גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

האירוע: הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח ב-2009 ■ המתמודדים: יגאל גוזמן המנוח מול עופר מנירב ■ מנהל הקמפיין: ארד תקשורת עבור גוזמן ■ השיטה: הכפשה במיילים אנונימיים לאלפי חברי הלשכה ■ ההסתבכות: ארד דרש מחברת המיילים להכחיש המעורבות

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

איל ארד

עוד כתבות

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

הטענות ללחצים והשרים שבלמו: כך נפלה היוזמה להקים שני נמלים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

מה הכי חשוב לכם במקום העבודה? סקר מיתוג המעסיק - הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

הפרויקט הישראלי שיהפוך 3,500 תושבים באיי פוקלנד למיליונרים

נאוויטס מקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט "סי ליון" באיי פוקלנד - מהלך שצפוי להניב כ־4 מיליארד ליש"ט לממשלת הטריטוריה ולהפוך את 3,500 תושביה למיליונרים ● חלקה של החברה עומד על כ-1.2 מיליארד דולר, ותחילת ההפקה בפרויקט צפויה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2028

"איום ממשי": המדינה האירופית שעל הכוונת של חמאס

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באירופה מזהים סיכון משמעותי שחמאס יבצע פיגועים ביבשת, איראן לועגת לארה"ב לאחר שזו הודיעה שתפרוס כטב"מים שמבוססים על כטב"ם איראני, ואיך בקשת החנינה של נתניהו תשפיע על הדמוקרטיה הישראלית ● כותרות העיתונים בעולם

הדיון בוועדת הכלכלה על הוזלת תעריפי ביטוחי הרכב / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

דיון סוער בוועדת הכלכלה על מחירי ביטוח הרכב

אף שדרשה מהחברות להוזיל את ביטוחי הרכב בתוך שלושה חודשים, הח"כים הטיחו בנציגי רשות שוק ההון כי נכשלו בבלימת גל ההתייקרויות המתמשך

ריטייל מדיה / צילום: צילומי מסך

קנייה בתוך קנייה: כך הפך הריטייל מדיה לתעשייה של מיליארדי דולרים

קמעונאיות גלובליות ענקיות - מאמזון ו–וולמארט ועד זלנדו וקרפור - מציעות למותגים אחרים להשתמש באתרים שלהן כבמה, ולמעשה מובילות שינוי בשוק הפרסום המסורתי ● בארץ מובילות את התחום וולט וסופר פארם, שנוגסות בשטחי הפרסום הדיגיטליים ה"מסורתיים"

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

שני מחבלים חוסלו על ידי כוחות צה"ל באזור ג'באליה

באל-ג'זירה מדווחים על משט חדש שמתכונן לצאת לכיוון עזה בקרוב ● ישראל העבירה למתווכות מידע: "יש בג'יהאד מי שיודע איפה רן גואילי מוחזק" ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום במליאת הכנסת, 08.12.25 / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השקל חזק מאי פעם? השיא לא שייך לנתניהו

השקל אכן שובר שיאים - אבל לא את אלה שנתניהו מייחס לו ● וגם: ניתוח בנק ישראל מצביע על פער שמרמז כי התחזקותו של המטבע המקומי אינה מספרת את כל הסיפור ● המשרוקית של גלובס

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Jose Luis Magana

קרע פנימי ולחץ של טריליון דולר: מאחורי מצב החירום ב–OpenAI

הכרזת ה"קוד האדום" של סם אלטמן לאחר השקת מודל ה־AI החדש של גוגל, חשפה מחלוקת עמוקה לגבי זהות OpenAI ● כעת, בחברה מנסים לשמור על צמיחה בזמן שהמתחרות מחזקות מעמדן

חניון תת קרקעי, רחוב ז'בוטינסקי 9  בני ברק / צילום: איל יצהר

חוק החניונים לא היחיד: החוקים למען הציבור שהפכו לנטל

חוק החניונים החדש, שנועד לגבות חניה לפי דקה במקום לפי שעה, הוביל דווקא לעליית מחירים ● סקירת גלובס את השנים האחרונות מראה כיצד חוקים שונים, משכירות הוגנת ועד הפעוטונים, התחילו מכוונה טובה - אך הסתיימו בהכבדה על הציבור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Susan Walsh

טראמפ מתיר לאנבידיה למכור שבבים מתקדמים לסין עבור רבע מההכנסות

טראמפ הודיע כי ממשלו יאפשר לאנבידיה למכור את שבבי הבינה המלאכותית H200 ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות נוספות, בתנאי ש-25% מהכנסות המכירה יועברו לממשל הפדרלי ● למרות האישור, המאמץ של בייג'ינג לצמצם תלות בטכנולוגיה האמריקאית לא פוחת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לקראת החלטת הריבית; הביטקוין זינק

נעילה מעורבת באירופה ● מיקרוסופט תשקיע 17.5 בבינה מלאכותית בהודו ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● הביטקוין מזנק ב-4% ל-94,000 דולר, האתריום קופץ ב-8% ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

האוצר: תשלומי הריבית של המדינה יהיו גבוהים ב־50% ביחס לערב המלחמה

גיוס חוב של חצי טריליון שקל, סביבת ריבית גבוהה ופרמיית סיכון שטרם התאפסה הביאו לזינוק בהוצאות הריבית של ישראל ● הצד האופטימי: חלק ניכר יתגלגל לפנסיות של הישראלים

הרב נתן אלנתן, יו''ר מטה התכנון / צילום: רז רוגובסקי

מטה התכנון: הגדרת "בניין גבוה" תורחב עד 42 מטר ותוזיל עלויות בנייה

אם המהלך יאושר, יזמים לא יידרשו לבנות שני חדרי מדרגות ולהתקין מערכות נלוות בבניינים עד 12 קומות

מייסדי לושה יוני צרויה ואסף אייזנשטיין / צילום: יח''צ

גל פיטורים בהייטק: הסטארט-אפ הישראלי לושה מפטר 8% מהעובדים

החברה הודיעה על פיטורים של 8% מכ־300 עובדיה בישראל ובעולם, כך שמדובר בכ-24 עובדים ● גורמים מסבירים כי הפיטורים הם חלק מהתאמות ארגוניות בעקבות שינוי באסטרטגיית המוצר

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, בכנס ''בילד'' שנערך בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

17.5 מיליארד דולר: השקעת הענק של מיקרוסופט בהודו

עוד צעד להגשמת חזונה של הודו הפוך למוקד בינלאומי מוביל בתחום ה-AI, הענן והשבבים ● מיקרוסופט מצטרפת לאלפאבית שהודיעה על השקעה של 15 מיליארד דולר במדינה