בשבוע שעבר צוטט בבלומברג אוליבר קראץ, בכיר בדויטשה בנק: "הסחורות החקלאיות יהיו השקעה מצוינת ל-3-5 השנים הבאות. אלה שלא יוכלו להרשות לעצמם לשלם יותר עבור מזון יעמדו בפני סכנת רעב ממשית". רק המלים "אבל למי אכפת", היו חסרות לקראץ, כדי להשלים את תמונת הציניות הקרה של הבנקאי.
תזכורת קצרה למי ששכח:
ממחצית 2007 ועד מחצית 2008 עלו באורח דרמטי מחירי סחורות רבות. החיטה (175%), תירס (135%), אורז (140%), סויה (120%) קקאו ,סוכר וקפה עלו בעשרות אחוזים ומחירה של חבית נפט הגיע ל-150 דולר. מחסור? גידול דרמטי בביקוש? ירידה דרמטית במלאי? הצחקתם אותי.
קרנות גידור וחוזים עתידיים רבותי - זה שם המשחק. עליות המחירים תרמו למהומות קשות בעשרות מדינות - מהאיטי ועד אינדונזיה, ממצרים ועד לפיליפינים. מדינות החלו להטיל הגבלות על הסחר. רק המשבר הפיננסי הגדול ב-2008 "הציל" את המצב כשגרם לירידות מחירים חדות בכול הסחורות.
למען ההגינות חייבים לציין שיש גם סיבות כלכליות המצדיקות עליה ממחירי השפל - ניצני התאוששות בכלכלה העולמית, גידול בביקוש כתוצאה מריבוי טבעי באוכלוסיה ואסונות טבע שתורמות לצמצום ההיצע אולם מכאן ועד לעליות של למעלה מ-100% במחירי הסחורות המרחק רב ומי שתורם לכך תרומה משמעותית ומנצל עד תום את המצב הן קרנות הגידור והספקולנטים. הם רוכשים חוזים עתידיים בהיקפים אדירים ודוחפים את המחירים כלפי מעלה.
והנה דוגמא טרייה מהשבוע שעבר: "גלנקור" היא אחת מחברות המסחר הגדולות בעולם בתחום חומרי הגלם. מסתבר כי סוחרים בגלנקור שוחחו בשבוע שעבר עם גורמים בממשלת רוסיה בניסיון לשכנע אותה להקפיא את יצוא החיטה בעקבות הבצורת והשריפות.
בכירי גלנקור הזדרזו להכריז כי מה שנאמר אינו משקף את עמדתה של החברה אולם אי אפשר להתעלם מהעובדה כי הקפאת ייצוא החיטה מרוסיה תאפשר לחטיבת המסחר בחיטה של גלנקור לפתוח למו"מ מחודש את כל חוזיה ולתרום לחברה רווחים משמעותיים בעקבות עליית המחיר. וראו איזה פלא! לא חולפים להם מספר ימים וראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין מטיל איסור זמני על ייצוא חיטה מרוסיה.
ארגון המזון של האו"ם מעריך כי העלייה במחירי המזון עשויה להיבלם באמצעות עלייה משמעותית במלאי הסחורות, כולל חיטה. אני סבור שלא די בכך ואי אפשר לסמוך על אלת המזל שתעצור שוב את עליות המחירים.
לכל מדינה או גוש מדינות יש אינטרס צר להלעלות את מחירי המשאב שבו היא עשירה. כך ונצאולה ונסיכויות המפרץ לגבי מחיר הנפט, רוסיה ומחיר החיטה, ברזיל ומחיר הקפה והסוכר וקנדה ואוסטרליה ומחיר הזהב. אם כל אחת מהמדינות תתמקד באינטרס הצר שלה ותתעלם מהאינטרס הגלובלי, עלול הדבר לגרור עליות מחירים ואינפלציה כלל עולמית ואם חלילה לא תהיה התאוששות בכלכלה העולמית, סכנת הסטגפלציה (מיתון מלווה באינפלציה) תהפך למוחשית.
מוסכם על כולם כי הכלכלה העולמית מנסה להתאושש כעת מהמשבר החמור ביותר בתולדותיה. ההתאוששות שבירה ביותר ולא לחינם החלו להינקט צעדים להצרת מהלכי הגופים הפיננסיים שלהם היתה תרומה מכרעת למצב אליו נקלע העולם. גם במקרה זה חייבות החברות ב- G-20 לאחד כוחות, להתעלות מעל האינטרס הצר של כל אחת מהן ולקבל החלטות שיגבילו,לפחות באופן זמני,את המסחר בחוזים עתידיים על הסחורות , למען העולם כולו.
גם ישראל לא תימלט מעליית מחירים. על כן אתם יכולים ללא כל חשש לרכוש את מניות ענקי המזון ורשתות השיווק. מחירי הסחורות בעולם יעלו ואחר כך ירדו. זה טיבו של המשחק. ניסיון העבר מראה שאת העלייה כולם מנצלים ומזדרזים להעלות מחירים אולם כשמחירי הסחורות יורדים נשלפים לפתע התירוצים מהמגירות:"יש מלאי שנקנה במחירים הגבוהים","עליית הדולר (או האירו) מקזזת את הירידה במחיר","אנחנו ממתינים לראות אם מדובר במשהו נקודתי או בירידה שתחזיק מעמד" ועוד מלוא החופן תירוצים.
התוצאות ברורות. ראו מה קרה בגל האחרון: מאמצע שנת 2007 ועד אמצע שנת 2008 עלה מדד מחיר המזון ללא פירות וירקות ב-14.1%, זאת לעומת 4.8% עליה במדד הכללי. מיולי 2008 ועד ינואר 2009 (עת שבו מחירי הסחורות בעולם לרמתם הנורמאלית) ירד המדד הרלוונטי ב 0.6% בלבד.
את הפער תמצאו ברווחי תעשיית המזון ובמשכורות והבונוסים של בכיריה.
-
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.