קשה להאמין לעובדות: בין שנת 2000 לשנת 2010 - בזמן שבמדינת ישראל הצטופפו עוד 1.2 מיליון תושבים - לא שווקה המדינה שום קרקע להקמת בניינים רבי קומות בראשון לציון. כמו כל עיר בישראל, גם ראשל"צ העדיפה צמודי קרקע - שמביאים אוכלוסייה "איכותית".
בדצמבר 2000 פורסמו תוצאות המכרז היחיד לבנייה רוויה בעשור הקודם. שווקה אז קרקע ל-76 יח"ד ב-3 מכרזים, בסך 50 מיליון שקל (655 אלף שקל ליח"ד). מאז ועד פברואר 2010 הייתה דממה. הבשורה של המינהל לראשל"צ היתה רק בתים נמוכים ומפלצת מסחרית ששמה איקאה.
בפברואר 2010 שווקה קרקע ל-100 יח"ד. המדינה שילשלה לקופה 63.5 מיליון שקל - 635 אלף שקל ליח"ד (פחות משנת 2000!). בשבוע שעבר הגיעה המכה הגדולה - קרקע ל-490 יח"ד שווקה ב-352 מיליון שקל - 718 אלף שקל ליח"ד. ההצעות שהגיעו למקום השני, אגב, לא היו רחוקות בהרבה מאותם מחירים פנטסטיים.
עזבו סיסמאות. המחיר שהתקבל, המבטא 1.4 מיליון שקל כמחיר ממוצע לפחות לדירה בראשון לציון, מלמד שגם 490 דירות הן אפילו לא טיפה בים. וראשל"צ היא רק דוגמא להזנחה ועצימת עיניים של שנים, שאין שום דרך לרפא ברגע - לתשומת הלב של מי שעדיין מאמין שניתן בקלות להציף אותנו בקרקע ולשנות בתוך חודשים (או שנים) את משוואת ההיצע והביקוש שתוריד את מחירי הדירות.