גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

האירוע: הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח ב-2009 ■ המתמודדים: יגאל גוזמן המנוח מול עופר מנירב ■ מנהל הקמפיין: ארד תקשורת עבור גוזמן ■ השיטה: הכפשה במיילים אנונימיים לאלפי חברי הלשכה ■ ההסתבכות: ארד דרש מחברת המיילים להכחיש המעורבות

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

איל ארד

עוד כתבות

ערן פסטרנק, מנכ''ל ומייסד  שותף של פסטרנק שהם / צילום: יובל חי

"תשכחו מהורדות ריבית": תרחיש האימים של יו"ר בית ההשקעות

ערן פסטרנק, יו"ר בית ההשקעות פסטרנק שהם שמנהל 8 מיליארד שקל, מזהיר מהתמחורים הגבוהים בבורסה המקומית ● הוא מציג שני תרחישים הפוכים להשפעות המלחמה, ומציע להכניס כסף חדש להשקעות בזהירות: "יכול להיות שהשוק בת"א ימשיך לעלות, אבל רוב הטוב מאחורינו"

מחירי הדלק בגרמניה מאמירים / צילום: Reuters, Fabian Bimmer

אירופה מנסה לטפל במשבר הנפט עם סבסוד דלק, פיקוח מחירים ומענקים

ממנגנון למניעת ספקולציית מחירי מזון ועד חוקי-בזק נגד התייקרויות בתחנות דלק בגרמניה ● המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השלישי, ואירופה מנסה להגן על תושביה מהזעזוע הכלכלי

רכבים מיובאים בנמל / צילום: Shutterstock

הנחות של 30 אלף שקל ויותר: יבואני הרכב יצאו במבצעים אגרסיביים בחסות המלחמה

בצל הלחימה, ענף הרכב הישראלי מציג מבצעים אגרסיביים ותנאי מימון משמעותיים ● החל מהנחות של עד 15% לכלי רכב חדשים ועד הטבות אבזור, עמדות טעינה וטיפולים חינם לכמה שנים ● מה כדאי לדעת לפני שמגיעים לאולמות התצוגה?

חנות רנואר בביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתלבשים למקלט: זינוק של יותר מ-400% ברכישת אופנה בקניונים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של עד מאות אחוזים ברוב הענפים, אחרי הירידות בתחילת המלחמה

גדי אייזנקוט / צילום: תמר מצפי

זה הסכום שגדי איזנקוט גייס למפלגתו

עפ"י דיווחי מפלגת "ישר", הגיוס שהחל בסוף ינואר הניב כ-11.6 מיליון שקל מתרומות, הלוואות וערבויות ● כמה המספרים האלה גבוהים היסטורית, אילו שמות נוצצים העמידו כסף, ולמה בכלל מפלגות חדשות צריכות לגייס תרומות?

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

ה"ספיד דייטינג" של אסף רפפורט, ומי המועמדים לתפקיד מנכ"ל רשת 13?

לגלובס נודע כי אסף רפפורט, שעומד בראש קבוצת הייטקיסטים שרוכשת את רשת 13, מקיים היום סבב שיחות אינטנסיבי עם בכירים בענף התקשורת ● במקביל, שני שמות אפשריים עלו לתפקיד המנכ"ל: גולן יוכפז וערן טיפנבורן

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס מתרחבת בברזיל: רוכשת חברת מזון בכ-475 מיליון שקל

שטראוס רוכשת מג'נרל מילס את חברת המזון הברזילאית Yoki, שמכירותיה נאמדות בכ-1.2 מיליארד שקל בשנה ● המנכ"ל שי באב"ד: "ברזיל היא שוק אסטרטגי עבורנו"

בצלאל מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

"המעורבות של אלביט בלחימה באיראן מהותית": מניית החברה קפצה ב-11%

אלביט הציגה את דוחותיה הכספיים לסיכום 2025 שכללו בין היתר קפיצה משמעותית בצבר ההזמנות ● המנכ"ל בצלאל מיכליס: "השוק עובר שינויים מאוד גדולים. במזרח התיכון יש מלחמה מתמשכת, והאירוע באיראן משליך מאוד על הפעילות של החברה" ● מניית החברה עלתה בחדות

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

בשל מחיר גז נמוך והשבתה ב"עם כלביא": ניו-מד מדווחת על ירידה ברווח

הרווח הנקי של ניו-מד עמד בשנה החולפת עמד על 343 מיליון דולר - ירידה של כ-35% לעומת שנת 2024 ● בין הסיבות לירידה: הפסדים כתוצאה מהפסקת ההפקה בתקופת "עם כלביא" והירידה שנרשמה במחירי הגז במהלך 2025

גם קרנות KKR נפגעות מהמגמה / צילום: ap, Richard Drew

המשבר בקרנות החוב בארה"ב מחריף: מה הסיכוי שיגיע לת"א?

בעוד שבארה"ב שורה של ענקי השקעות הודיעו על הגבלת פדיונות בקרנות חוב פרטיות וספגו ירידה חדה במניותיהם, גורמים בארץ טוענים כי חשיפת המשקיעים המקומיים לקרנות אלה נמוכה, וכך גם החזקות המוסדיים: "התחום לא מפותח בארץ, וככלל רמות הסיכון כאן יותר נמוכות" ● ומה הסיכון לשוק האג"ח?

