"לעשות את המיליון הראשון זה קשה מאוד. מניסיון. אבל אני כבר עשיתי אותו. לכן אני בא למשחק מסיבות אחרות לגמרי. זה גם אומר שאני לא אעשה טעויות, כי אין לי האובססיה הזאת להרוויח מיליון שקל. אני חושב שאם הצלחתי בהישרדות האמיתית של החיים, אין סיבה שאני לא אצליח בהישרדות הזאת של החיים".
(מקס לבקובסקי מציג את עצמו בפרק הפתיחה של הישרדות אולסטארס)
מכריו של מקס לבקובסקי, שמכירים את סיפור חייו האמיתי ולא רק את התדמית הנוצצת שהוא מתחזק באדיבות הפקת "הישרדות" וערוץ 10, יושבים פעמיים בשבוע מול הטלוויזיה ומתקשים להאמין. "לספר שהוא הרוויח את המיליון הוא זכר, אבל לא שהוא הפסיד אותו", אומר אחד מהם. ואחר משתאה: "איך זה שההפקה לא עולה עליו?". משפט נוסף שמופיע שוב ושוב בגרסאות שונות מפי אותם המכרים הוא "מתי הפארסה הזאת כבר תיגמר?".
כבר הרבה זמן שהקשר בין המציאות לבין תוכניות הריאליטי רופף מאוד; התערבות של ההפקה לטובת משתתפים מסוימים, ביום מניפולטיבי, תוכן מסחרי ועוד ועוד הפכו לעניין שבשגרה. ועדיין נדמה כי במקרה של לבקובסקי נחצו כמה קווים אדומים. "מקס לבקובסקי, הידוע בכינויו 'שפקס', הוא איש עסקים מצליח שעוסק בנדל"ן, בשיווק ובתקשורת", נכתב באתר הרשמי של הישרדות בנענע 10, "ויש לו כריזמה שאי-אפשר לעמוד בפניה. הוא משתדל שלא לעבוד קשה מדי, ומנצל את זמנו הפנוי לרכיבה על סוסים ולבילויים. הוא מתגורר בדירת פנטהאוז חלומית עם נוף לים". מסרים ברוח דומה פומפמו לאורך התוכנית והודגשו בכתבות יחצניות, שאם נעשו על-פי הכללים המקובלים בז'אנר, הרי שנעשו בברכת החברה המפיקה את הישרדות, "אבוט רייף המאירי" וערוץ 10.
לבקובסקי, שלוהק למשבצת המיליונר שאוישה גם בחלק מהעונות הקודמות, הפך לאחת הדמויות הבולטות והמוכרות בסדרה, דמות שמעוררת אמוציות חזקות אצל הצופים. נכון לזמן כתיבת שורות אלה הוא גם הגיע לשלבים מתקדמים. המציאות זוהרת הרבה פחות ממיליונר ששורד: לבקובסקי גורר אחריו שורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, הליכים משפטיים ונושים זועמים. הוצאו נגדו צווי עיכוב יציאה מהארץ והנושים מתקשים למצוא נכסים שיוכלו לעקל. "יש על-שמו רק שני סוסים", אומר אחד מהם, "וגם זה רק כי אי-אפשר לעקל בעלי חיים".
מדוע לא שמעו הצופים את כל זה? בהפקת הישרדות ובערוץ 10 מספקים הסבר מיתמם משהו (ראו תגובה בהמשך) ויהיה מי שיעריך כי חששו מפגיעה ברייטינג. לחלק מהנושים, בכל מקרה, יש גישה מעניינת: "הלוואי שיזכה במיליון", אומר אחד מהם, "זה יכול לשמש לתשלום חובות. אני מקווה שהוא יגיע לגמר, שיזכה, ושההוצאה לפועל תחכה לו במדרגות".
