גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

האירוע: הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח ב-2009 ■ המתמודדים: יגאל גוזמן המנוח מול עופר מנירב ■ מנהל הקמפיין: ארד תקשורת עבור גוזמן ■ השיטה: הכפשה במיילים אנונימיים לאלפי חברי הלשכה ■ ההסתבכות: ארד דרש מחברת המיילים להכחיש המעורבות

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

איל ארד

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

מו"ל גלובס אלונה בר און: "השירות שלנו הוא לשים את הקורא במרכז"

מו"ל גלובס אלונה בר און פתחה את כנס השירות של גלובס וציינה כי לשיטתה שירות נוגע לכל חלקי הארגון: משיווק ומכירות, דרך המחלקה המשפטית ועד משאבי אנוש ● ומה השירות שגלובס מספקים? "לתת נתונים ועובדות במקום פוליטיקה. לשים את הקורא במרכז"

אסדת לווייתן / צילום: Reuters, Ari Rabinovitch

לוויתן עקף את התחזיות: יכולת ההפקה גדלה הרבה מעבר לתכנון

יכולת ההפקה של מאגר לוויתן עלתה ל־15.8 מיליארד מ"ק גז בשנה, לעומת יעד של 14 BCM בלבד לאחר הנחת הצינור השלישי ● השדרוג צפוי להגדיל את הכנסות השותפות ניו מד, שברון ורציו, ועשוי לסייע באספקת גז למשק המקומי, להרחבת היצוא ולחתימה על עסקאות חדשות מול תחנות כוח

עמית גל, יו''ר רשות שוק ההון ודני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: מארק ניימן (לעמ), יוסי כהן

יותר שקיפות ויותר תחרות: כך התחזק מעמד השירות בקרב הגופים הפיננסיים

מדד השירות של רשות שוק ההון וסקר בנק ישראל מלמדים על שביעות-רצון הלקוחות מהשירות שהם מקבלים ● מי מוביל בכל תחום, ומי השתפר לעומת השנה הקודמת?

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות בשיחה עם תרי ישכיל, סמנכ''ל מנהלת חט' שיווק, פרסום ופיתוח עסקים, בנק מזרחי טפחות / צילום: תמר מצפי

תרי ישכיל ממזרחי טפחות: "באופן כמעט פרדוקסלי, הטכנולוגיה תעזור לנו להיות אפילו עוד יותר אנושיים"

בכנס השירות של גלובס שוחחו מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי ותרי ישכיל, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת השיווק, הפרסום ופיתוח העסקים, על השילוב בין בינה מלאכותית לשירות אישי בעולם הבנקאות ● "כשמדברים על כסף יש חרדה של כולנו, שם אנחנו צריכים אנשים", אמר לארי, בעוד שישכיל הדגישה כי "יש צרכן חדש, אך האדם לא השתנה"

מסעדת ''קיסו'' / צילום: יואב גורין

רשת מסעדות ראשונה מגיעה לבורסה, והמספרים נחשפים

רשת המסעדות האסייתיות קיסו, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, הגישה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לפי שווי של כ-400 מיליון שקל (לפני הכסף) ● הרשת תקצה כ-25% ממניותיה לציבור תמורת כ-88 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה במגמה מעורבת; מדד הקלינטק זינק, מניות הנפט נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2%, ת"א 90 זינק בכ-1.6% ● המסחר בת"א התנהל לאור העליות בבורסות בעולם והאופטימיות לגבי המו"מ בין ארה"ב לאיראן ● מחירי הנפט בעולם ירדו, אחרי שבאיראן דווח על הגעה לטיוטה ראשונית של הסכם מסגרת עם ארה"ב ● דיסקונט: הפחתת הריבית לא תעצור את השקל, למרות התרחבות פער הריביות

מייסדי Airis Labs: מימין רותם אבלס, עמוס להב, נועם פרידמן / צילום: Eclipse media

החברה שפיתחה מערכת שסייעה לאיתור החטופים, גייסה עד היום 60 מיליון דולר

אייריס לאבס, המפתחת תשתית בינה מלאכותית לניתוח מידע חזותי, נחשפת היום ומודיעה כי גייסה עד כה 60 מיליון דולר מאז הקמתה, מתוכם 31 מיליון דולר בסבב B האחרון

קורין אלאל ז''ל / צילום: רמי זרנגר

מיליון וחצי שקל פיצוי לקורין אלאל וסיפור בלתי נתפס על סחבת משפטית

ביהמ"ש קבע כי איתן בראון, מנהל החשבונות של הזמרת קורין אלאל שנפטרה לפני שנה וחצי, רימה ועשק אותה - והורה לו לשלם כ־1.5 מיליון שקל ● התביעה הוגשה לפני 7 שנים ומדגימה את העומס במערכת המשפט

יו''ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. שבע תשע, 103FM, 25.05.26 / צילום: איל יצהר

האם הפלת המשטר באיראן מעולם לא הייתה חלק ממטרות המלחמה?

