גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

האירוע: הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח ב-2009 ■ המתמודדים: יגאל גוזמן המנוח מול עופר מנירב ■ מנהל הקמפיין: ארד תקשורת עבור גוזמן ■ השיטה: הכפשה במיילים אנונימיים לאלפי חברי הלשכה ■ ההסתבכות: ארד דרש מחברת המיילים להכחיש המעורבות

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

איל ארד

עוד כתבות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

"לבקשת איראן": טראמפ מאריך את האולטימטום ב-10 ימים

ירי בלתי פוסק לצפון, צה"ל תוקף בדרום לבנון; נקבע מותו של גבר כבן 30 כתוצאה מהפגיעה בנהריה • דובר צה"ל: חסרים כ-15 אלף לוחמים - מה שנדרש זה לחוקק את חוק הגיוס ● דיווח: טהרן מסרה את תגובתה הרשמית להצעת ארה"ב • טראמפ: מוטב שהאיראנים יתחילו להיות רציניים לפני שיהיה מאוחר מדי • הותר לפרסום: סמ"ר אורי גרינברג, בן 21 נפל בקרב בלבנון • עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

"אור איתן" מתקרבת למבצעיות – ורפאל מסכמת שנת שיא במכירות

אחרי ניסויים מוצלחים בשטח: מערכת הלייזר של רפאל, ששוברת שיאים במכירות ובהזמנות, מתקרבת לפריסה מבצעית ● יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל: "בטוח שהציבור יתרשם לטובה מהביצועים"

תל אביב. היצע הדירות להשכרה ירד ב־11% / צילום: נוי מאיה

המלחמה דחפה את מחירי השכירות למעלה, וזה לא הולך להיגמר

בעוד מחירי הדירות למכירה מראים סימני בלימה, שוכרים חדשים משלמים מאות שקלים יותר בחודש, ובתל אביב ובירושלים נרשמת ירידה בהיצע של מאות דירות ● נתוני הלמ"ס ו־WeCheck חושפים: בדירות הגדולות והממוגנות נרשמות עליות המחירים החדות ביותר

ישראלים מתמגנים בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

טילים ללא הפסקה: כך מצליחה איראן לשגר למרות ההפצצות

תוך פחות מיממה נשמעו 2,500 אזעקות, יותר מכל יום בשבוע האחרון • "איראן היא מדינה ענקית. כך שלא בעיה מבחינתה למצוא אתרים כדי לשלוח מהם טילים"

מפעל שבבים / צילום: Reuters

התייקרות של עד 2,000 דולר לרכב: הסינים מגיבים למשבר באספקת השבבים לענף

השבבים זורמים לשוק הבינה המלאכותית - ותעשיית הרכב נשארת מאחור: מחסור חריף ברכיבי זיכרון "מיושנים" לרכב דוחף מחירים כלפי מעלה ומוביל לעליות חדות מצד היצרניות הסיניות ● ובמקביל: אובר מתקרבת לישראל תחת מגבלות ביטחוניות חסרות תקדים, ובשוק המקומי נערכים לגל חדש של דגמי יוקרה סיניים ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

ויתרה על חלקה בדירה לאחר בגידה - אז איך בכל זאת קיבלה חצי מהתמורה בגירושין?

לאחר שנתפסה בוגדת, העבירה אישה את חלקה במחצית הנכס המשותף לבעלה במטרה לשוב לשלום בית ● עם הגירושין, האישה טענה שההעברה בוצעה תחת לחץ וכפייה, ובית המשפט נדרש להכריע למי שייכת הדירה וכיצד תחולק התמורה לאחר מכירתה

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

זה הכביש הכי עמוס בישראל בזמן המלחמה

מנתוני נתיבי ישראל עולה כי נרשם זינוק בשיעור הנסועה בכבישים - שהגיע ל־85% ביחס לשגרה ● עם זאת, קיים פער דרמטי בין אזורים ● וגם: איפה התנועה ממשיכה כמעט כרגיל? ● שאלת השעה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; ישראכרט זינקה ב-9%, אל על ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מועדון הלקוחות של אל על עובר מכאל (כרטיסי אשראי לישראל) לחברת ישראכרט ● הפניקס על הכנסות של מעל מיליארד דולר, לראשונה בתולדותיה ● בנק הפועלים מעלה את מחיר היעד שלו למניית טאואר, מ-145 דולר ל-218 דולר, פרמיה של 15.5%

צילומים: רויטרס-Alexander Nemenov, AP-Efrem Lukatsky

בסין מזהירים: גל משמעותי של קורונה בדרך

זלנסקי טען השבוע כי רוסיה מנסה לעצור את שיתוף הפעולה בין ארה"ב לאוקראינה • אורבן מקצץ בהדרגה של אספקת הגז לקייב • גל קורונה חדש באופק? האזהרה של המומחה מהונג קונג ● ובית החולים שדורש מהמטופלת: תעזבי את החדר

