גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

האירוע: הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח ב-2009 ■ המתמודדים: יגאל גוזמן המנוח מול עופר מנירב ■ מנהל הקמפיין: ארד תקשורת עבור גוזמן ■ השיטה: הכפשה במיילים אנונימיים לאלפי חברי הלשכה ■ ההסתבכות: ארד דרש מחברת המיילים להכחיש המעורבות

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

איל ארד

עוד כתבות

מצביעה בקלפי באום אל פחם / צילום: ap, Mahmoud Illean

כמחצית מתוצאות האמת כבר נספרו: האם אפשר כבר לדעת מי ניצח בבחירות?

הנתונים החלקיים מראים מאבק צמוד בין הגושים, אך הספירה בשלב זה אינה מדגם מייצג ● מדוע עדיף להסתמך כרגע על מדגמי הטלוויזיה המעודכנים, ומתי תוצאות האמת יהפכו לאמינות?

האחים אלכסנדר / צילום: ap, Amy Sussman/Invision

30 שנות מאסר לאחים אלכסנדר שהורשעו בסחר למטרות מין

אורן וטל אלכסנדר, ממתווכי נדל"ן היוקרה הבולטים בארה"ב, ואחיהם אלון נשלחו לכלא לאחר שהורשעו בעבירות מין נגד נשים ונערות ● התביעה ביקשה מאסר עולם, הסנגורים ביקשו להסתפק ב-15 שנה ● השופטת דחתה את ניסיונם של האחים להציג את המעשים כפרק של הוללות בצעירותם: "ההתנהגות שלהם הייתה מפלצתית"

יונית לוי בערב הבחירות, אמש / צילום: צילום מסך, חדשות 12

10 מיליון שקל: היקף הפרסום בליל הבחירות היה נמוך מהשקעת הערוצים

ערוצי הטלוויזיה השקיעו במצטבר עשרות מיליוני שקלים ביום הבחירות, אחד מהם - קשת 12 - רשם הכנסות מפרסום גבוהות משמעותית מהאחרים, וגם את הרייטינג הגבוה ביותר, בדקת המדגם ● המפרסמים הגדולים היו קבוצת לובינסקי, יוניליוור, פריסבי ופרטנר

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

עם כל הנטל והמכות, העצמאים נשארו מחוץ למערכת הבחירות

מיסוי חברות הארנק, חוק ההקלטות ועיצומים כבדים בחוק הגנת הפרטיות ● הכנסת היוצאת הטילה על העצמאים שורת גזירות ודרישות חדשות, ובלמה נסיונות להעניק להם רשת ביטחון ● מדוע ציבור של יותר מחצי מיליון איש עדיין מתקשה לתרגם את משקלו לכוח פוליטי?

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: צילום מסך

מיקרוסופט ניפצה את התחזיות; הכנסות הענן זינקו ב-50%

הרווח למניה היה 4.89 דולר למניה וההכנסות עמדו על 92.6 מיליארד דולר, מעל הצפי ●  החברה חשפה את הכנסותיה של חטיבת הענן Azure במונחים כספיים: 33.17 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 48% לעומת התקופה המקבילה ● המניה עולה במסחר המאוחר בכ-4%

נחמיה שטרסלר / צילום: באדיבות המצולם

הפרשן הכלכלי הבכיר נחמיה שטרסלר ביקש לסיים את תפקידו ב"הארץ"

שטרסלר נודע בקידום כלכלת שוק חופשי ובמאבקו במונופולים ובריכוזיות ● לאורך הקריירה זכה בארבעה פרסים עיתונאיים, בהם פרס סוקולוב ופרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב ● לדבריו, החליט לפרוש לאחר שנים רבות של כתיבה ועריכה, והודה לעיתון על הבית המקצועי ועל חופש הכתיבה שהעניק לו

שידורי המדגם בחדשות 12, אמש

מנו גבע או שלמה פילבר: במי בחרו הצופים?

אחרי ליל שידורים עתיר השקעה, שכלל אולפני ענק, פריסות שטח ושימוש בבינה מלאכותית, נתוני הרייטינג מגלים מי מהערוצים הצליח למשוך את הצופים ומי נותר מאחור ● חדשות 12 הובילה את טבלת הרייטינג בפער ניכר, ערוץ 14 במקום השני

סקר חדשות 12 האחרון לפני יום הבחירות / צילום: צילום מסך, חדשות 12

למה רוב הסוקרים פספסו את תוצאות הבחירות

בעוד רוב הערוצים חזו יתרון מובהק לגוש איזנקוט, תוצאות האמת הציגו תמונה הפוכה לחלוטין ● מהטיות במבנה המדגם ופערים טכנולוגיים ועד התעלמות משיעור המתלבטים הדרמטי בימין ● וגם: הסוקר היחיד שזיהה את המגמה מראש

פעילה של הליכוד ביום הבחירות בתל אביב, אתמול / צילום: ap, Baz Ratner

איך קרה שדווקא נתניהו נהנה מההצבעה המאסיבית בתל אביב?