נובוגרוצקי אברהם / צילום: יוסי כהן

נשיא התאחדות התעשיינים לרשות המסים: הכירו בהסעות מאורגנות לעובדים

לדברי נובוגרוצקי, "המלחמה חידדה את הצורך הקריטי ברציפות תפקודית; כאשר התחבורה הציבורית מוגבלת והוודאות בכבישים נמוכה, ההסעות המאורגנות הן הדרך היחידה להבטיח הגעה בטוחה ומדויקת של עובדים למשמרות ● ההתאחדות מבקשת מהרשות להכיר בהוצאות אלו לצרכי מס

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, John Locher

התחזית של אנבידיה: איך שוק שבבי ה-AI עשוי להגיע לטריליון דולר

מאחורי המספר הדרמטי שהציג אתמול מנכ"ל אנבידיה בכנס GTC, מסתתר שינוי עמוק בתעשיית ה־AI ● אנבידיה הציגה כיצד היא מנסה לשנות את הדרך שבה מאמנים רובוטים ומערכות אוטונומיות, ולהעביר את צוואר הבקבוק מפערי נתונים מהעולם האמיתי אל כוח מחשוב

ראלי מתקרב? / אילוסטרציה: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: ייתכן שהשווקים בדרך לראלי. זו הסיבה

עם פרוץ המלחמה באיראן מדד הפחד קפץ בחדות, ובשבוע שעבר אף חצה את רף ה־35 נקודות ● אבל ההיסטוריה מלמדת שזינוק במדד הפחד הוא לא בהכרח בשורה רעה ● למעשה, בממוצע, שנה אחרי שמדד הפחד חוצה את רף 30 הנקודות, מדד S&P 500 מזנק ב־20%

עסקים סגורים במהלך מבצע ''עם כלביא'', יוני 2025 / צילום: רמי זרנגר

הלמ"ס: אחד מארבעה עסקים בסגירה זמנית בגלל המלחמה באיראן

כרבע מהעסקים פועלים במתכונת חלקית או סגורים, אך שיעור הפעילות השוטפת עלה לעומת זה שנרשם במבצע "עם כלביא" ● הפגיעה העיקרית היא בעסקים קטנים ובענפי המסעדנות והפנאי, בעוד שבהייטק ובפיננסים נשמרת יציבות יחסית

אילוסטרציה: Shutterstock

יוצאי AWS וצ'ק פוינט מגייסים 42 מיליון דולר לחברה חדשה

הסטארט-אפ נייטיב, שהוקם על ידי יוצאי AWS וצ'ק פוינט, מבקש לצמצם את הפער בין כלי האבטחה של ספקיות הענן ליישום בפועל בארגונים

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, בכנס GTC / צילום: Reuters

שרתים, שבבים חדשים ומחשוב בחלל: אנבידיה חושפת את הדור הבא של תשתיות ה-AI

מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג חשף בכנס GTC דור חדש של תשתיות AI - מארונות שרתים ענקיים ושבבים ייעודיים לסוכני בינה מלאכותית, דרך שיתוף הפעולה עם גרוק ומודלים בקוד פתוח, ועד מחשוב לחלל ● חלק מרכזי מהטכנולוגיות פותח במרכזי הפיתוח של החברה בישראל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

החל מהיום: 120 נוסעים על כל טיסה יוצאת

משרד התחבורה אישר הבוקר תוספת של 20 נוספים בכל טיסה שיוצאת מנתב"ג ● במשרד בוחנים לאפשר במהשך הגדלה נוספת במספר הנוסעים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שנת רווחיות ראשונה לסופווייב, חילן מקווה שהדוח ישנה את מגמת המניה

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● סופוויב מציגה שנת רווחיות ראשונה ושיפור בכל המדדים ● חילן דיווחה על צמיחה של 6.1% בהכנסות,ורשמה גידול של 11.1% ברווח התפעולי ● מכירת מערכת סולארית לפריים אנרג'י סידרה לסאנפלאואר רווח נקי שנתי, אך החברה רשמה ירידה ברוב המדדים הפיננסיים

השופטת דפנה ברק־ארז / צילום: אוריה תדמור

תקדים בעליון: פטור מהיטל השבחה על חלק מדירה

לפי פסק הדין, ניתן לבקש פטור מהיטל השבחה במקרים של בעלות משותפת על דירה או של איחוד וחלוקת מקרקעין ● השופטת ברק-ארז: "אילו רק זכויות בדירה שלמה מאפשרות פטור, דווקא מי שבידיו זכויות בהיקף נמוך יותר לא יוכל ליהנות מהפטור, ואילו מי שהחזיק בדירה שלמה ייצא נשכר"

נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

מה עומד מאחורי "הקנס הסמוי" על ביטול טיסות?

חברת התעופה מבטלת טיסות בשל המצב הביטחוני, אך הצרכנים הם אלו שסופגים את השינוי בשער המטבע ● במוקד מקרה שכזה עומדת "מלכודת שער" שמעבירה את הסיכון של תנודות המטבע אל הכיס של הצרכן ● שאלת השעה