מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר, עסוק בימים אלה עד מעל לראשו בקונצרן החלב תנובה, אחת מההשקעות הטובות שביצע מעודו ושעליה הוא מורווח, על פי ההערכות, מאות מיליוני שקלים. ברקורד העסקי המרשים של שמיר משובצות גם כמה השקעות מוצלחות פחות, אחת מהן בחברת הנדל"ן הקטנה דיגל שנקלעה לקשיים ואיננה מצליחה לשלם את חובותיה למחזיקי האג"ח.
כדי להותיר השקעה בעייתית זו מאחוריו, גם במחיר של אובדן מלוא השקעתו, צפוי שמיר לוותר על כל מניות מבטח שמיר בדיגל (34.6%) לטובת מחזיקי האג"ח של החברה, ובכך לסלול את הדרך להשגת הסדר חוב בחברה - כך נודע ל"גלובס".
שמיר צפוי להעביר את מניותיו - בשווי שוק של כ-7 מיליון שקל - ללא תמורה, בכפוף לאי מימוש זכות סירוב או הצטרפות למכירה הנתונות בידי שותפו, בעל השליטה בדיגל יהודה לוי (המחזיק 38% מההון), מכוח הסכם הצבעה בין הצדדים (שקיים ספק אם הינו בתוקף).
אחד ממחזיקי האג"ח הגדולים בדיגל הוא בית ההשקעות דש איפקס, המחזיק כשליש מסדרת האג"ח (והתפטר בחודש שעבר מנציגות האג"ח, בעקבות חילוקי דעות עם לוי).
ויקטור שמריך, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אמר בתגובה לידיעה כי "אני רואה בברכה את תרומתה של מבטח שמיר, ובראשה מאיר שמיר, למחזיקי האג"ח, אשר תקל מאוד על הסדר חוב עתידי שיושג מול יתר בעלי המניות בדיגל. מאוד הייתי רוצה שיהודה לוי ינהג באותה הדרך, ויתן מניות החברה או כסף על מנת שמחזיקי האג"ח יזכו לראות את כספם חזרה".
חברת הנדל"ן דיגל מנהלת מזה כשנתיים מגעים להסדר עם מחזיקי האג"ח שלה על רקע מצבה הפיננסי הרעוע. החברה לא עמדה בתשלומי הקרן והריבית על האג"ח בשנת 2009, ולפיכך יש למחזיקי האג"ח זכות להעמיד את החוב - 57 מיליון שקל בסך הכול - לפירעון מיידי. לחברה גירעון של יותר מ-12 מיליון שקל בהון העצמי, והיא נושאת מזה רבעונים רבים הערת "עסק חי" של רואי החשבון.
"ההשקעה התבררה כגרועה"
שמיר, שמאחוריו שורה של הצלחות עסקיות, הצטרף לגרעין השליטה בדיגל במהלך שנת 1999, בעקבות היכרות עם הבעלים לוי, שכנו של שמיר בשכונת בצהלה. היו אלה ימי האצת תהליך השלום, כששמיר ולוי חברו לביצוע פרויקט בנייה יוקרתי בירושלים, להקמת מתחם של דירות יוקרה, שטחי מסחר, מלון ואטרקציות תיירותיות, בהשקעה מתוכננת של 400 מיליון דולר(!).
את הקרקע לבניית פרויקט "נוף ציון", במתחם ארמון הנציב המפריד בין מערב למזרח ירושלים, רכשה דיגל מידי לוי עצמו וגורמים נוספים, לאחר שסגרה את פעילותה בתחום התכשיטים. רכישת המניות בידי מבטח שמיר נתנה את האות למסע עליות, שבשיאן נסחרה דיגל לפי שווי של 70 מיליון דולר (פי 14 משווי השוק הנוכחי שלה).
אלא שהמציאות טפחה על פניהם של שמיר ולוי. מיקום הקרקע שרכשה דיגל, שבחברה ציינו בעבר את סמיכותה לטיילת מרהיבה המשקיפה על מורדות ירושלים, הפך לרועץ בעקבות הסלמת היחסים עם תושבי מזרח העיר, ולנוכח קרבתה לשכונת ג'אבל מוכאבר המאיימת.
בעשר השנים האחרונות התקשתה דיגל לפתח את "נוף ציון", בו תוכננו 395 דירות יוקרה, ומדו"חותיה עולה כי עד היום השלימה רק את שלב א' של הפרויקט, אשר גרם לה להפסד גולמי של כ-15 מיליון שקל. את 2009 סיימה דיגל עם הפסד של 17 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 38 מיליון שקל ב-2008.
בשבוע שעבר מסר דובר מבטח שמיר בתגובה לפניית "גלובס", כי "לפני 12 שנה ביצעה מבטח שמיר השקעה בדיגל, שלימים התחוורה כהשקעה גרועה. למבטח שמיר אין נציגים בדירקטוריון כבר למעלה משנתיים, היא אינה חלק מהניהול של חברת דיגל ואינה צד לשום התחייבות של החברה.
"דיגל רשומה בספרי מבטח שמיר כאפס כבר תקופה ממושכת. יתרה מכך, מבטח שמיר מעולם לא משכה מהחברה דמי ניהול, שכר דירקטורים או דיבידנד. מבטח שמיר השקיעה 38 מיליון שקל בחברה, ונפגעה הרבה יותר מכל נושה אחר שלה, לרבות מחזיקי האג"ח".
בנק לאומי הוא הנושה הגדול ביותר של דיגל, עם חוב של 84 מיליון שקל, אך בידיו ביטחונות והוא ראשון בנשייה במקרה של פירוק. בשבוע שעבר הסכים הבנק להאריך את מועד פירעון החובות כלפיו בחודש. גם הנושים בחו"ל מפעילים לחץ על החברה, ובחודש שעבר התקבל מכתב התראה לפני נקיטת הליכים בגין חוב של 4 מיליון אירו לבנק ברומניה.
יהודה לוי, המחזיק ב-38.2% ממניות דיגל ומשמש כמנכ"ל החברה, הצליח עד עתה למשוך זמן, עד שבחודש שעבר התפטרה נציגות מחזיקי האג"ח. "אין עדיין הסדר חוב, כיוון שמחזיקי האג"ח דחו את ההצעה שלי, ומאותו הרגע נכנסנו לסחרחורת", אמר לוי בשבוע שעבר. "הם ניסו להעמיד תנאים שהחברה לא יכולה לעמוד בהם, ואז גם הבנק החמיר את היחסים".