גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

האירוע: הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח ב-2009 ■ המתמודדים: יגאל גוזמן המנוח מול עופר מנירב ■ מנהל הקמפיין: ארד תקשורת עבור גוזמן ■ השיטה: הכפשה במיילים אנונימיים לאלפי חברי הלשכה ■ ההסתבכות: ארד דרש מחברת המיילים להכחיש המעורבות

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

איל ארד

עוד כתבות

מסעדת פרם אורסולה בצוקים בערבה התיכונה / צילום: שרדהה דניאל נצר

המסעדה בערבה מוצעת למכירה ב-350 אלף שקל: "זה משחק הישרדותי. התעייפתי"

בעלי מסעדת אורסולה בצוקים מבקשים 350 אלף שקל תמורת המקום והציוד, ומתכננים לסיים את פעילותם בתחילת 2027 • שרדהה דניאל נצר, מבעלי המסעדה: "אי אפשר להחיל על מסעדן בערבה את אותם תנאים שחלים על מסעדן בתל אביב. עסקים כמוני מרימים ידיים ואומרים די"

רקטת אקסטרא / צילום: אלביט מערכות

זו המדינה שאלביט תמכור לה רקטות ב־235 מיליון דולר

אלביט מערכות זכתה בחוזה בהיקף 235 מיליון דולר לאספקת רקטות מדויקות ומערכות ארטילריה רקטית ל"לקוח אירופי" - לגלובס נודע שמדובר באזרבייג'ן ● העסקה, שתבוצע לאורך שלוש שנים, מצטרפת לשורה של שיתופי פעולה ביטחוניים שממחישים את הפריחה המחודשת ביחסים בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבאקו

מסעדת טאיזו. ''המטרה היא לדעת מה גרם לצ'אט להמליץ'' / צילום: תמר מצפי

בתל אביב הפי האוור, בירושלים בשר: מה הישראלים מחפשים במסעדות

מנתונים של פלטפורמת המסעדות אונטופו עולה כי הישראלים מעדיפים הזמנות ספונטניות, למשפיענים יש אפקט מוגבל, והנוכחות בכלי הבינה המלאכותית חשובה מתמיד

רפי סער ראש עירית כפר סבא / צילום: שלומי יוסף

החשד לשוחד בכפר סבא: רפי סער ורעייתו יישארו במעצר עד יום חמישי

בית משפט האריך את מעצרם של ראש עיריית כפר סבא רפי סער ורעייתו מיטל, שלפי החשד קיבלו כספים במזומן בתמורה להטיית מכרזים, בין היתר בתחומי ההתחדשות העירונית ושיפוץ מוסדות ● המשטרה טוענת כי אספה ראיות הקושרות גם את סער לפרשה, אך כי רעייתו מיטל היא זו שהייתה בקשר עם הקבלנים וקבעה את סכומי הכסף שהועברו

מייקל קרנדל - חברת אינמוד / צילום: איל יצהר

המאבק באינמוד לא נגמר: סטיל פרטנרס מציבה אולטימטם להצעת הרכישה עד סוף אוקטובר

קרן סטיל, המחזיקה בכ-3.2% מאינמוד, מקציבה לדירקטוריון 11 ימים לדון בהצעת הרכישה שלה לפי שווי של 16.75 דולר למניה, ומאיימת בצעדים משפטיים • ברקע האולטימטום: נתק בין הצדדים, כאשר אינמוד דורשת את ביטול התביעה נגדה כתנאי לפתיחת חדר המידע, בעוד הקרן מסרבת ומואשמת באי-חתימה על הסכם סודיות • בינתיים, הצעתו הנגדית של המנכ"ל והמייסד משה מזרחי ירדה מהפרק

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

שבוע אחרי הזיהום החריג: מפעל גדיב של בזן חוזר לעבוד

שבוע לאחר זיהום הבנזן החריג שהוביל להפסקת עבודות התחזוקה בגדיב ולפינוי זמני של שני בתי ספר בחיפה, המשרד להגנת הסביבה אישר לבזן לחדש את העבודות בכפוף לתוכנית פיקוח מחמירה ולמנגנוני עצירה במקרה של עלייה בריכוזי המזהם

חיים הר-זהב, יו''ר ארגון העיתונאים / צילום: צילום מסך חדשות 13

כפי שפורסם בגלובס: הוועד המנהל של ארגון העיתונאים פתח בהליך הדחת היו"ר חיים הר-זהב

הוועד המנהל של ארגון העיתונאים החל בהליך להדחת היו"ר חיים הר־זהב על רקע משבר אמון מתמשך וטענות לחריגה מסמכות ● הצעדים הללו מגיעים בעקבות משבר אמון חריף ומתמשך בין הר-זהב לבין הצוות המקצועי והוועד המנהל של הארגון

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

שופרסל בתחרות עזה לשטראוס: נכנסת למהלך דרמטי בשוק הקפה

קמעונאית המזון מרחיבה את פעילותה בשוק הקפה הישראלי, במטרה לצמצם את התלות בספקי המזון הגדולים - בדומה למהלך שעשתה בתחום יבוא הבשר