היו גם שנים טובות
לבקובסקי, בשנות הארבעים המוקדמות לחייו, גדל בתל אביב, במשפחה מבוססת בת ארבעה ילדים. כבר אז, מעיד אחד ממכריו, הוא היה "בליין שידע לחיות את החיים הטובים". מיד אחרי שירותו הצבאי הוא זינק אל עולם העסקים, וב-1990 הקים עם שותף חברה בשם לב רם שיווק בע"מ, ששיווקה מינויים לעיתוני הילדים שפעלו באותה תקופה. לב רם הגתה קונספט חדש - שיווק בבתי ספר, וזכתה להצלחה אדירה; "במונחים של אז זה היה סטארט-אפ", אומר לבקובסקי עצמו. כשנאסר השיווק בבתי הספר, נאלצה החברה לחפש שיטות חדשות, והחלה לשווק גם עיתוני נשים ומשפחה באמצעות סוכנים שפעלו בבתי יולדות, בטיפות חלב ובמעונות יום. ההצלחה, אומרים גם מבקריו החריפים של לבקובסקי, הייתה גדולה. הוא היה רק בשנות העשרים שלו, אולם כסף רב זרם לכיסיו וחייו התנהלו בהתאם; כך, למשל, כשהתחתן, הוא רכש דירה בשכונת תל ברוך בצפון תל אביב.
בשלב מסוים עלתה לב רם כיתה והחלה לשווק גם מינויים ל"ידיעות אחרונות", תחילה בשיטות שיווק מוכרות כמו טלמרקטינג ומדלת לדלת, ואחר כך באמצעות מכירה בדוכנים, שיטה שלא הייתה מוכרת אז בישראל. "מקס עשה הכול בכוחות עצמו", מעיד חבר. "את זה אי-אפשר לקחת ממנו. הוא לא היה שכיר ולו יום בחייו, לא חי מכסף שקיבל מההורים, והפך בגיל צעיר לאמיד מאוד. הוא בנה את עצמו בלי עזרה מאף אחד".
ב-1995 קיבלה לב רם הצעה מפתה מעופר נמרודי, בעל השליטה ב"מעריב", שכנראה התרשם מהחברה שגייסה מנויים לעיתון המתחרה. לבקובסקי עצמו מגדיר את ההצעה כ"הצעה שאי-אפשר היה לסרב לה", וכך נולדה החברה המשותפת מעריב - לב רם (שיווק), שהייתה בבעלות משותפת של נמרודי, של לבקובסקי ושל שותפו. לפי הערכות, בשמונה שנות עבודתה עבור מעריב גייסה החברה לעיתון כמאה אלף מנויים, מספר כמעט דמיוני בקנה המידה של העיתונות המודפסת כיום. בהמשך עברה החברה לשווק גם קווים סלולריים, מינויים לשירותי שיחות לחו"ל, טלוויזיה בכבלים ועוד.
אולם המשבר המתין מעבר לפינה. אחרי כשמונה שנים הגיעה השותפות עם נמרודי אל קצה. באותה תקופה, פחות או יותר, הסתכסך לבקובסקי עם שותפו, והשניים התגלגלו לבתי המשפט. השותף טען כי לבקובסקי נישל אותו מחלקו בחברה משותפת (שאליה נוצקה הפעילות של לב רם קצת לפני הפרידה ממעריב), באמצעות טופס העברת מניות ישן שהיה בידיו. לבקובסקי ענה כי השותף היה אמור לעמוד בכמה תנאים, ביניהם השקעה מסוימת בחברה, אך לא עמד בהם. "אין חולק כי המשיב הוציא את המבקש מהחברה באופן חד-צדדי ולקח לבעלותו את כל מניות החברה, ומתחייב הסבר של המשיב שיצדיק את הפעולה הזו, העומדת לכאורה בניגוד להסכמה בין הצדדים", קבע השופט. בדצמבר 2004 נסגר התיק בפשרה בין המעורבים.
