גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

האירוע: הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח ב-2009 ■ המתמודדים: יגאל גוזמן המנוח מול עופר מנירב ■ מנהל הקמפיין: ארד תקשורת עבור גוזמן ■ השיטה: הכפשה במיילים אנונימיים לאלפי חברי הלשכה ■ ההסתבכות: ארד דרש מחברת המיילים להכחיש המעורבות

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

איל ארד

עוד כתבות

כרוב ירוק בשדות של משק חביביאן / צילום: שני בריל

כרוב משעמם אתכם? כך הוא הפך למלך המטבח של 2026

פשוט, נגיש, ורסטילי: מגזין ווג הכריז על 2026 כשנת הכרוב ● המומחים מהללים: ״בהתחשב במחירו הנמוך, בערכו הבריאותי הרב וביכולתו לספוג כמעט כל טעם, אי אפשר שלא להתאהב בו״

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

החוקרת שחושפת שבמדינות אחרות באמת מרגישים אחרת

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

בשל המצב הביטחוני: רשות המסים מקלה על העסקים ודוחה דיווחים

רשות המסים הודיעה על דחיית מועדי הדיווח למע"מ, ניכויים ומס הכנסה לסוף מרץ, לצד הקפאת עיקולים והליכי גבייה עד אמצע אפריל ● בנוסף נפתח גם ערוץ ייעודי למייצגים במילואים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חודשיים על המדף ו-450 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירה 20 דקות מהכותל?

דירת 3 חדרים בשטח של 111 מ"ר בבניין בן 100 שנה בשכונת טלביה בירושלים נמכרה תמורת 5.45 מיליון שקל ● "הקונה היא אישה שמתגוררת ברחוב, ראתה את השלט למכירה, ראתה את הדירה והתאהבה בה, עקב אופיה מיוחד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סמארט 5 פרימיום / צילום: יח''צ

עם מעל 360 כוח סוס: סמארט החדשה דומה למקור הקטנטן רק בשם

לחשמלית החדשה של סמארט 5 פרימיום, מבית ג'ילי ומרצדס, יש ממדים נכבדים, תא נוסעים מפואר ועמוס בטכנולוגיות ומפרט הנעה אטרקטיבי ● העיצוב החיצוני דורש הסתגלות אבל האטרקציה היא אבזור ואיכויות גרמניות במחיר סיני

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"אף אחד לא עושה את זה": המחליף של באפט בהתחייבות מדהימה

גרג אייבל שנכנס בתחילת ינואר לתפקיד מנכ"ל ברקשייר האת'ווי הודיע כי ירכוש בכל משכורתו מניות של החברה שבראשה הוא עומד ● ומה חשב על כך באפט?

בנימין נתניהו בטלוויזיה האיראנית. מעבר חד מדמות המנהיג העליון / צילום: מתוך יוטיוב

רגע כמעט הוליוודי: כשנתניהו הופיע על המסך באיראן

הפריצה לשידורי הטלוויזיה הממלכתית באיראן, שבה הופיעו לפתע נאומים של נתניהו וטראמפ עם כתוביות בפרסית, מזכירה עד כמה רגע קצר של השתלטות על המסך יכול לערער את השליטה של משטרים בנרטיב ● ההיסטוריה של "חטיפות שידור" חושפת את הכוח הפסיכולוגי של המהלך

עלי חמינאי מנהיג איראן שחוסל / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בחירת המנהיג העליון באיראן נדחתה שוב; "מועצת ההנהגה הזמנית" לקחה סמכויות

"מועצת המומחים" של איראן הייתה אמורה לבחור את היורש שלו במהירות - אך בניין המועצה הותקף והבחירות נבלמו ● המועמד המוביל היה בנו של עלי חמינאי, מוג'תבא, אך זה עורר התנגדות בשל חשש מחזרה לשלטון שושלתי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח הממשלתיות זינקו

מדד דאו ג'ונס ירד בחדות ● אורקל מתכננת לפטר אלפי עובדים ● מניית וויקס שוב זינקה לאחר שהכריזה על רכישה עצמית של מניות ● מניית סטרטסיס נפלה בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת ● הביטקוין התקשה לשמור על מומנטום ויורד בכ-3%