הבחירות השנה התאפיינו בתזוזות חוצות מגזרים ויישובים מבחינת שיעורי ההצבעה והתפלגות התוצאות ● ההיענות חסרת התקדים בחברה הערבית, הדרמה במאבק הכוחות בין המפלגות החרדיות והאם מצביעי המרכז–שמאל באמת יצאו מהבתים בשיעורים חריגים ● כך נראית מפת ההצבעות של בחירות 2026

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

מניות הנדל"ן הובילו את הירידות בבורסה: זו הסיבה

הסחרור הפוליטי המסתמן מכה בצורה הקשה ביותר במניות סקטור הנדל"ן ובפרט בתחום הנדל"ן למגורים ● במוקד, החשש מפני קיפאון בריבית ודאגות מפני כך ש"חוסר הוודאות עשוי להמשיך לפגוע במכירת הדירות ולהגדיל את ההיצע בשוק"

משה פייגלין ובצלאל סמוטריץ' / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף

פייגלין היה אמור לחלץ את סמוטריץ' מקללת שר האוצר. מה קרה בפועל?

האיחוד עם זהות סייע לציונות הדתית להתרחק מאחוז החסימה והחזיר את משה פייגלין לכנסת • אך לפי התוצאות המסתמנות, הרשימה המשותפת זכתה בשישה מנדטים בלבד, וסמוטריץ' לא הצליח לשחזר את כוחה של מפלגתו מהבחירות הקודמות

אילוסטרציה: Shutterstock

הסקטורים שנמצאים במוקד המפולת היום בת"א - והסיבות לכך

תוצאות האמת המתעדכנות של הבחירות מגבירות את הסיכוי שלא תושג הכרעה ומפילות את המדדים בתל אביב בחדות ● מדד הבנייה מוביל את את הירידות וצונח בקרוב ל-8%, כאשר אחריו בולטים לשלילה מדדי הביטוח והבנקים עם ירידות של מעל 4% ו-6% ● ומי המניות שחוטפות הכי פחות?

קלפי בחירות 2026 / צילום: ארן הרשלג

"זה הולך להיות מכוער": בעולם נאבקים להבין מה יקרה כעת בישראל

מאירופה ועד ארה"ב: כלי התקשורת בעולם מסקרים בהרחבה את תוצאות הבחירות בישראל ומדגישים את הקושי להרכיב ממשלה ואת חוסר הוודאות הפוליטי

רחוב בוגרשוב בתל אביב. חלק מההתחדשות העירונית / צילום: דורון סהר

אושרה תוכנית ההתחדשות בלב תל אביב: פוטנציאל לתוספת של כ-14 אלף דירות

התוכנית לרובעים 5 ו-6 משתרעת על כ-1,700 דונם ומאפשרת חיזוק ותוספות בנייה או הריסה ובנייה מחדש, בגובה של עד 7.5 קומות ● מבנים לשימור הוחרגו מתחולתה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות לאחר החלטת הריבית; אורקל זינקה

נאסד"ק עלה ב-0.3% ● אורקל העלתה את תחזיות תזרים המזומנים החופשי ● אנפייז אנרג'י ורובינהוד ירדו בעקבת הדוחות ● ורטיב מציגה דוחות עתק; וונדיס זינקה ברקע הצעת רכש ● מחירי הנפט טיפסו

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

"פעילות ספקולטיבית נטו": הדולר מזנק מול השקל במעל 2%

לאחר שבשיא כוחו אתמול, שער הדולר-שקל שבר לזמן קצר מתחת לרף ה-3.02, הדולר מתחזק בחדות מול השקל ומעל 3.12 שקלים ● גלובס שוחח עם מספר אנליסטים על מגמות המסחר במט"ח ● "ככל שהסתמן השינוי בתוצאות הבחירות, כך התגברה סגירת הפוזיציות של השחקנים"

צעיר מצביע בקלפי בתל אביב / צילום: ap, David Goldman

בקרוב עוברים לספירת המעטפות הכפולות. מי מרוויח מהן?

כ־600 אלף מעטפות כפולות עשויות להשפיע על חלוקת המנדטים • בדיקת דפוסי ההצבעה ב־2022 מגלה אילו מפלגות מגיעות לשלב הסופי עם סיבה לאופטימיות - ומי עלולות דווקא להיחלש • המשרוקית של גלובס

ה''טיימס'' הבריטי, ''דר שפיגל'' הגרמני, אפטונבלודט השבדי, וול סטריט ג'ורנל האמריקאי / צילום: צילומי מסך של שערי העיתונים

"ממליכי מלכים": בתקשורת העולמית מתמקדים בהישגי המפלגות הערביות

כלי התקשורת בעולם מדווחים על הקיפאון הפוליטי והיעדר הכרעה ברורה בבחירות, ומסמנים את המפלגות הערביות כגורם שיכול להכריע את הכף ● "לא ניתן להתעלם מכוחן"

תור לקלפי בתל אביב, אתמול / צילום: ap, David Goldman

סקר חדש: האם הציבור האמריקאי בכלל יודע שבישראל היו בחירות?

כותרות העיתונים בעולם: בניו יורק טיימס מסבירים מה האופציות שעומדות בפני הנשיא הרצוג, בפורין פוליסי טוענים שהיחסים עם ארה"ב והמערב לא ישתנו לא משנה מי יזכה, וסקר חדש חושף שרוב אזרחי ארה"ב היו אדישים לסערה הפוליטית בישראל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל אלפאבית (גוגל) / צילום: Associated Press, Rod Lamkey

אלפאבית פיספסה את תחזית הרווח ברבעון; המניה נופלת במסחר המאוחר

הרווח למניה עמד על 2.12 דולר, הרבה מתחת לצפי ● ההכנסות היו 127.6 מיליארד דולר בהתאם לצפי ● פעילות הענן של החברה עקפה את תחזיות האנליסטים אך תזרים המזומנים החופשי צנח ● מניית גוגל משילה כ-8% במסחר המאוחר