זמן מה אחר כך, בתחילת 2005, מצא לבקובסקי שותף חדש, ויחד עמו הצליח לקדם את עסקי החברה החדשה לב רם קד"מ שיווק, שפעלה בעיקר כמשווקת של פלאפון. עוד שנתיים חלפו, ובסוף 2007 הצטרף לחברה שותף שלישי, שהשקיע כספים, ושמה של החברה שונה לסלולר אס.אמ.אס. כבר בשלב הזה, לפי רשם החברות, היה חלק ניכר מהכנסות החברה משועבד לטובת הבנקים.
ואז החלו לזרום התביעות, חלק לא מבוטל מהן נגד לבקובסקי ושותפיו, שהיו, לטענות חלק מהנושים בבית המשפט, ערבים לחלק מחובות החברה. לא חלף זמן רב והנושים הגיעו גם להוצאה לפועל. בנק מסד דרש 650 אלף שקלים, בנק אגוד 250 אלף, דור אלון 270 אלף שקלים, בנק לאומי 160 אלף, והרשימה עוד ארוכה. גורמים שמכירים את תיקי לבקובסקי מעריכים כי היקף הבקשות שהוגשו להוצאה לפועל בגינם עומד על כמיליון וחצי שקלים.
גם אחרי שהתיקים החלו להיערם המשיכה סלולר אס.אמ.אס לפעול. לפי עדויות, לבקובסקי ניסה לחלץ אותה מה'ברוך' על-ידי הכנסת עוד משקיעים, אבל החובות רק הלכו ותפחו, כשבין הסיבות גם הרפתקת ראווה של שכירת משרד ענק בבית קלקא בתל אביב, צעד שהיה כרוך בהוצאות גדולות. אגב, המצב הקשה של החברה לא הפריע ללבקובסקי להתנייד ברחובות תל אביב בהאמר ענק וראוותני בצבע צהוב, שעליו סיפר בסדרה הישרדות וששאלת הבעלות עליו עוד תידון בבית המשפט. כך או אחרת, לב רם הגיעה אל סוף דרכה בפברואר 2009, כשהוצא לה צו פירוק.
ומה עם החובות?
התפרקות החברה סימנה עבור הנושים השונים את תחילתו של מסע מייאש בעקבות החובות שלהם היה לבקובסקי ערב. למשל, שלמה sixt הגישה, בדצמבר 2008 לבית משפט השלום בתל אביב, תביעה שבה נטען כי לבקובסקי ואחד משותפיו, שחתם גם הוא על ערבות אישית, חייבים לה 268 אלף שקלים. במסגרת ההליך, המתנהל עד היום, תיאר מנכ"ל החברה אסי שמלצר איך הגיעו אליו לבקובסקי ושותפו, וכיצד ביקש ממנו לבקובסקי לקבל מהשותף כרטיס אשראי כערבות אישית.
בחלק אחר מהתביעה נטען כי אחרי שהשניים צברו חוב הם נתנו המחאה של סלולר אס.אמ.אס על סך כ-130 אלף שקלים לפירעון חלק מהחוב, אף שידעו כי "אין באפשרות הנתבעת לפרוע את חובותיה". הצ'ק חזר, ושלמה sixt הגישה את ההמחאה לגבייה באמצעות ההוצאה לפועל, אבל עד עצם היום הזה לא ראתה את הכסף. אגב, שלמה אינה חברת ההשכרה היחידה שטוענת לחובות של לבקובסקי ושותפיו; הרץ טוענת לחוב של יותר מ-100 אלף שקלים, וחברה שלישית, שהעדיפה ששמה לא יפורסם, טוענת לחוב של עוד כמה עשרות אלפים.
אז איפה הרכוש?