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי "הנושא של הפלת המשטר לא היה אף פעם יעד (של המלחמה באיראן) ● קשה לדעת כשאין פרסום של המטרות המלחמה ב"שאגת הארי", אך יצאנו לבדוק ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

יחס החוב־תוצר הפך למטרה המרכזית, והשירותים הציבוריים התייבשו

ישראל היא מרכז טכנולוגי גלובלי ששקול לטקסס, אז למה אנו עדיין נלחמים על כל שקל ומחכים שעות בתורים? ● לטענת מומחים, הממשלות לאורך שנים העדיפו ביצועים מאקרו־כלכליים יפים על פני שיפור חיי האזרחים • בין המאקרו למיקרו 

הרשת החברתית רדיט על מסכי בורסת וול סטריט / צילום: ap, Yuki Iwamura

"מנגנון שמאזן בין הריטייל למוסדיים": גולשי רדיט נגד המעבר לדוח חצי שנתי

מגיבים בחריפות ליוזמה לביטול הדוחות הרבעוניים בארה"ב: "דור של משקיעי ריטייל לימד עצמו לקרוא דוחות כספיים, וכעת המנגנון יקוצץ בחצי", בזמן שלמוסדיים יש גישה חופשית להנהלות ● ומה צבי סטפק חושב על המהלך?

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

בעלי ביטוח מנהלים? פיצוי של עשרות אלפי שקלים בדרך אליכם

בית המשפט המחוזי קבע כי 7 חברות ביטוח ישלמו למבוטחים בהקדם האפשרי סכום שנע בין 600 מיליון למיליארד שקל ● אלו חברות יצטרכו לשלם, מי זכאי לכסף והאם לנתבעות יש מה לעשות כעת?

ערכת האוטונומיה של בלו־ווייט (Bluewhite) מותקנת על פלטפורמת BLR MK2 של חברת BL Advance Systems / צילום: אלביט מערכות

מחזקת את יכולות ה־AI: אלביט קונה חברה־בת ישראלית

חברת FUSE רכשה את חברת הטכנולוגיה הישראלית "בלו־ווייט", המפתחת פתרונות אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית ליישומים בתחומי השטח והביטחון ● הרכישה מחזקת את יכולות האוטונומיה הרב-ממדיות של החברה ומשלימה את הטכנולוגיות האוויריות והנחיל הקיימות שלה

מימין: איתמר פנץ, אייל בן שושן, עמית גור, יוסי לוי ונועם בר דוד / צילום: רלי אברהמי

המיזוג המבטיח של שני משרדי עורכי הדין התפרק בתוך פחות משנה

המיזוג שהוכרז לפני פחות משנה בין משרד סלומון ליפשיץ בן ה־100 למשרדו של יוסי לוי בוטל בסוף שנת 2025 ● השם החדש לא אומץ, הכתובות לא אוחדו ושני הצדדים חזרו לפעול בנפרד

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

"אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים

חשיפת גלובס, לפיה רשות המסים מקדמת הצעת חוק לחייב בוגרי יחידות עילית של צה"ל לרשום חברות בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור, הציתה ביקורת בהייטק ● בכירים בענף מזהירים כי המהלך יוביל לבריחת יזמים לצמיתות מהארץ, אך לצד זאת נשמעים גם קולות התומכים ביוזמה ● ברשות מתעקשים שמדובר ב"משאב טבע לאומי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים; מניות הסייבר נופלות, מחירי הנפט יורדים

ה-S&P 500 ננעל בעלייה מזערית ● מחירי הנפט ירדו, בעקבות דיווח איראני לפיו הושגה טיוטה של הסכם מסגרת בין איראן וארה"ב - הבית הלבן הכחיש ● מניות אבטחת הסייבר והשבבים הכבידו על המדדים ● מיקרון המשיכה בראלי שלה ● SK Hynix זינקה ב־12 החודשים האחרונים ליותר מ־1,000%, והפכה לחברה האסייתית השלישית שמגיעה לשווי שוק של טריליון דולר

ד''ר זאב פרבמן - מנכ''ל לייטריקס / צילום: איל יצהר

לייטריקס הירושלמית נערכת לסבב פיטורים

לגלובס נודע כי לייטריקס, המוכרת בעיקר כמפתחת אפליקציית Facetune, צפויה לבצע צמצומים כחלק משינוי רחב בפעילותה ● לפי שעה טרם ברור מה יהיה היקף הפיטורים ● באוקטובר אשתקד הודיעה לייטריקס על פיטורי כ־85 עובדים במקביל לגיוס של כ־30 עובדים חדשים לתפקידי בינה מלאכותית. השבוע נחשף בגלובס כי וויקס תפטר עד 1,000 עובדים

כוכבית ארנון, אימאד תלחמי, אליק אלמוג ועומר פרץ, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

במקום להילחם בכניסת ה-AI למוקדי השירות, "תתעסקו בלרגש את הלקוחות שלכם"

בפאנל בכנס השירות של גלובס, שעסק בחוויית הלקוח בעידן ה-AI, דיברו בכירי ענף השירות על הצורך לאזן בין אנשים לביצועים ועל השינויים החלים במוקדי השירות ● וגם: כיצד נעזרים בטכנולוגיה כדי להתאים אותה לנותני שירות אנושיים

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

ההנפקה הביטחונית של השנה: בגירה תונפק לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים אמנם לא קיבלה את השווי לו קיוותה, אך עדיין צפויה להפוך לאחת החברות הביטחוניות הגדולות בשוק ● בני משפחת מזרחי ימכרו מניות בכ-655 מיליון שקל, וימשיכו להחזיק בשליטה

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הקריסה נמשכת: הדולר מתחת ל-2.83 שקלים. אלו הסיבות

אפילו הורדת הריבית לא עצרה את התחזקות השקל, ושינוי כיוון לא נראה באופק ● בנק ישראל לא צפוי להתערב ● דיסקונט: למרות התרחבות פערי הריביות, הורדת הריבית לא תשנה את מדיניות החשיפה של המשקיעים המוסדיים