הזיכרון של אהוד ברק עשוי מחומר מאוד גמיש. הרמטכ"ל אשכנזי, למשל, לא יוצא לו מהראש והוא מהרהר בו יומם וליל. לעומת זאת, בילדי הזרים נזכר ברק רק בעצם ימים אלה. הפרשה הזאת מתגלגלת בציבור ובממשלה כבר חודשים רבים. ככל שבדקתי, לא מצאתי שברק היה מעורב בנושא בכל התקופה הזאת. לא גיליתי אמירה שלו, ודאי לא משמעותית, אף שכידוע ברק הוא דברן גדול, כפי שמוכיח חשבון הבנק שלו העמוס בדולרים מנאומים.
אבל על נאומים בעניין ילדים זרים, כידוע, לא משלמים.
בתחילת השבוע קיבלת הממשלה החלטה לגרש 400 מתוך 1,200 הילדים שהיו מועמדים לגירוש. הסעיף היה על סדר יומה של הממשלה הנמצא לפני השרים. ברק לא אמר דבר לפני ישיבת הממשלה. הוא לא דרש את הסרתה מסדר היום, הוא גם לא הביע עמדה. הוא גם לא ביקש לדחות את הדיון עקב יציאתו לוושינגטון. היה יכול להשאיר פתק עם הצבעתו - אבל גם את זה לא עשה. חזר מחו"ל ביום קבלת ההחלטה - לא אמר דבר. היה ברור מהתנהלותו שבשבילו עניין הילדים אינו יותר מאשר פגיעה קלה בכנף. בעצם, אפילו לא זה.
אתמול התפרסם שברק הודיע כי ידרוש את ביטול החלטת הממשלה על הגירוש. יפה? ממש לא. הוא היה יכול לחסוך הרבה עוגמת נפש לילדים, נזק לתדמית של ישראל, ביטול זמנה של הממשלה - אם היה דורש אולטימטיבית, מראש, שהחלטה כזאת לא תתקבל.
ושוב - גם עכשיו עברו ארבעה ימים מאז החלטת הגירוש עד שברק התעורר. בעצם, עד שעוררו אותו. כי עניין הילדים מעניין אותו בדיוק כמו בעבר. אבל היו לחצים כבדים. ולא ברק האיש שיספוג נזק פוליטי ותדמיתי בגלל כמה ילדים. אז שיישארו.
דן מרגלית והמעגלים של אולמרט
אתמול החליט בג"ץ לדחות עתירה של תנועת אומ"ץ נגד החלטת היועץ המשפטי שלא להגיש אישום נגד אהוד אולמרט בפרשת המכרז למכירת מניות המדינה בבנק לאומי. זו החלטה שאולמרט יכול לומר עליה שעם "זיכוי" כזה, מי צריך הרשעה? כי מצד אחד החליטו שלא להתערב בשיקולי היועץ, אבל מצד שני מותחים על התהליך ביקורת חריפה.
השופטת עדנה ארבל, שכתבה את ההחלטה, אמרה, בין השאר, כי "המצב שבו מעגלים משפחתיים וחבריים משחקים בערבובייה כאשר על הפרק עומדת מכירת נכסי מדינה שבשוויים ובמשמעותם ליציבות המשק אין להקל ראש, אינו תקין".
מכיוון שבמעגלים חברתיים מדובר, מן הדין להזכיר שדן מרגלית, שהפך עצמו לקטגור הראשי של אולמרט בתקשורת, היה חבר בכיר, אולי הבכיר ביותר, במעגלים של אולמרט, במהלך עשרות השנים שבהן ביצע אולמרט לכאורה את המעשים שבהם הוא נחשד ונאשם; וש"התפכחותו" של מרגלית נעשתה כאשר אולמרט הרחיק אותו ממעגלים אלה במהלך המלחמה בלבנון.
אבל למרגלית יש כישרון אמיתי להלביש על עצמו תדמיות שדבר אין להן עם המציאות, ועם העובדות. לכן חשוב להזכיר זאת, מכיוון שלמרגלית יש במות רבות, ובעיקר מכיוון שיש אנשים לא מעטים שאינם מכירים את האיש ואת העובדות.
והמעגל של ברק
אפרופו אהוד ברק: מאז שאולמרט השיל אותו מעליו, מרגלית מצא לעצמו "מעגל חברתי" חדש שהוא מככב בו, אצל משפחת אהוד ונילי ברק. אפשר בקלות לאתר את הקשר המעגלי הזה בדברים שמרגלית כותב על ברק - ובעיקר בדברים שאינו כותב. בדיוק כמו שהיה עם אולמרט.
שרה, תלמדי מעליזה
עליזה אולמרט יצאה אתמול בקריאה ברורה ומפורשת להשארת הילדים הזרים בארץ. על רקע הקול הזה בולט עוד יותר העדר קולה של שרה נתניהו. בהחלט לגיטימי, שרה, שבנושא זה, שבו את מתמחה, תשמיעי גם את את קולך ודעתך.
matigolan@globes.co.il