נושיו של לבקובסקי היו משוכנעים כי בבעלותו רכוש מסוים שאותו יוכלו לעקל כנגד חובותיהם. הקסם והכריזמה, אלה שמוזכרים בעמוד הבית של הישרדות, כנראה שכנעו אותם שללבקובסקי יש גב כלכלי. בסך-הכול, הם אומרים, הוא גם בא ממשפחה מבוססת וגם, בתקופות מסוימות, הרוויח היטב בעסקיו. אולם כשהגיע שלב העיקולים התקשו מאוד החברות למצוא רכוש שהיה רשום על-שמו. הנושים חששו כי חלק מהרכוש נרשם על-שמותיהם של אחרים ופעלו בהתאם. למשל, רק לפני שבועות מספר הוציאה ההוצאה לפועל צו עיקול על שלוש דירות שהיו בבעלות אביו המנוח של לבקובסקי, ושלא הועברו על-שמות יורשיו. לבקובסקי בתגובה: "אין לי מושג. אני לא מכיר את זה".
סיפור צבעוני הרבה יותר הוא ההאמר הצהוב. אנשי חברת ההשכרה הנושה ראו את לבקובסקי מתנייד בג'יפ הענק, ולבם נחמץ. אלא שההאמר, הפלא ופלא, לא היה רשום על-שמו של לבקובסקי, אלא על-שם גרושתו. משפטית, כדי "לתפוס" לצורך גביית חוב רכוש שאינו רשום על-שמו של החייב, יש להוכיח "מנהג שימוש בעלים" של החייב באותו רכוש, ולשם כך שכרה החברה חוקר פרטי.
"קיבלנו מידע שהאיש גר במתחם קאנטרי גלילות. מי שמכיר את המתחם מבין שיש סיבה לכך שלפחות חלק מהדיירים בוחרים לגור דווקא שם", מספר החוקר. "ידענו שהאיש מסתובב עם האמר צהוב, שכולם מכירים אותו וכולם מכירים את ההאמר. צילמנו אותו כמה פעמים גם בחוות הסוסים שאליה נהג ללכת בסופי שבוע וגם במתחם הקאנטרי. הוא כנראה הבין שאנחנו עוקבים אחריו בשביל לעקל את האוטו; יש לנו צילום שבו הוא ניסה, למיטב הבנתנו, להסתיר את האוטו בתאי הסקווש הישנים של מגרשי הטניס, בודק שלא רואים אותו משום זווית, ואחרי זה חוזר לדירה שלו". לבקובסקי בתגובה: "הכול בדיות. אני חי חיים רגילים לחלוטין, בולט מאוד בעיר, רואים אותי בכל מקום, לא מתחבא מאף אחד, להפך".
חברת ההשכרה פנתה לבית המשפט עם הראיות, וקיבלה אישור לתפיסת הרכב. שעת הכושר לתפיסה נמצאה כשלבקובסקי יצא את הארץ לצילומי הישרדות בסוף פברואר השנה, והרכב עוקל.
לבקובסקי חזר לארץ (בתחילת אפריל), והבין שהרכב האהוב עוקל. בשלב הזה חלה תפנית מפתיעה בעלילה: ב-11 באפריל הוגשה בקשה לביטול העיקול מטעם חברה בשם סקאי גיתן שיווק והשקעות, שהצהירה כי הרכב נמצא בשימושו של אחיו של מקס, בעל השליטה בחברה ומנהלה מאז 2009. מדוע היה רשום על-שם גרושתו של מקס? בבקשתה הסבירה סקאי גיתן כי בעבר עבדה הגרושה בחברה, וכי המכונית נרשמה על-שמה כדי לא לגרום לירידת ערך בשל רישומה כרכב חברה. החברה גם ציינה בבקשה שחברת ההשכרה נהגה בחוסר תום לב ויצרה מצג שווא שלפיו רשם לבקובסקי את הרכב על-שם גרושתו לצורך הברחת נכסים, כשמלכתחילה היה על-שמה.
