בשולי הדברים, בשבוע שבו הזהרנו והדגשנו את הסכנה בבריחת מחירי הדירות מהישג ידם של רוב הישראלים, צריך להזכיר לפחות שני יתרונות שכבר בולטים בשטח - נגזרת ברורה, עקיפה וחיובית, של עליות המחירים. לא מדובר חלילה בלעג לרש, אלא בתועלת אמיתית שנובעת אולי במפתיע מהנזק הגדול שגורמות עליות המחירים.
נתחיל דווקא במה שלא קורה, למרות שלל הסיסמאות שפולטים לא מעט חולמים ואינטרסנטים. מחיר קצת יותר ממיליון שקל במודיעין או בנתניה לא מחולל, וגם לא אמור, את נס הפריפריה. כל עוד לוקח שעה וחצי להגיע מנהריה, מכרמיאל או מירוחם לפקקים של תל אביב, וכל עוד לא מייצרים איכות חיים בפריפריה (בדגש על תעסוקה, בריאות וחינוך) בנוסף לבית פרטי עם גינה, עדיין לא מדובר בפתרון כלכלי אמיתי לזוג בתחילת דרכו.
היתרון הגדול נמצא הרבה יותר קרוב.
פעם, בסך הכול לפני שנתיים ויותר, זוג ישראלי שלמד ועבד, והרוויח משכורת סביב הממוצע, רצה וקנה דירה באזור נחשב ונחשק. באזור שבו גרים אנשים כמוהו, שבתי הספר משוויצים בנתוני המיצ"ב והבגרויות של הילדים. מנגד, בהכללה כמובן, שולי החברה, שהתחזקו בשנות ה-90 גם בזרם מסיבי של עולים חדשים, נדדו למקומות הזולים, שם הם גם פגשו כאמור רק פרצופים מוכרים.
כשדירה בחדרה עלתה 400 אלף שקל ודירה בהרצליה עלתה 800 אלף שקל, נוצרה חלוקה כמעט טבעית, שהעמיקה וחידדה עוד יותר את הקוטביות הישראלית.
לכו היום לחדרה, ללוד ולרמלה. היכן שדירות ארבעה חדרים כבר לא עולות 400 אלף שקל, אבל מחיר של 600 אלף שקל קורץ פתאום למעמד הביניים, שכבר קונה ואפילו עובר לגור - בטפטוף אמנם - באותן ערים שהיו לגמרי מחוץ לרדאר הישראלי. אותם ישראלים "משכילים ומתפרנסים", שדירה בהרצליה במחיר של 1.6 מיליון שקל כבר לגמרי גדולה עליהם, מוכנים היום להתערבב גם עם שולי החברה הישראלית, לאחר שהתברר להם שהם הרבה יותר קרובים אליהם מאשר אל תושבי המגדלים. מוקדם לשפוט מה יצא מהסלט הזה, אבל הוא נראה בינתיים די חיובי.
התחדשות עירונית
במקביל, בזהירות המתחייבת, גם ההתחדשות העירונית מתחילה לפרוץ על רקע מחירי הדירות המאמירים. שוב, תשכחו מטרנד השיפוצים והרחבות בבניינים המוזנחים של בית שאן או עפולה, שם כנראה תמיד יהיה יותר זול לקנות קרקע ריקה ולהרים עליה בניין, אבל סוף סוף ההיתכנות הכלכלית לא נעצרת בפאתי גבעתיים ורמת גן.
אם דירת ארבעה חדרים בפתח תקוה - שיש בה אגב הכי הרבה פרויקטים מוכרזים לפינוי בינוי אבל בינתיים כלום לא קרה - או בראשון לציון, עולה בממוצע 1.3 מיליון שקל (על פי סקר השמאי הממשלתי), אין פלא שהקבלנים עומדים היום בתור כדי לשכנע באסיפות הדיירים שכדאי להם ללכת על פינוי בינוי או לפחות להוסיף כמה קומות ומעלית (תמ"א 38).