ב-31 באוגוסט ייפתח בירושלים הפסטיבל הבינלאומי ה-13 למוזיקה קאמרית, המכונה בפי אוהבי המוזיקה בארץ "הפסטיבל של אלנה". "אלנה" היא אלנה בשקירובה, רעייתו של המנצח דניאל ברנבוים, שמכהנת כמנהלת המוזיקלית של הפסטיבל ומצליחה להביא אליו מדי שנה שורה ארוכה של מוזיקאים גדולי עולם.
רשימת השמות המפוארת הופכת את הפסטיבל הירושלמי לא רק לפסטיבל הקאמרי המוביל בארץ, אלא גם מוקד משיכה לערוצי טלוויזיה מחו"ל המתמחים בצילום אירועי מוזיקה. בשנה שעברה יצא אפילו די.וי.די מסחרי (בחברת "מדיצ'י ארטס"), הכולל קונצרטים נבחרים מהפסטיבל של 2008.
השנה יימשך הפסטיבל תשעה ימים, ויתקיימו בו עשרה קונצרטים. "זהו מבחר מצומצם יחסית לשנים קודמות, שנובע מהעובדה שהחגים יוצאים השנה מוקדם", אומר יחזקאל בייניש, מנהלו הכללי של הפסטיבל (ובעלה של דורית בייניש, נשיאת ביהמ"ש העליון). "בשנים הבאות אנו מצפים לחזור להיצע הרגיל".
רפרטואר נועז
כעת, כשלושה שבועות לפני תחילת הפסטיבל, בייניש מדווח על תפוסת מקומות של כ-80%, כולל קהל שמגיע במיוחד מחו"ל. הוא מייחס זאת בין היתר גם לשידורים הרבים של קונצרטים מהפסטיבל שנעשו לאורך השנה בערוץ "מצו" הצרפתי, המתמחה בשידורי מוזיקה קלאסית ומשודר ברחבי אירופה. לדבריו, השנה לא יצולם הפסטיבל עקב מיעוט הקונצרטים היחסי, אך בשנה הבאה הוא יצולם לערוץ "ארטה".
משתפים פעולה. בשקירובה ובן זוגה ברנבוים
השאלה החוזרת מדי שנה היא האם תצליח בשקירובה להביא לפסטיבל את בעלה, דניאל ברנבוים, הנהנה ממעמד של סופרסטאר עולמי. התשובה השנה היא "כן" מסויג: ברנבוים ינגן עם בני משפחה וחברים רק בקונצרט מיוחד, מחוץ למסגרת הפסטיבל (ב-11 בספטמבר). לדברי בייניש, הכרטיסים לקונצרט זה כבר אזלו מזמן.
כתמיד אצל אלנה בשקירובה, בבניית תוכניות הקונצרטים בפסטיבל ניכרת השקעה רבה של חשיבה והגיון. התכניות מבוססות על שילוב בין רפרטואר קלאסי-רומנטי, הנגיש יותר לאוזן, לבין מוזיקה בת-זמננו, שהיא בדרך כלל מאתגרת יותר. בצד הקלאסי-רומנטי אפשר למצוא יצירות מאת שומאן, שופן, ברהמס, וולף, מנדלסון, בטהובן ואחרים; ובצד המוזיקה המאוחרת יותר מיוצגים מלחינים כמו בריו (Berio), סטרווינסקי, ווברן (Webern) ופייר בולז (Boulez), החוגג השנה 85 שנים להולדתו.
הרפרטואר המיוצג בפסטיבל נועז יחסית למקובל בארץ, וכולל מספר רב יחסית של יצירות מודרניות (קרי, שחוברו במאה השנים האחרונות ונתפסות כפחות נגישות וקליטות). זה מעניין במיוחד עקב העובדה שהקהל הישראלי נתפס כשמרן, המעדיף מוזיקה קלאסית-רומנטית. הסוד של בשקירובה, כדי לוודא שכולם יהיו מרוצים, הוא שילוב של סגנונות ותקופות שונים בקונצרט אחד. כך לדוגמה אפשר למצוא השנה שילוב יצירה מודרנית של מתן פורת, בביצוע בכורה, לצד יצירות של שומאן, ברהמס והוגו וולף.
