חודש ימים לפני הטיעונים לעונש בתיק המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי מתחיל מחול שמועות סביב הצעדים שיינקטו בפרקליטות. על-פי ההערכות בימים האחרונים החליטו פרקליט המדינה, משה לדור, ופרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, המנהל את התיק, כי על הפרקליטות לערער על הכרעת הדין המזכה את הנגבי מעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. עמדה זו תוצג בקרוב בפני היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שאמור להכריע בנושא אך טרם גיבש את עמדתו.
עוד על פי ההערכות, הוחלט כי בדיוני הטיעונים לעונש בתיק, שעתידים להתקיים ב-13 וב-16 לספטמבר, מיד עם תום הפגרה, יבקשו בפרקליטות להטיל על הנגבי קלון בגין הרשעתו בעבירה של עדות שקר. במקרה שייקבע, כי מדובר בעבירה הנושאת עמה קלון, ייאלץ הנגבי, המכהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתפטר מתפקידו במפלגת קדימה ומהכנסת ולוותר על המשך החיים הפוליטיים.
גם החלטה זו תוכרע לבסוף על-ידי וינשטיין, לאחר שישמע את עמדת פרקליט המדינה, המשנים לו והתובעים בתיק. ההערכות הן, כי וינשטיין יכבד את עמדת גורמי התביעה הגורסת כי הרשעת איש ציבור בכיר בעבירה חמורה של עדות שקר מחייבת עתירה לקלון.
גורם המעורב בתיק מסר ל"גלובס", כי חרף השמועות "עוד לא נפלה החלטה באשר לצעדים שיינקטו בפרקליטות". לדבריו, "פרקליט המדינה לדור, אלי אברבנל והפרקליטים העוסקים בתיק עוד לא גיבשו את עמדתם. חד משמעית. העניין נמצא בדיון. התקיים כבר דיון אחד ויש דיוני המשך. זה לא סיפור שנגמר בישיבה אחת. הישיבה שהייתה היא לא הישיבה האחרונה, ולכן גם לא הועברו מסקנות ליועץ המשפטי לממשלה".
משה כהן, דובר משרד המשפטים, מסר בתגובה לפרסומים, כי "הנושא מצוי על שולחן הדיונים. כל פרסום לגבי עמדה כזאת או אחרת של מי מהמעורבים בדיונים האלה, הוא באחריות המפרסם בלבד.
הכרעת דין אחת, 3 דעות שונות
כזכור, בחודש שעבר, לאחר ארבע שנות משפט בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה, זיכה בית משפט השלום בירושלים את השר לשעבר צחי הנגבי מהעבירות המרכזיות בגינן הועמד לדין - מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. הנגבי הורשע בעבירה אחת בלבד - עדות שקר לאחר שהכחיש פרסום שהוציא בעניין היותו אלוף המינויים. מנכ"ל המשרד דאז, שמואל הרשקוביץ, זוכה מכל האישומים נגדו.
הכרעת הדין חשפה דילמות בקרב שלושת שופטי ההרכב יואל צור, אריה רומנוב ועודד שחם, שהביעו עמדות שונות בנוגע לזיכויו או להרשעתו של הנגבי באישומים השונים. שלושה שופטים הנפיקו 3 דעות שונות. בכך נפתח פתח לערעור של הפרקליטות על הכרעת הדין, שאינה נתפסת כנחרצת.
השופט יואל צור, אב בית הדין, זיכה את הנגבי מכל האישומים שיוחסו לו, מכיוון שלא היוו עבירה עת ביצע אותן. מנגד, קיבלו השופטים שחם ורומנוב את הטענה המשפטית העקרונית, שהועלתה על ידי הפרקליטות, לפיה מינויים פוליטיים מהווים והיוו בתקופה הזו עבירה של מרמה והפרת אמונים. עם זאת, הם נחלקו באשר לשאלה האם לקבל את טענת ה"הגנה מן הצדק" שהעלה הנגבי, לפיה רבים נוספים נהגו כמותו.
השופט רומנוב סבר שיש לקבל את טענת ההגנה של הנגבי, ואילו השופט שחם סבר כי יש להרשיע את הנגבי בעבירות המיוחסות לו באישום זה. בעקבות חילוקי הדעת בין השופטים, הוחלט לבטל את האישום הראשון במרמה והפרת אמונים, כיוון שעל פי חוק יש לאמץ את דעת שופטי הרוב המקלה עם הנאשם.
במידה ויוגש ערעור על הכרעת הדין יתמקדו טיעוני הפרקליטות בתקיפת קביעותיו של ראש הרכב השופטים בתיק, השופט יואל צור, שקבע כי אין פליליות בעצם המינויים הפוליטיים של הנגבי וכן בקביעתו של השופט אריה רומנוב, לפיה יש לבטל את האישום נגד הנגבי במרמה והפרת אמונים בשל טענת ההגנה מן הצדק.