לאחרונה עלה לכותרות לא מעט פעמים עניין דמי הניהול שגובים בתי ההשקעות, חברות הביטוח, סוכני הביטוח ומשווקים פנסיוניים. הטענה העיקרית היא: דמי ניהול גבוהים שוחקים את החיסכון הפנסיוני.
כעת מתכננים סוכני הביטוח והמשווקים הפנסיונים לצאת למאבק על הכוונה לקצץ בדמי הניהול או להסדיר את השוק בצורה שתפגע בהם. חיליק טפירו, יו"ר פורום הסוכנויות הפנסיוניות בישראל, אומר כי יש לשאול את השאלה מדוע אנשים מוכנים לשלם, כמעט באופן עיוור, מאות שקלים, עבור ייעוץ לעתידם הרפואי או המקצועי, ואינם מוכנים לשלם באופן דומה למי שאחראי על עתידם הכלכלי.
ועדת השרים לענייני חקיקה, אומר טפירו, דחתה לאחרונה ובצדק, את הצעת החוק שהוצעה ע"י חברי כנסת, להפחתת דמי הניהול. גם האוצר דחה הצעה זו, בטענה שהשינוי הינו פשטני מדי ועלול ליצור עיוותים בשוק. ככלל, לא רצוי שהממשלה תתערב בקביעת רף עליון לדמי הניהול הפנסיוני בדרך של חקיקה, אלא תאפשר שוק חופשי שבו הלקוח יחליט לשלם לפי רמת השירות והמקצועיות שיקבל.
קביעת רף עליון בשיעור של 0.25% ואפילו כפול מזה,לא הגיונית ולא ישימה ואף תרסק את השוק הזה ותמוטט את הסוכנויות הפנסיוניות הקטנות והבינוניות וחלק גדול מבתי ההשקעות. המשמעות, היא שוק לא משוכלל ולא תחרותי, שיפגע בסופו של דבר בצרכני המוצרים הפנסיוניים והחסכונות. רמת השירות והייעוץ של האזרחים צפויה להיפגע אם תאומץ הרפורמה, מכיוון שסוכנים רבים מקצועיים עלולים לעזוב את התחום, בגלל חוסר יכולת להתקיים מדמי ניהול נמוכים.
למעשה, אנו כבר מתחילים להיות עדים לתופעה של מכירת סוכנויות פיננסיות קטנות לסוכנויות גדולות, בגלל בעיות ביכולתן של הסוכנויות להעניק שירות טוב ללקוחותיהן. ההשלכות של מהלך הורדת דמי הניהול, עלולות להיות מרחיקת לכת - פחות משווקים או יועצים פנסיוניים בתחום. כל מטרת האוצר בהכנסת יועצים משווקים פנסיונים אקדמאים וצעירים לתחום הפנסיוני, תהיה על חשבון אותם אלו שיעזבו, ומדובר בסוכנים בעלי שנות ניסיון, וותק ויכולות שצברו במהלך השנים.
לסיום אומר טפירו כי "הדיון על דמי הניהול מעורר שאלות של רבות, למשל, מדוע מתמקדים בדמי הניהול הפנסיוניים דווקא ולא בעמלות של מתווכי נדל"ן, בנקים, בעלי מקצועות חופשיים ועוד. טיפול במקטע מבודד זה, יכול להיות מדרון חלקלק שיפגע מיידית בפנסיה ובחסכון שלנו, ובסופו של דבר גם בציבור החוסכים".