חמינאי ומפקדי כוחות הביטחון בתערוכה להישגי משמרות המהפכה, 2023. הכוח מונה 200 אלף איש / צילום: ap, Iran Khamenei

עם ארבע שכבות של מחליפים להנהגה: תוכנית המגירה של משמרות המהפכה

מתקפות ארה"ב וישראל הרגו את חמינאי ושורה של בכירים בכוח הצבאי, אלא שמשמרות המהפכה נערכו בדיוק לתרחיש הזה ● הרפובליקה האסלאמית קבעה ארבע שכבות של מחליפים לכלל ההנהגה, ועם כוח כלכלי עצום ונאמנים כמעט בכל שכונה - יהיה קשה מאוד לשתק את הארגון

זירת הסייבר: מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן: כך השתנתה זירת הסייבר בצל ההסלמה מול איראן

בזמן שעיני הציבור נשואות לשמיים, זירת הסייבר רותחת עם זינוק חד במספר המתקפות על ישראל ● תוך ניצול החרדה והלחץ הציבורי, התוקפים יוצאים במבצעים מורכבים הכוללים אפליקציות מזויפות והודעות פישינג מתוחכמות ● המומחים ממליצים: "להניח שכל הודעה היוצרת תחושת דחיפות היא חשודה עד שיוכח אחרת"

חגיגות 47 שנה למהפכה האסלאמית בטהרן, פברואר 2026 / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

הסוף לשלטון האייתוללות? מה צריך כדי שזה יוכל להתממש

בכל העולם תולים תקוות שהתקיפה הישראלית־אמריקאית באיראן תסתום את הגולל על
שלטון האייתוללות ● כדי שזה יקרה, המומחים מציינים ארבעה גורמים שיכולים לסמן את
קץ המשטר ● עד כמה הפעם הם באמת קרובים להבשלה? ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ: "לא תהיה עסקה עם איראן ללא כניעה בלי תנאים"

חמישה לוחמי צה"ל מחטיבת גבעתי נפצעו באורח קשה כתוצאה מירי רקטות סמוך לגבול לבנון ● צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהראן ● הנשיא טראמפ על האפשרות של פלישה קרקעית לאיראן: "זה בזבוז זמן. הם איבדו את כל מה שהם יכלו להפסיד" ● מפקד סנטקום: "נערכים להגביר את האש מעל איראן" ● אזעקות בלתי־פוסקות בצפון ● עדכונים שוטפים

זירת הנפילה בתל אביב. הבניין שספג פגיעה ישירה נהרס בידי העירייה / צילום: אלה לוי-וינריב

"הנזק הפעם לא קרוב למה שראינו בעם כלביא"

חנה מצאה את בעלה מתחת לחלון שקרס, יונתן חזר ממילואים לדירת השותפים שנפגעה ולחגית ויניב נחרב מפעל החיים שבנו ● ליווינו את עובדי קרן הפיצויים לזירה שספגה פגיעה ישירה בתל אביב, ומצאנו תושבים שמחפשים תשובות - אבל גם הרבה אנשים שבאו לסייע ● לאן כולם מפונים, איך מחושב הפיצוי ובכמה נאמד הנזק עד כה?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט מסכמת שבוע אדום; מחיר הנפט בזינוק החד ביותר מאז 1983

מדד הפחד (VIX) קפץ ● ענקית הספנות הדנית מארסק השהתה זמנית שני קווי שירות המקשרים בין המזרח התיכון לאירופה ● מחיר נפט מסוג ברנט נע סביב יותר מ-92 דולר לחבית ● מחירי האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ממשיכים לרדת ● הביטקוין בירידות

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה הטילים מאיראן לא מכוונים למטרות רגישות?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

השבת הצבים בשבוע שעבר לפלוריאנה. עדות לכוחו של המדע המודרני / צילום: Reuters, Latin America News Agency

אי קטן, 158 צבי ענק ומשל אחד על גמישותו של הטבע

ברגע אחד מכונן, 158 צבי ענק צעירים פסעו על אדמת האי פלוריאנה שבארכיפלג גלפגוס, לאחר כמעט 200 שנות היכחדות ● צבים–צאצאים בעלי מטען גנטי תואם התגלו באי אחר והציתו פרויקט שאפתני: "זיקוק" מחדש של הזן המקורי