הטיעון הזה עוד היה משכנע את בית המשפט אלמלא לבקובסקי עצמו. כבר בפרק הראשון של הישרדות הוא סיפר איך "ההאמר הצהוב שלי הוא חבר טוב שלי". "רק חיכינו לשמוע את הנפילות שלו בדברים האלה, דברים קטנים שהוא לא חשב עליהם, כי בזמן הצילומים הוא עדיין לא ידע שתפסו לו את הרכב", אומר החוקר הפרטי.
ומתברר כי ההאמר כנראה באמת יקר ללבו של לבקובסקי: הוא הגיע עם חברת ההשכרה לפשרה, שלפיה שולם לה קצת יותר ממחציתו של החוב המקורי בתמורה להסרת העיקול.
סיפור צדדי שצץ בפרשה הזאת הוא סיפורה של סקאי גיתן. החברה עוסקת בתחומי שיווק זהים לאלה שבהם עסק לבקובסקי. פשפוש בפרוטוקלים של הדיונים בבקשתו של השותף, שטען ב-2003 לנישול, מעלה כי לבקובסקי אמר אז בחקירה הנגדית כי יש בבעלותו חברה נוספת, סקאי שיווק והשקעות, שעוסקת אף היא בתחום השיווק. על-שם מי הייתה החברה רשומה עד שהועברו מניותיה לאחיו של מקס ב-2009? על-שם גרושתו של לבקובסקי, אז אשתו, ושותף נוסף.
סיפור ההאמר הצהוב מסתיים כאן, אבל לחוקר הפרטי יש עוד הרבה מה לספר על אורח החיים של לבקובסקי. "אחד הדברים ששמתי לב אליהם במהלך התקופה שבה עקבנו אחריו היה שהוא חי חיים טובים. לא רואים אותו עובד, הוא לא הולך לעבודה. הוא בדרך כלל חי חיי לילה, קם בשעות מאוחרות. במבט חיצוני נדמה שכסף לא חסר לו". גם הבקשה לעיקול ההאמר חושפת משהו מההתרשמות מלבקובסקי: "היה קושי ניכר לאתר את החייב, אשר מסתתר מנושיו". עוד מודגש בבקשה: "אין בידינו כל נכס אחר בר מימוש, למעט הרכב".
לבקובסקי טוען בתגובה כי היום אין לו קשר לחברה, וכי הוא רק עוזר לאחיו.
התעלומה: היציאה מישראל
אז איך מממן לבקובסקי את אורחות חייו? בשיחה עם G הוא הסביר שלאחר שהרגיש שמיצה את תחום השיווק פנה לעסוק בנדל"ן מניב במזרח אירופה והזכיר את רומניה, גרוזיה, פולין ואוקראינה כיעדים לפעילותו.
יזמי נדל"ן בחו"ל נאלצים פעמים רבות לחיות "על הקו" בטיסות בין המדינות שבהן הם משקיעים לבין ישראל. על לבקובסקי הצורך הזה יכול להקשות, שכן הוצאו נגדו בעבר צווי עיכוב יציאה מן הארץ.
לבקובסקי, אז איך אתה עושה עסקים במזרח אירופה בנדל"ן?
"יש לי נציגים שעושים עבורי את העבודה".
בשלב מסוים, לאחר שהוצא נגדו בסוף 2009 צו שכזה, הגיש לבקובסקי בקשה להסרתו. הבקשה לבית המשפט כללה תצהיר אישי מעניין. "עד לקריסה הכלכלית שאליה נקלעתי, עסקתי בתחום השיווק הסלולרי, ויש לי ידע וניסיון רב שנים בתחום השיווק. במסגרת ניסיונותיי להשתקם כלכלית, פנו אליי לאחרונה גורמים המכירים ביכולת השיווק שלי, וביקשו ממני כי אעבוד עבורם בחברה שהקימו בסין", הוא טען, והציג בטוחות לצורך הבטחת חזרתו לישראל: משכון זכויותיה של אמו באחת הדירות השייכות לה, וכן חתימה על כתב ערבות על-ידי אמו ואחיו.