ליגת העל של הסולנים באירופה
כמו בדרך כלל, גם השנה ישולבו בפסטיבל ביצועי בכורה ליצירות של מלחינים ישראלים. הראשונה היא של המלחינה תמר מושכל, החיה ופועלת בארצות הברית. היצירה, הנקראת "צפוף בזוג", כתובה לזמרת וחמישיית פסנתר. היא הולחנה לטקסט מאת דוד גרוסמן, אשר ישתתף בהקראתה יחד עם השחקנית דליה שימקו. הזמרת בביצוע תהיה הישראלית המצוינת יעלה אביטל.
יצירה ישראלית נוספת שהוזמנה על-ידי הפסטיבל היא "לירות בפיל" מאת המלחין הצעיר מתן פורת. יצירה זו תבוצע בערב פתיחת הפסטיבל על-ידי אנסמבל "גרופיוס" (Gropius), בניצוח דניאל כהן. היצירה תעלה בבימוי חלקי, בהשתתפות השחקן איתי טיראן.
מוקד המשיכה העיקרי של הפסטיבל היה ונשאר שורת האמנים שמופיעים במסגרתו, שרבים מהם שייכים לליגת העל של הסולנים באירופה. בין האורחים הזרים יש נציגות בולטת לנגנים הפועלים בגרמניה, בעיקר בתזמורת הפילהרמונית של ברלין. בהיבט זה הפסטיבל מרוויח בגדול מהקשרים האישיים של דניאל ברנבוים, שהוא אחת מהדמויות החזקות ביותר בחיי המוזיקה בגרמניה בכלל ובברלין ובפרט.
ברשימת המוזיקאים הזרים בולטים זמר הבריטון רוברט הול; זמרת הסופרן הנהדרת דורותיאה רושמן (Roeschmann); הפסנתרנים קיריל גרשטיין ומרטין הלמשן (Helmchen); הכנרים ניקולאי זניידר ולטיציה הונדה-רוזנברג; הוויולנים ז'ראר קוסה, יוליה דיינקה (Deyneka) ומדליין קארוצו (Carruzzo); הצ'לנים פרנץ הלמרסון (Helmerson), קלאודיו בוהורקז (Bohorquez) ואליסה ויילרשטיין, שנחשבת כיום לאחת המטאוריות העולמיות של עולם הצ'לו; נגן הקונטרבס נביל שהאטה (Shehata), גם הוא מהפילהרמונית של ברלין; נגני הקלרניט פול מאייר וקרל-היינץ שטפנס (Steffens); נגנית הגיטרה קרולינה דלום (Delume) ואחרים.
לא פחות מעניינת היא רשימת המוזיקאים הישראלים הבינלאומיים המשתתפת בפסטיבל, שלכולם קריירה בילאומית ענפה. הבולטים בהם הם הכנר גיא בראונשטיין, המכהן ככנר ראשון בתזמורת הפילהרמונית של ברלין ומקפיד להגיע לפסטיבל בירושלים מדי שנה; הצ'לן צבי פלסר (Plesser); הזמרות נעה פרנקל ויעלה אביטל; הפסנתרנים שי ווזנר ובשארה הארוני; הוויולנים אורי קם ועמיחי גרוס, שהתמנה לאחרונה לוויולן ראשי בפילהרמונית של ברלין; החלילן המעולה גי אשד, הפועל בעיקר באנגליה; נגן הבאסון מאוריציו פאז (Paez), ורבים אחרים.
כל האמנים מופיעים בפסטיבל בהתנדבות, ולדברי יחזקאל בייניש חלקם גם מממנים את הנסיעות שלהם לארץ וחזרה.
למה לאמנים בסדר גודל כזה להופיע בחינם?
"יש לכך מספר סיבות", אומר בייניש. "ראשית, הפסטיבל מאפשר להם להופיע עם עמיתים מהשורה הראשונה בעולם. שנית, יש כאן הרבה חברות ומעורבות. הנגנים הולכים לבריכה יחד, יוצאים יחד, והכי חשוב, עושים מוזיקה יחד. זה שונה מאד מפסטיבלים אחרים בעולם, שבהם אתה בא, מנגן, ואח"כ הולך למלון לישון. לכאן אתה בא כדי לעשות מוזיקה עם חברים. הם לא באים כדי לקבל צ'ק בסוף, אלא כדי לעשות כיף".
הפסטיבל הבינלאומי ה-13 למוזיקה קאמרית בירושלים: 31 באוגוסט עד ה-8 בספטמבר. כל הקונצרטים יתקיימו באולם הקונצרטים ימק"א בירושלים. מחיר קונצרט: 150 שקל. אתר הפסטיבל: www.jcmf.org.il