מערכת ה-Lite Beam / צילום: רפאל

המדינה באירופה שרוצה לרכוש מערכת לייזר מרפאל

כותרות העיתונים בעולם: קפריסין רוצה לרכוש את מערכת לייט בים לצד מערכות נוספות, טורקיה פונה לעזרת איראן במערכה נגד החות'ים, והתחום שצומח באיחוד האמירויות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

לראשונה מזה 7 שנים: נתניהו יבקר באסדת לוויתן

ראש הממשלה יבקר באסדה כחלק ממסע הבחירות ● הפעם האחרונה שביקר בה היה בעת החניכה שלה ב-2019

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

רשות החשמל קבעה: אלו המגבלות שיוטלו על חוות שרתים

מליאת רשות החשמל קבעה כי כל חוות שרתים חדשה תוגבל ל־200 מגה־וואט, בעוד שסך החיבורים לענף יוגבל ל־1,300 מגה־וואט ● הקריטריונים לחלוקה גיאוגרפית ולהעדפת יזמים עם ייצור עצמי ייקבעו בהמשך בשימוע ציבורי

הנחיות חדשות לחוות שרתים בארץ / צילום: Shutterstock

רק 4% מהבקשות יאושרו: הנחיות חדשות לחוות שרתים, ומי המפסידים הגדולים?

לאחר סאגה של מספר חודשים, התקבלה החלטה בנוגע להקמת חוות שרתים חדשות ● נקבעו הגבלות, שמטרתן לבלום את צריכת החשמל של החוות שהגיעה בשיא לפי שלושה מכלל צריכת החשמל של ישראל ● מהצד השני צפויות הקלות כמו פטור ממכרזים על הקרקעות

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

ישראל קנדה התכווצה: מהמיזוג הגדול של ענף הנדל"ן התאדו כ-3 מיליארד שקל

החולשה בשוק דירות היוקרה, ובת"א בפרט, גובה מחיר מעסקת השנה בנדל"ן: מיזוג ישראל קנדה-אקרו משקף כעת שווי של כ-7 מיליארד שקל לחברה המאוחדת, לאחר שהרוכשת איבדה מעל לשליש משווייה ● בנוסף, חלק מהתשלום המזומן לבעלי השליטה באקרו נדחה לסוף 2027

הר חוצבים / צילום: עמותת הר חוצבים

תמורת 650 מיליון דולר: חברת האופטיקה הירושלמית הוותיקה שנמכרת

חברת האופטיקה והלייזר הישראלית אופיר אופטרוניקס, שמניותיה נסחרו בעבר בבורסה המקומית, נמכרת לחברת הטכנולוגיה האמריקאית TTM ● על פי ההערכות, העסקה בוצעה על בסיס מכפיל 10 על הרווח השנתי של החברה הפועלת מפארק ההייטק בהר חוצבים

המצאות ישראליות ברשימה של המגזין טיים / צילום: Shutterstock

כלבים שמריחים גידולים סרטניים וכוורות רובוטיות: הישראליות ברשימה היוקרתית של טיים

שלוש חברות ישראליות נכללו ברשימת 100 ההמצאות הגדולות של השנה של מגזין TIME ● סטארט-אפ המפתח זיהוי מוקדם של סרטן באמצעות כלבים ובינה מלאכותית, כוורת רובוטית המנוהלת מרחוק ומערכת שמתגמלת יוצרים על שימוש בתוכן שלהם ביצירות AI

אילוסטרציה: Shutterstock

במשך שנים זה השתלם. האם החיסכון שלכם מוכן למפולת?

ב־15 השנים האחרונות החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה לכ־52%, ומגמה דומה נרשמה בפנסיה ● כעת, כשבשווקים חוששים ממפולת, חלק מהמומחים מזהירים שמדובר בהימור מסוכן, בעוד אחרים משוכנעים: גם אם הקריסה תגיע, עדיף להישאר במניות

לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בדרך לגל מיזוגים בנדל"ן? לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים

ניתוח של פסגות מעלה כי היזמים הקטנים יתקשו לשרוד את תקופת הריביות הגבוהות וייאלצו להכניס שותפים ולבצע מיזוגים

קורוויב מתחום הדאטה סנטרס צנחה ב־24% בשבוע האחרון / צילום: Shutterstock

התנודות במניות הבינה המלאכותית מזכירות למשקיעים: הפעם זה לא שונה

ההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית עדיין לא הוכיחו שהן חסינות מפני הבעיות שאפיינו בעבר מיזמי ענק, כמו הקמת מסילות רכבת ותשתיות האינטרנט

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

מדי שנה מעביר המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לעמותות העוסקות בהצלה ושיקום של בעלי חיים, אלא שהשנה הכסף נעצר ללא התראה • בעמותות מתריעים מפני סגירה: "במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות"

כבר נחצה רף ה־40 טריליון דולר. שעון החוב הלאומי של ארה''ב בניו יורק, אוגוסט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

החוב האמריקאי מתחיל לעלות ביוקר: הריבית הפכה למנוע של הגירעון

הגירעון האמריקאי נושק ל־2 טריליון דולר, ותשלומי הריבית על החוב כבר עולים על הוצאות הביטחון ● כשהאג"ח הישנות מוחלפות בהדרגה בחוב יקר יותר, גובר החשש שהנטל ימשיך לגדול ● בקרן המטבע מזהירים: צמיחה לבדה לא תעזור, וגם ישראל עשויה להרגיש את ההשלכות