"על משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים מוטלת חובה לקדם את הרפורמה ולדאוג להפרדת התביעה המשטרתית מאגף החקירות והמודיעין", כך טוען הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין במכתב המופנה לוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת, הדנה בימים אלה בהצעת חוק הדוחה את יישום הרפורמה.
בלשכה מזכירים כי הן מבקר המדינה והן ועדות ציבוריות ומקצועיות שונות, ביקשו לקדם את עיקרון ההפרדה המוסדית באמצעות הוצאתה של התביעה המשטרתית ולאחדה עם הפרקליטות. בנוסף, נטען כי גם מדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק סדר הדין הפלילי - חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית, עולה כי במשך כעשור שלם נעשו ניסיונות לקדם רפורמה ארגונית, אך יישומה נתקבל בקשיים, שעיקרם נעוץ בשיקולים תקציביים, בין היתר בהבדלי השכר בין הפרקליטים לבין התובעים המשטרתיים.
הלשכה מזכירה במכתב את דברי ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) יו"ר ועדת חוקה, שהדגיש את הבעייתיות המתמשכת בנוגע להיעדר הפרדה מוסדית בין הגוף החוקר לבין הגוף התובע במשטרה. "אני רוצה לראות את הקיר שבין חקירות לבין תביעות במשטרה". אמר רותם במהלך הדיונים בוועדה בדצמבר 2009, להארכת הוראת השעה שדוחה את הרפורמה. "הסיפור הזה שקצין קורא לתובע ואומר לו שיגיש פה ויעשה כך ואחרת, הוא בלתי נסבל. יש דו"ח מבקר המדינה. תנסו לפתור את הבעיה שלו".
למרות הדברים, טוענת הלשכה, משרד המשפטים לא רק שנטש כל ניסיון לקדם את הרפורמה, אלא שהוא הרחיב את מעורבותו של אגף החקירות בתחום התביעה הפלילית. הלשכה מציעה להכפיף את התובעים המשטרתיים לגורם חיצוני מבלי לפגוע בתנאי השכר, למשל להכפיפם למשרד הפנים, או להקים מדור מיוחד אחר.
שקיפות ציבורית
הלשכה גם מתנגדת לסעיף בהצעת החוק, הקובע כי פרקליט המדינה, בהסכמת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה ובאישור היועמ"ש, יקבע את רשימת העבירות שיועברו לטיפול יחידת התביעות המשטרתית. לטענתה, הדרישה רק מעמיקה את מעורבות מערך החקירות במערך התביעה הפלילית בניגוד להצעה להפריד ביניהם. מה גם, נטען, שיש צורך בשקיפות ציבורית מלאה לחלוקת העבודה, ולא כזאת שתיעשה ב"חדרי חדרים". הצעתה היא כי כל החלטה בנושא תתפרסם ב"רשומות" ותהיה טעונה אישור ועדת חוקה.