זכות סירוב לכל קונה פוטנציאלי. כרגע היא צריכה לאשר רק את המכירה ללאומי פרטנרס. אפשר להעריך שהיא תעשה את זה ברצון. אפילו תשמח מאוד לקבל את גליה מאור כשותפה. השתיים מעריכות מאוד זו את זו.
הן הכירו בתקופה שכהן הייתה מנהלת הכספים של קונצרן אי.די.בי. גם אם אכן תחליט לאומי פרטנרס למכור חלקים מחלקה בתנובה לאחרים, לכהן תישמר הזכות לבדוק ולהכריע בעניין השותפים. אבל האם באמת ירצה לאומי להיפרד מתרנגולת מטילה ביצי זהב?