ועדת באזל (BCBS) לפיקוח על הבנקים משנה את טיוטת ההנחיות של באזל 3, ומקלה אותן. בסוף יולי פרסמה ועדת באזל עדכונים לגבי תהליך אימוץ באזל 3, הכולל רגולציה על בסיס ההון של הבנקים, הגדרת ההון, סיכוני צד נגדי ויחסי המינוף במערכת הבנקאית.
מהמסמך עולה כי תינתן הקלה בדרישות ההון והנזילות, לעומת הדרישות המקוריות שפורסמו בדצמבר 2009. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל כבר הבהיר כי ימתין להמלצות הסופיות של ועדת באזל, לפני שיודיע על אימוצן בישראל ולוח הזמנים לכך.
"עוצמת הנזילות"
אחד המאפיינים הבולטים של המשבר היה רמת מינוף גבוהה של מערכת הבנקאות. אי לכך המליצה הוועדה להשתמש בפרמטר יציבות נוסף - יחס הון למאזן (Leverage Ratio), המבטא את רמת המינוף של הבנק וקובע יחס בין ההון להיקף הנכסים כדי להטיל מגבלות על מינוף אפשרי. כלומר תחת הון נתון לא יוכל הבנק לצמוח מעבר להיקף נכסים מסוים.
נוסף על כך האריכה ועדת באזל את תקופת המעבר, עד לאימוץ מלא של ההמלצות. זאת, לאור "מורכבות ההליך והרצון לא ליצור נזק חמור לכלכלה בגין מעבר מהיר מדי למערכת דרישות חדשה". נקבע כי ביחס הון למאזן ויחס מימון קבוע נטו (NSFR) לוח הזמנים לאימוץ נדחה מסוף 2012 ליישום סופי ב-2018.
יחס מימון קבוע נטו (net stable funding ratio) הוא פרמטר שנכנס באחרונה. רו"ח אייל בן אבי, שותף, מחלקת ניהול סיכונים ואקטואריה במשרד קסלמן וקסלמן PWC, מסביר כי ה-NSFR מבטא את יחס הנזילות של הבנק מול תיק האשראי שלו. "זהו פרמטר שמטרתו לראות את עוצמת הנזילות של הבנק, מכפיל שנועד להגביר את העמידות של הבנק. המדד אומד את כמות מקורות המימון היציבים של הבנק בטווח הארוך ביחס לפרופיל הנזילות של הנכסים שהם מממנים, ואת צורכי המימון הכרוכים בהתחייבויות החוץ-מאזניות", אומר בן אבי.
כיום בנקים אומדים את החשיפה שלהם לסיכון הנזילות באמצעות מודלים פנימיים, המאפשרים לכל בנק לקבוע על בסיס מאפייניו הספציפיים את שיעורי המחזור של הפיקדונות, ואת יכולתו להנזיל את נכסיו. לפי התפיסה החדשה, רמת הנזילות מחושבת באמצעות מכפילים פשוטים ואחידים לכל הבנקים. מכפילים אלה מניחים, בין היתר, שיעורי מחזור לפיקדונות ומקדמי ביטחון לנכסים על פי אופי הפיקדונות והנכסים.
עוד הקלה הוועדה בחישובי הון של סיכון צד נגדי המהווים חלק מסיכון האשראי. דרישות ההון לגבי חשיפות אשראי של צד נגדי דנות בפעילות פיננסית בנגזרים, בעסקות רכש חוזר ואיגוח. ההקלות כללו הפחתת כפילויות בחישוב דרישת ההון של צדדים נגדיים, והקצאת הון מקלה לחשיפות סחירות.
בהמלצות הנוכחיות לא התייחסה הוועדה לרמות הלימות הון מינימליות (יחס הון ליבה, יחס הלימות הון ראשוני ויחס הלימות הון כולל) מומלצות. להערכת PWC, ייתכן ויינתן מענה לנושאים אלו לאחר שיפורסמו הערכות להשפעות כמותיות וכלכליות של אימוץ הנחיות באזל 3.
בהמשך השנה צפויה התייחסות ועדת באזל לנושאים נוספים: התייחסות לדרישות הון בגין אנטי-מחזוריות צפויה בנייר עבודה שיופץ בספטמבר 2010, והתייחסות לכריות הון נדרשות צפויה עד סוף 2010.