גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

האירוע: הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח ב-2009 ■ המתמודדים: יגאל גוזמן המנוח מול עופר מנירב ■ מנהל הקמפיין: ארד תקשורת עבור גוזמן ■ השיטה: הכפשה במיילים אנונימיים לאלפי חברי הלשכה ■ ההסתבכות: ארד דרש מחברת המיילים להכחיש המעורבות

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

איל ארד

עוד כתבות

מטוס בואינג 767 של צ'אלנג' איירליינס / צילום: צ'אלנג' איירליינס

עיכובים, התייקרויות ו-250 טון דגי סלמון: כך נראה השבוע בענף המטענים

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" ירדה קיבולת המטען האווירי העולמית בכ־22% בעקבות ביטול טיסות וסגירת נתיבי אוויר, ומחירי השילוח עלו ב–5%–6% ● בצ'אלנג' איירליינס הישראלית הרחיבו את הפעילות בעוד שלושה מטוסים, ומבהירים: משלוחי חבילות הם בתחתית סדרי העדיפויות

תקיפה רוסית על תחנת חשמל באוקראינה, 2024 / צילום: ap, Alex Babenko

100 דולר לחבית, שוב: מה למדנו מהעבר?

הזינוק במחיר הנפט מחזיר את השווקים לרמות שנראו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך כלכלנים סבורים כי הפעם הסיכון לאינפלציה עולמית נמוך יותר בשל גידול בהיצע ובמקורות האספקה ● אילו תנאים צריכים להתקיים לפי המומחים בשביל שנראה פגיעה משמעותית בשווקים?

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הבינלאומי: רווח נקי של 2.3 מיליארד שקל ב-2025; בוחן תוכנית רכש עצמית של מניותיו

הבנק הבינלאומי הודיע על חלוקת 50% מהרווח הנקי ברבעון האחרון של השנה שעברה ועל חלוקה נוספת מעודפי ההון ● בנוסף, הבנק בוחן אפשרות לבצע חלוקות נוספות בהיקף של כ-25% מהרווח הנקי לכל רבעון במהלך השנתיים הקרובות

מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

למה מפקד חיל האוויר טס בעצמו בשמי איראן?

בישראל, גיחות קרביות של אלופים בצבא הן לא דבר נדיר, אבל בעולם אין לזה אח ורע.
אז למה אצלנו מתעקשים להמשיך לעשות את זה? ● שאלת השעה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות חדות באירופה ובאסיה, אחרי שטראמפ הרגיע את השווקים

בורסת פרנקפורט מזנקת בכ-2.5% ● הבורסה בדרום קוריאה קפצה במעל 5%, הבורסה בטוקיו בכ-3% ● וול סטריט עשתה אתמול קאמבק מדהים, לאחר שטראמפ אמר כי סיום המלחמה קרב ● מחירי הנפט קרסו לאחר שרשמו את הזינוק התוך־יומי הגדול מזה כמה עשורים ● עליות בחוזים העתידיים על וול סטריט ● הביטקוין מתאושש בחזרה מעל לרף ה-70 אלף דולר

מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

העליון קבע: החברה המרכזית למשקאות תשלם קנס של 30 מיליון שקל

בית המשפט העליון אישר כי החברה המרכזית למשקאות קלים ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי במספר פרשיות, וקבע את העיצום הכספי שיושת עליה ● פסק הדין, שניתן בשבוע שעבר, חותם הליך משפטי שנמשך שנים סביב התנהלות החברה, מפיצת מוצרי קוקה-קולה בישראל

נפט / צילום: Shutterstock

משבר הנפט הוא החמור ביותר אי פעם. איך זה ישפיע על הכלכלה?

איראן חוסמת את מיצרי הורמוז, שמובילים כ־20% מהנפט העולמי ● כמעט ואין אפשרות להגדיל ייצור, והמשבר חמור פי שניים מאשר ב־1956 ● עם זאת, תלות הכלכלה העולמית בנפט פחתה משמעותית וההשפעה על התוצר נמוכה יחסית

הורים וילדים / אילוסטרציה: Shutterstock

מתי הורים יכולים להישאר עם הילדים, ומי צפוי לקבל דמי אבטלה?

מה הציע המתווה של סמוטריץ להורים, לפי אילו קריטריונים ישולמו דמי אבטלה, והאם מעסיק רשאי להוציא לחופשה כפויה? ● גלובס עושה סדר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רווחי הבנקים השנה: יותר מתקציבי משרדי הפנים, הרווחה והחוץ ביחד

הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עלה לשיא של 32 מיליארד שקל ב-2025 - צמיחה של 9% לעומת השנה שקדמה לה, בזכות שילוב של גידול בעמלות, הליכי התייעלות והריבית הגבוהה במשק ● העמלות רשמו זינוק חד של 10% והסתכמו ב-14.3 מיליארד שקל

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה ומבעלי מניותיה / צילום: כדיה לוי

"קונים בשמועה ומוכרים בידיעה": מדוע מניות הפיננסים צנחו לאחר תוצאות שיא

אחרי זינוק של עשרות אחוזים בשנה האחרונה, מניותיהם של הבנקים הגדולים ושל הבורסה בת"א איבדו גובה בשבוע שעבר, דווקא לאחר פרסום תוצאות מצוינות וחלוקת דיבידנדים חסרת תקדים ● גורמים בשוק מסבירים מה הוביל לכך וחלוקים לגבי הפוטנציאל קדימה

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

לא רק הנפט: מחיר הפחם מזנק בחדות. מה יקרה לחשבון החשמל שלכם?