הרס שנוצר מנפילה של טיל איראני / צילום: ap, Oded Bality

סקר גלובס: אחד מכל ארבעה ישראלים מעיד שלא יעמוד בתשלומים הקבועים

סקר מיוחד של גלובס בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

לראשונה בתולדותיה: הפניקס חצתה את רף מיליארד הדולר ברווח הכולל

הפניקס הציגה זינוק של 34% ברווח הכולל ל-3.2 מיליארד שקל עם תשואה להון של 26.6% ומנהלת נכסים של 610 מיליארד שקל ● האם היא שוב תעדכן יעדים כלפי מעלה? בן סימון: "אנחנו מכים את התחזיות"

בניין שמוסיפים לו ממ''דים, במרכז הארץ / צילום: יח''צ

כמה עולה להוסיף ממ"דים לבניין מגורים?

לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין מרחב מוגן, ולא כל בניין מתאים לפרויקט התחדשות עירונית ● הוספת ממ"ד לבניין היא מבצע מסובך שיעלה לכל משפחה כ־200 אלף שקל ● "הלוואי שהמדינה הייתה מורידה לתושבים את המע"מ מהממ"דים. זה משמעותי מאוד. זה יכול היה להוריד בכמה עשרות אלפים"

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח ופיננסים / צילום: כדיה לוי

כלל מציגה קפיצה ברווח והון עצמי של מעל 10 מיליארד שקל

חברת הביטוח והפיננסים בניהולו של יורם נוה הציגה רווח של 2.27 מיליארד שקל ב-2025 - עלייה של 47% בתוך השנה ● בנוסף, תחלק החברה דיבידנד של כ-400 מיליון שקל

יורם נווה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

העובדים בחברת הביטוח הזו ייהנו מבונוס של 37 אלף שקל בממוצע

חברת כלל סיימה את השנה ברווח שיא של 2.27 מיליארד, וגם העובדים צפויים ליהנות מרווח של כ-100 מיליון שקל ועוד 40 מיליון שקל לפעילויות רווחה ונופש ● כ-80% מעובדי כלל יקבלו את הבונוס

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

באוצר סוף סוף מבינים שלעסקים לא נשאר אוויר

שש שנים והמענה לעסקים מתבושש ● חייבים לבזר את תשתיות החשמל ● ולציבור נשאר רק להביט לשמיים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בתהליך מזורז: מתווה הסיוע לעובדים בעתיד יכלול מנגנון ללא חקיקה

למתווה הסיוע למבצע הנוכחי מול איראן יתווסף סעיף שמאפשר להפעיל את המנגנון שוב עד סוף השנה הבאה, ללא צורך לעבור פעם נוספת חקיקה ראשית ומורכבת של שלוש קריאות במליאה ● את המתווה הזה ניתן יהיה בעתיד להפעיל בתהליך מזורז בהסכמה של שר האוצר

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

החברה שהקימו יוצאי נופר ואנלייט גייסה מעל 200 מיליון שקל

סטארק פאוור, שהיו"ר שלה נדב טנא כיהן כמנכ"ל-שותף בנופר אנרג'י, גייסה 215 מיליון שקל לפי שווי של 580 מיליון שקל אחרי הכסף ● הגיוס בוצע מול שורה של מוסדיים, ביניהם קרן אלפא, הראל, מור גמל והפניקס, כאשר המניות והאופציות שהונפקו להם מקנות להם החזקה של 40% בחברה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

קרנות ההון סיכון הישראליות חזרו לגייס בשיא הכוח

אחרי שנתיים של אי-ודאות על רקע הטלטלות בישראל ובעולם, שנת 2025 סימנה זינוק משמעותי בגיוסי ההון של הקרנות המקומיות ● מה התפקיד הייחודי שלהן בתעשיית ההייטק, האם ה"פקק" השתחרר ומה מלמדת ההיסטוריה על השלכות המלחמה? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט 

ברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל קנדה / צילום: איל יצהר

ישראל קנדה עשויה להעמיד למכירה את החברה הבת להתחדשות עירונית

גורמים בשוק מציינים כי ICR על המדף, אולם נשקלת גם אפשרות למזג אותה עם אקרו אחרי הרכישה • בשיחת משקיעים שהתקיימה השבוע ציין ברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל־קנדה, כי החברה בדרך למימושים משמעותיים • האתגר: שווי עצום של 1.5 מיליארד שקל ל-ICR, לפי העסקה האחרונה שבה רכשה כלל 15% מהמניות • בישראל קנדה מכחישים את אפשרות המכירה

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

לפחות 26 ספינות חצו את הורמוז דרך איראן, חלקן בתשלום

על פי דיווח, בשבועיים האחרונים עברו לפחות 26 ספינות דרך מצר הורמוז במים טריטוריאליים איראניים, וחלקן נאלצו לשלם "דמי מעבר" על סך 2 מיליון דולר ● בנוסף לכך, דווח כי 21 ספינות בחרו לכבות את המשדרים כשהן עברו במצר, על מנת "להתגנב" למצר תוך נטילת סיכון למתקפה איראנית