מספיק שהנכס נמצא בחלקה שגובלת בתוכנית בנייה "פוגעת" כדי לקבל תביעות לפיצויים בגין ירידת ערך הנכסים - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב בנוגע לשימוש בסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.
בכך סיפק בית המשפט לראשונה מענה לשאלה באילו מקרים נחשבים המקרקעין ככאלה שגובלים בתחום התוכנית וזכאים לפיצוי. עמדת הרשויות היתה עד כה שרק אם הנכס הספציפי בתוך החלקה גובל עם התוכנית, הוא יהיה זכאי לפיצויים.
השופט עודד מודריק דן בערעורם של 223 תושבים מחולון ובת-ים, שמחזיקים בדירות שממוקמות בחלקות שונות בגבול כביש איילון. תביעותיהם לפיצוי בגין פגיעה מתוכנית הרחבת קטעים בנתיבים, שפורסמה ב-1998, נדחו בוועדות המקומיות חולון ובת-ים, וכך גם בוועדת הערר המחוזית.
רוב הדיירים מחזיקים בדירות שמצויות בחלקה גובלת בקו התחום של תוכנית כביש איילון, ואילו מיעוטם מחזיקים בדירות המצויות בחלקות שאינן גובלות, אך בשל קרבתן הם טוענים ל"גבילות".
חלק מהמערערים מיוצגים בידי משרד עוה"ד הרטבי בורנשטיין, בסון ושות', חלקם בידי עו"ד דניאל כהן, וחלקם בידי עו"ד שחר הררי.
המערערים והרשויות נחלקו בשאלה מהי ההגדרה של מקרקעין בסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. המערערים טענו כי המשמעות היא מגרש או חלקה, ולכן כל הדירות בבניין או בבניינים הממוקמים בחלקה גובלת ייחשבו כ"מקרקעין גובלים".
הרשויות, כולל הוועדות המקומיות, משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, סברו כי משמעות הביטוי מקרקעין הוא נכס, כלומר - רק יחידות דיור בודדות שגובלות עם התוכנית נחשבות לאמת-מידה למבחן הפיצויים.
כלומר, לשיטת הרשויות, יכולה להיות דירה אחת בבניין או בחלקה כלשהם שגובלת בתחום התוכנית - ואילו דירה אחרת באותה החלקה שלא תגבול.
השופט מודריק קבע כי משמעות הביטוי מקרקעין היא יחידת קרקע מוגדרת, כלומר מגרש או חלקה, ולכן ההתייחסות בסעיף 197 היא לחלקה רישומית או מגרש.
לכן פסק השופט כי יתקבלו תביעות הפיצויים של המערערים שדירותיהם מצויות בחלקות הגובלות, ויידחו תביעותיהם של אלה שדירותיהם אינן מצויות בחלקות גובלות.