לבקובסקי והחברה שהוציאה את הצו לא הצליחו להגיע להסכמה סביב הסרתו למרות הבקשה והערבויות שהוצעו. ואז, לתדהמתם, גילו בחברה כי לבקובסקי יצא מהארץ לצילומי הישרדות בסוף פברואר. בקרב מכריו של לבקובסקי גועשת קדחת הספקולציות כיצד התאפשר הדבר.
לבקובסקי טוען בתגובה כי בעבר היה נגדו צו עיכוב יציאה, שהוצא נגדו במהלך הליך הגירושין שעבר, אולם זה הוסר זמן רב לפני צילומי הישרדות. כשנשאל על הצו שהוזכר כאן ענה כי "בתקופה שיצאתי נעשו מהלכים שבעקבותיהם יכולתי לצאת. הסדרנו את הנושא לתקופה מסוימת, לתקופה הרלבנטית לסיפור הזה. היום אין לי מושג אם יש נגדי צו עיכוב או לא. אני אדע כשאנסה לצאת מהארץ. אם יש לי צו, אנחנו יכולים לתת ערבויות ולצאת".
לבקובסקי בהישרדות (עומד מאחור)
לבקובסקי בתגובה: מלכלכים עליי בשל קנאה וצרות עין
"הייתה לי הסתבכות מסוימת עם חברה ספציפית מסוימת שמטופלת ברמה המשפטית, ואני סומך על עורכי הדין שלי שיפתרו את הבעיה הזאת", אומר לבקובסקי בתגובה לטענות נגדו. "ההסתבכות קרתה כתוצאה מסכסוך בין שותפים. הייתה חברה שהסתבכה קצת, יש לה סכסוכים עסקיים עם כמה גופים, ספקים, יותר גדולים ויותר קטנים, הכול נמצא בתהליכים משפטיים בדרך לפתרון. זה מאוד לגיטימי בעולם העסקים.
"זה קרה בתקופה שהייתי 'אאוט אוף דה וורק' בגלל המוות של אבא שלי, גירושים, דברים שבגללם לא הייתי מעורה בביזנס. היו שם שותפים שסיבכו את העסק עם ערבויות אישיות, וזה גרם לסיטואציה שאני מתמודד איתה. ברור שאם יש דברים שיש לי עליהם אחריות, הם מטופלים במטרה להגיע להסדרים שנוחים לי, וזה ייפתר".
"אני נמצא מעל עשרים שנה בעולם העסקים. ידעתי עליות חזקות. ידעתי גם כמה מורדות, אבל תמיד עליתי חזרה. צברתי לא מעט יריבים ואויבים במהלך החיים, ויש הרבה מאוד אנשים שעינם צרה בי ואינם רוצים שאצליח. אני רואה את חוסר הפרגון של כמה אנשים שהקנאה מעלה את חמתם ומטריפה את דעתם. מצחיק אותי לראות שכמה שאתה יותר מצליח, הדמיון החולני של כמה אנשים עובר כל גבול.
"התגובה שלי היא לא להתעצבן ולא לשחק לידיים שלהם אלא להמשיך להצליח, להמשיך בעשייה, לעשות את מה שאני טוב בו. הם ימשיכו לקטר, לנבל ולהשמיץ, ואני אמשיך לחייך ולהצליח. כשהלכתי להישרדות היה ברור לי שכשאחזור יהיו עליי מיליון רכילויות - לטוב ולרע. הבטחתי לעצמי שלא משנה מה יהיה, הלכלוכים יעברו לידי ואני אמשיך קדימה. ואני לא רוצה להגיד שימותו כל הקנאים, כי מיד ימותו כמה אנשים, אבל אני מאחל להם כל טוב. הדברים יוצאים בצורה מוגזמת, מכוערת, לא לענין. לקחתי את זה בחשבון כשהלכתי להישרדות".
