חברים זה לא מה שהיה פעם, זה בטוח. פעם, לא עבר יום בלי שהייתי מדבר, לפחות פעם אחת, עם יעל ועמי, ומיכל, ועפרה, ויאיר ורן ודדי (מוזר שבכל חבורה תמיד יהיה דדי אחד).
וזה היה על כל דבר: לאן והאם יוצאים, איפה לעבוד, מתי לבקש העלאה, מתי להתפטר, עם מי לצאת, ממי להיפרד. הכול היה נטחן עד עפר, מדוסקס לעייפה, מרוכל עד הטיפה האחרונה. היינו ביחד. וחשבנו שזה יישאר לנצח. אבל גם הנצח הוא עניין די יחסי.
מה שקרה לנו היה במילה אחת פשוטה: החיים. חתונות, נסיעות, רילוקיישנים, מריבות מטופשות, ילדים ועוד. כל אלו הפכו את החבורה ללא רלוונטית ואת מהות החבורתיות לפאסה. וזה לא שאין יותר חברים או חברויות. פשוט, היכולת שלנו לתת לאנשים אחרים לחיות לנו כל כל עמוק בתוך הוורידים הפכה לכמעט בלתי אפשרית. אנחנו ממשיכים להיפגש מדי פעם, מי פחות מי יותר, אבל זה ממש לא אותו דבר.
חברים. זה הפך להיות משהו פרגמטי שיש לנהל כמו כל דבר אחר. הטוטאליות והנאמנות המושלמת הפכו להיות מערך שלם של ציפיות וחלוקת תפקידים. החברים הפכו להיות סוג של חשבון שאותו יש לנהל כמו כל חשבון אחר. בתקופה הזאת של חיינו הכול מגיע עם פנקס קטן: טובות נעשות, אירוחים מתבצעים ואפילו וידויים קורעי לב, אבל הפעם יש סימן אדום קטן על כל פעולה בחשבון. חשבון החברים.
הטובות, הג'סטות והאירוחים - הכול חייב להיות מאוזן, מכיוון שבמקרה של חריגה תופעל הסנקציה החמורה מכולן - טינוף מאחורי גבך.
אז סליחה על חוסר הרומנטיות. וסליחה לכל המתחסדים שעכשיו מזדעזעים ואומרים ש"לחברים אמיתיים לא עושים חשבון", להיפך - חברים, ובעיקר האמיתיים, הם החשבון המנוהל ביותר שיש לנו. אנחנו מחזיקים אותם בתוך תיקים מנוהלים - במקרים רבים, אפילו יותר מתיקי ההשקעות שלנו. כי אדם יכול לא לדעת כמה כסף יש לו בדיוק בביטוח המנהלים, אבל אין סיכוי שהוא לא ידע מה המצב בבנק החברים. וכמו כל תיק השקעות, גם כאן יש לשמור על תמהיל מאוזן בין סוגים שונים של נכסים. למשל:
חברים עובר ושב. למרות שזהו נכס נזיל, כדאי תמיד לשמור על חשבון זה בפלוס או מאוזן. חברי עובר ושב הם החברים המזדמנים המיידיים, שאיתם אתה מחליף טובות קטנות, כאפות, טיפים, הסעות, רכילויות. כמו חשבון עובר ושב הם מאפשרים לך תחושה של רווחה כללית בהתנהלות היומיומית.
חברים אג"ח. חברים של טובה גדולה שעשית להם פעם (או הם לך). הם לא כל כך מעניינים כסיפור, ולא מעניין אותך לשמוע על הצרות שלהם. יש להניח שהם ישעממו אותך בבית הקפה ולא תזמין אותם לברביקיו. מצד שני, ברגע שתרצה לפדות את הערך הנקוב - תוכל לקבל אותו. בלי הרבה תשואה, אבל על בטוח.
חברים הון סיכון. הנוצצים שבין חבריך, אלו שכדאי להיראות איתם בכל מסעדה, החברים שתמיד תרצה לצאת איתם למקומות הנחשבים. תמיד יש להם איזה עסק מדהים שהם רוצים לפתוח איתך, תמיד לא יוצא מזה שום דבר. אתה משקיע בהם חלק מהונך מכיוון שיש להשקעה זו אפקט יח"צני חזק ביותר. מצד שני, אתה לא ממש בונה על התשואה.
חברים מניות. אלו חברים שקנית מזמן בערך נמוך יחסית, כי היית בטוח שיום אחד הם יהיו שווים משהו. אולי קצין בדרגת סגן, שיום אחד יהיה גנרל, אולי עסקן פוליטי סטודנטיאלי, שיהיה יום אחד ראש עיר. כמו כל משקיע נבון אתה יודע שלא כדאי למכור אותם כשהערך נמוך, כדאי לחכות שהשוק יעלה, ואז תוכל לפדות את הדיווידנד.
חברים ביטוח חיים. חברים שממש לא נותנים לך כלום. לא מעניינים, לא נחמדים, לא מחזירים טלפון. הסיבה היחידה שאתה שומר אותם היא שיכול להיות שיום אחד תצטרך את עזרתם. ממש כמו ביטוח חיים, אתה משלם את הפרמיה בחריקת שיניים. וממש כמו חברת ביטוח, כשתבוא לתבוע הם יבואו לך עם עורכי דין ויסרבו לשלם. לך תסמוך על ביטוח.
ואם נראה לכם שאני ציני להחריד - אנא היכנסו עכשיו למקום החדש והאופנתי כל כך - דף הפייסבוק שלכם. אז מה זה פייסבוק אם לא מערכת שלמה לניהול פיננסי של מערכות יחסים? צבירת החברים כהון עצמי וההתהדרות בכך, חלוקת החברים לקבוצות לפי תפקידם בחייך, מקום לשיחות אינטימיות ומקום לכאפות ומינגלים.
הפייסבוק הוא בעצם דף חשבון אחד גדול, שמשתמשיו נכנסים אליו ממש כמו אל חשבון הבנק שלהם כדי לבדוק יתרה, לאזן חשבונות, לבצע השקעות, לקנות ולמכור. ההצלחה של המקום הזה נובעת בדיוק מהסיבה שחברים הפכו להיות משאב שיש לנהל. ההבדל הוא שעכשיו נראה שכולם כבר מודים בזה. לכן המומחים הגדולים במיתוג אישי כבר מייעצים ללא בושה לכל מי שרוצה להתקדם - לבחור לעצמו את מערך הקשרים והחברויות הנכון. קר, תועלתני, מפוכח.
במידה רבה, אני עד היום מתגעגע לסוג החברות שיכולתי לשמר לפני עשר שנים, בזיכרוני זאת הייתה תקופה יפה ונאיבית יותר. אני חושב שבאמת האמנו בחברות כערך עליון, שיעמוד בכל מבחן. היום אני רואה את הפרצופים שלהם בפייסבוק. אני מציע להם חברות. יכול להיות שאולי עוד יצא מזה משהו.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי למיתוג ושיווק