בריטיש טלקום (BT ) דיווחה לאחרונה על תוצאותיה ברבעון השני של השנה. ענקית התקשורת הנסחרת בשווי של 180 מיליארד דולר, רשמה ברבעון זה 4% ירידה בהכנסות לכ-7.9 מיליארד דולר, אך הצליחה להגדיל את הרווח התפעולי ב-14% ל-1.1 מיליארד דולר.
הסיפור הזה חוזר אצל מרבית חברות התקשורת המסורתיות, אלו שהתחילו בתקשורת קווית והמציאו את עצמן כמעט מחדש על רקע השינויים התכופים בשוק התקשורת. הן כבר לא חברות של מוצר אחד - הטלפון הקווי אמנם מספק הכנסות משמעותיות ורווחים שמנים, אבל התרומה מסגמנט זה נמצאת בירידה כבר מספר שנים טובות. מנגד, התחומים החדשים יחסית - טלוויזיה, אינטרנט וסלולר - צומחים מרבעון לרבעון, ומכסים על הפגיעה בהכנסות מתקשורת קווית.
במקביל החברות הללו עוברות זה שנים דיאטה בהוצאות השוטפות, והתוצאה היא לרוב קיפאון יחסי בשורת ההכנסות (פה ושם צמיחה מינורית או ירידה קלה), לצד שיפור במרווחים וגידול ברווח התפעולי.
התוצאות של בריטיש טלקום היו טובות מציפיות השוק, ובמקביל סיפק מנכ"ל החברה, איאן ליווינגסטון, נימה אופטימית לעתיד. אך מעבר למגמה החיובית בעסק התרכזה הנהלת החברה בעניין שעל פניו נראה חשבונאי לחלוטין - רישום המחויבויות בגין פנסיה לעובדים. הנהלת החברה פירטה את גודל המחויבות שלה בגין פנסיה, ואת סכום ההפרשות שהפקידה בגין הפנסיה.
איך מחשבים את העתודה?
המחויבות (עתודה) גדולה מההפרשות השוטפות (היעודה), כך שבסך הכול יש לחברה גירעון. עם זאת הנהלת החברה מסרה, כי על רקע שינויים בשוק הפנסיה הבריטי, לצד הוראות שונות של הרגולטור לגבי קביעת ההתחייבות בגין הפנסיה לעובדים, היא מצפה לרשום צמצום בהתחייבות הכוללת.
האנליסטים מעריכים שמדובר במיליארדי דולרים, ומכאן החשיבות של העניין הזה. זאת לא סתם טכניקה חשבונאית, זה רישום של מיליארדים בדו"חות. זה עניין שאפילו מאפיל על הביצועים העסקיים השוטפים של ענקית תקשורת.
הטיפול בהפרשות בגין פיצויים, במחויבות בגין פנסיה לעובדים ורישום הוצאות ובמחויבויות בגין הטבות שכר בכלל, מוסבר במסגרת תקן בינלאומי מספר 19 - IAS 19. התקן הזה מתייחס לכל סוג של הטבה - ימי חופשה, ימי מחלה, ימי הבראה, ואפילו מענקי יובל, כאשר גולת הכותרת היא תשלומי הפיצויים והפנסיה. התקן קובע ביחס לכל סוג של הטבה, איך לרשום את ההוצאה בדו"ח רווח והפסד, ואיך ליצור את המחויבות במאזן, כאשר את המחויבות בגין פיצויים ופנסיה יש להעריך בהסתמך על פרמטרים כלכליים.
קיימות שתי גישות להערכת המחויבות של החברה בגין פיצויים ופנסיה לעובדים. הראשונה היא הגישה השמרנית יותר כביכול (שהייתה נהוגה בארץ לפני יישום התקינה הבינלאומית). לפי גישה זו המחויבות (עתודה) נקבעת לפי השכר האחרון של העובד המוכפל במספר שנות העבודה שלו. לעובד מגיע פיצוי חודש בגין כל שנת עבודה, ולכן החישוב הזה יספק את המחויבות בגין הפיצויים.
אבל זה לא כל כך מדויק. ראשית מכיוון שלא תמיד החברה משלמת פיצויים (או לחילופין תשלומי פנסיה). יש מצבים שהעובד מתפטר מיוזמתו, ואז (אם אין הסכם תשלומי פיצויים בכל מצב) אין לחברה מחויבות פיצויים כלפיו.
שנית, השכר אינו קבוע, הוא בדרך כלל עולה. לדוגמה, עובד שבמשך 4 שנים השתכר 10 אלף שקל - המחויבות בגין הפיצויים עבורו היא 40 אלף שקל. אך אם אחרי שנה נוספת השכר שלו עודכן ל-12 אלף שקל, אזי סך המחויבות לפיצויים גדל בשנה החמישית ל-60 אלף שקל (5 שנים כפול שכר של 12 אלף שקל). יש כאן בעצם עדכון של פיצויים בגין השנה הנוספת (השנה החמישית) בסך של 12 אלף שקל (שנה אחת כפול שכר של 12 אלף שקל), אבל יש כאן גם עדכון של הפיצויים בגין העלאת השכר עבור ארבע השנים הקודמות בסך של 8 אלף שקל (העלאת שכר של אלפיים שקל כפול 4 שנים קודמות).
כך, העדכון של הפיצויים בגין השנה האחרונה (12 אלף שקל) ובגין השפעת העלאת השכר על פיצוי השנים הקודמות (8 אלף שקל) מסתכם ב-20 אלף שקל, שזה כמובן ההפרש בין המחויבות בסוף השנה החמישית (60 אלף שקל) למחויבות בסוף השנה הרביעית (40 אלף שקל). ההפרש הזה מצטרף להוצאות השכר השנתיות, ומכאן החשיבות של סעיף זה גם לדו"ח הרווח והפסד (אם כי ישנה גישה לפיה סכום זה מוצג בדו"ח על הרווח הכולל).
החדשות הטובות בעדכון המדד
תקן 19 דורש לחשב את הפיצויים והפנסיה בהסתמך על הערכות החברה בדבר עליית השכר הצפויה, מדדי המחירים הצפויים (שמשפיעים על עליית השכר), הוותק של העובדים, שיעור העוזבים ופרמטרים כלכליים נוספים, וכך פועלת בריטיש טלקום.
המחויבות לפנסיה (עתודה) על פי ההלכה האקטוארית בדו"חות של בריטיש טלקום מסתכמת בכ-65 מיליארד דולר. מנגד, החברה הפרישה לפנסיה ופיצויים סכום, שיחד עם הריבית שצבר, מגיע ל-53 מיליארד דולר. הפרש של 12 מיליארד דולר מבטא את הגירעון ברוטו של החברה (גירעון נטו של 9 מיליארד דולר).
אך החדשות הטובות מבחינת בריטיש טלקום הן שהמחויבות, ובהתאמה הגירעון, צפויים לרדת על רקע עדכון מדד המחירים לצרכן לצורך החישוב האקטוארי, וזה בהמשך לירידה מהרבעונים האחרונים. בסוף הרבעון הראשון של 2010 עמד הגירעון נטו על 10.4 מיליארד דולר, אחרי שבתחילת 2009 הוא עמד על 14 מיליארד דולר. ההפחתה הזו היא רווח של החברה, וזה כאמור בנוסף לשיפור התפעולי השוטף שלה.
avishaiov@gmail.com