"מי שאומר שאני מתחמק מתשלום חובות לא יודע על מה הוא מדבר. זאת השמצה ושטויות. אני מתמודד עם איזושהי בעיה משפטית שצצה בחברה מסוימת, וזה לא אני שמטפל בזה, יש עורכי דין שמתמודדים עם זה ופותרים את זה. כמו בכל עסק".
אז למה יש תביעות?
"יש חילוקי דעות. אנשים חושבים שהחברה חייבת להם כסף, והחברה חושבת שהיא לא. חילוקי דעות עסקיים לחלוטין, שבעקבותיהם יש תביעות. אני לא יודע על תיק בהוצאה לפועל עליי אישית. אם יש כזה, אני לא יודע על זה. הייתי אמור לדעת מזה. אם אני אגלה שיש, זה יעבור לטיפול משפטי גם כן, מיד".
עו"ד דב ארבל, המייצג את לבקובסקי: "היה לו סיבוך בשל שותפים לשעבר בחברה בע"מ, ואני מטפל בשמו בסדרת תיקים בבית המשפט, במטרה להסיר ממנו אחריות אישית בתיקים. אנו מאמינים שאת עיקר החובות המדוברים נצליח למחוק. אין ברקורד של לבקובסקי שום מעשה שיכול להיחשב למעשה הונאה, אלא רק דברים שיכולים לקרות לכל איש עסקים".
בערוץ 10 ובהפקה טוענים כי אינם אחראים לדברי לבקובסקי בתוכנית, ואומרים "הוא איש עסקים גם אם תבעו אותו"
מה אחריותם של מפיק ושל ערוץ טלוויזיה לדרך שבה מוצג אדם בתוכנית ריאליטי, או למידת ההתאמה של המידע המוצג למציאות? שאלה טובה, ותשובה אין. תוכניות הריאליטי אמנם מתיימרות לייצג את המתרחש במציאות, אך צופי הטלוויזיה כבר מזמן התרגלו שנעשות בהן מניפולציות שמטרתן לייצר עניין (ורייטינג כמובן). כללים מחייבים, או אפילו כללי אתיקה, אין בתחום זה.
במקרה של הישרדות, המפיקים, אבוט רייפ המאירי וערוץ 10, מתנערים מכל סוג של אחריות, גם ביחס לחובתם לדעת על הסתבכויותיו של לבקובסקי וגם בנוגע לאופן שבו הוא מוצג בתוכנית. מתגובתם עולה כי לא ידעו על החובות, וכי מה שלבקובסקי אמר בתוכנית אינו מעניינם. האם ייתכן כי חברת ההפקה היסודית הזאת לא טרחה לבצע ולו בדיקת רקע בסיסית למשתתפים בתוכניתה? האם ייתכן שלא אכפת לה מה הם אומרים בפריים טיים? יענה כל קורא על-פי מיטב שיקול דעתו.
הנה התגובה המלאה: "במסגרת ההכנות לתוכנית אנו פונים למשטרה ומקבלים תעודת יושר עבור כל אחד מהמשתתפים". "בהישרדות הטייטל הרשמי שלו הוא 'איש עסקים'. ראוי לציין כי גם אם הוא אכן נתבע על-ידי נושים, או חייב כספים, הוא אינו חדל להיות 'איש עסקים'.
"הסיפורים שלבקובסקי בוחר לשתף בהם את המתמודדים האחרים, והדרך שבה הוא מציג את עצמו, הם עניינו בלבד וחלק מאישיותו ומהאסטרטגיה שבה הוא בוחר להשתמש על מנת לשרוד באי ולנסות להגיע אל הגמר. למתמודדים חופש ביטוי המאפשר להם להציג עצמם כפי שהם רואים לנכון ובאופן שמשרת את מטרותיהם במשחק.
"כמו כן נציין שלבקובסקי יצא מהארץ לצילומים וגם חזר לארץ ללא כל בעיה".