מחיר הפחם העולמי עלה ל-137 דולר לטון - עלייה של 17% בהשוואה לערב המלחמה וב-28% מתחילת השנה, על רקע העלייה הכללית במחירי מקורות האנרגיה בעקבות המלחמה עם איראן וסגירת מיצרי הורמוז, זאת דווקא כאשר השימוש בפחם מזנק ● גם מחיר הסולר, דלק החירום של ישראל, בעלייה משמעותית

מכולת שכונתית / אילוסטרציה: תמר מצפי

בין התראה לאזעקה: רבים מוכנים לשלם יותר על מזון, ולא להתרחק

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הענף היחיד שרשם עלייה הוא המזון, עם נטייה לרכישות ליד הבית

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

צים צופה לחץ על תעריפי ההובלה ב-2026 אך לא מספקת תחזיות מלאות

הסיבה לאי פרסום התחזיות היא עסקת המכירה של חברת התובלה הימית ב-4.2 מיליארד דולר ● התוצאות ב-2025 ירדו בשל החולשה בשוק אך החברה תחלק דיבידנד בסך 106 מיליון דולר ● בגלובס נחשף שצים העלתה מחירים על רקע המלחמה

אסדת נפט / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

האנליסט שמגלה: זה תסריט האימה שחוששים ממנו בשווקים

אנליסטים שהתראיינו למרקטווץ' אמרו כי משברי נפט קודמים נטו להיות קצרי-מועד, אך המשקיעים מודאגים מהאפשרות שהפעם הדברים יארכו זמן רב יותר ● "אם המלחמה עם איראן תימשך זמן רב, יהיו יותר אילוצי אספקה ומחירי נפט גבוהים יותר, ויהיה קשה יותר לחזור לנתונים הבסיסיים"

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

תחזיקו חזק: הבורסה בתל אביב בדרך ל"תנודתיות חריגה"

לאחר שבוע של אופוריה בבורסה המקומית, הצטרפה גם ת"א למגמה השלילית מעבר לים ● דיסקונט: "עבור משקיע סבלני, יסודות הכלכלה הישראלית נותרו איתנים" ● תמיר פישמן: "עדיף שלא לבצע מהלכים דרמטיים בתיק" ● פעיל בשוק: "בסוף זו החלטה של אדם אחד - טראמפ"

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הקרן שאפשרה לעשות שורט על הנפט קרסה ב-50% ותפורק

קרן סל של קסם שמרוויחה מירידת מחיר נפט ברנט איבדה כמעט מחצית מערכה בשבוע, לאחר שהמחיר לחבית חצה את רף 110 הדולר ● בשל עליית מחיר הנפט קסם ביקשה לעצור את המסחר לאחר שהקרן הגיעה לשווי שלילי, וכעת אף נבחנת פירוקה

האי חראג' / צילום: ויקיפדיה

האם אי אלמוגים קטנטן במפרץ הפרסי ישנה את פני המערכה כולה?

האי ח'ארג, שממוקם כ-20 קילומטר מדרום לאיראן, אחראי לפי ההערכות על 90%-98% מכלל הנפט המיוצא מהמדינה הפרסית ● כיבוש האי יספק לאמריקאים אפשרות להתמקח, אך גם עשוי להיות הימור על הנפט

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

המניות שצונחות ומלמדות: בשוק מאמינים שהפסקת האש קרובה

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 משיל כ-0.8% ● מדדי הנפט והמניות הביטחוניות נופלים בכ-4.5% ● אתמול סיימה הבורסה בירידות חדות ● וול סטריט עשתה קאמבק מדהים, לאחר שטראמפ אמר כי סיום המלחמה קרב ● מחירי הנפט קרסו לאחר שרשמו את הזינוק התוך־יומי הגדול מזה כמה עשורים ● וגם: האנליסט שמעריך - ההתאוששות במניות הטכנולוגיה לא תימשך זמן רב

אתר הבנייה ביהוד שנפגע הבוקר מטיל איראני / צילום: דורות מד''א

האסון ביהוד והפער בין התאוריה לבין המצב האמיתי באתרי הבנייה

אתרי הבנייה פתוחים מהיום הראשון למלחמה, ולכאורה מותר להם לפעול אם העובדים יכולים להגיע למרחב מוגן בתוך זמן ההתרעה, ואם הם מקבלים תדריך בשפה שלהם ● בפועל, בענף הביצוע מספרים כי המציאות נראית אחרת - והאסון שבו נהרג הבוקר עובד ונפצעו אחרים באתר בנייה ביהוד מפגיעת טיל איראני, ממחיש זאת

כותרות העיתונים בעולם

"מלחמת איראן היא ההימור הגדול ביותר של הזוג המוזר"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים את זינוק מחירי הנפט בעיתונים הגדולים בארה"ב, איראן עלולה לעמוד מאחורי פיגועי טרור בעולם המערבי, וההימור של נתניהו וטראמפ עם התחלת המלחמה • כותרות העיתונים בעולם