גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק הדין בתביעת תושבי אזור נתב"ג: עוד רחוקה הדרך לפיצוי

יום אחרי פסיקת הפיצוי לתושבי אזור נתב"ג בשל ירידת ערך הקרקע, מומחי נדל"ן מצננים את ההתלהבות מפסק הדין ■ "למרות ההישג בפסיקה, עלול לחלוף זמן רב עד שהתושבים יראו כסף"

אתמול (ב'), 10 שנים לאחר שהחלו במאבקם לקבלת פיצוי על הפגיעה באיכות חייהם והפגיעה בערך הנכסים שבבעלותם, זכו תושבי היישובים הסמוכים לנתב"ג לרגע של נחת. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע בפסיקה תקדימית כי הם זכאים לפיצוי בגין הרחבת נמל התעופה במסגרת תוכנית "נתב"ג 2000", וזאת בשל נזקי רעש, פגיעה באיכות החיים וירידת ערך הנכסים.

התביעות שהוגשו על-ידי התושבים לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה נדחו בעבר על הסף, וגם העררים שהגישו לוועדות הערר זכו (כבר ב-2008) לגורל דומה. משם הגיעו התושבים לבית המשפט לעניינים מינהליים ואל אולמה של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, שקבעה כי "זכותם של מי שנכפה עליהם, בשל צורכי ציבור לחיות תחת מפגעים, לקבל פיצוי שיחלק לפחות את הנטל הסביבתי הכלכלי".

אלא שכעת, רגע אחרי שתושבי יישובי "סובב נתב"ג" פצחו במחולות, מנתחים מומחי נדל"ן את הפסיקה החדשנית ומצננים מעט החגיגה. "למרות ההישג המשמעותי בפסיקה, עלול לחלוף זמן רב עד שרובם יראו כסף, אם בכלל", הם אומרים היום (ג') ל"גלובס".

לדברי עו"ד ענת בירן, מומחית בדיני מקרקעין ויו"ר פורום תכנון ובנייה בלשכת עורכי הדין, "פסק הדין הוא הצלחה לאזרח הקטן, ולמרות שהתובעים עוד צריכים לעבור כמה משוכות לפני שיראו את הפיצויים, הרי שחשיבותו הוא בקביעה כי הצורך הלאומי בפיתוח תשתיות אינו צריך לבוא על חשבון כיסו של האזרח הקטן, וכי האזרחים בישראל זכאים לחיות בתנאים סביבתיים הולמים".

עם זאת, מסבירה בירן, המשוכה העיקרית שעומדת בין התובעים לקבלת הפיצוי בפועל היא האפשרות הסבירה שרשות שדות התעופה תגיש ערעור על פסק הדין. משוכה נוספת הוא השמאי המכריע שימונה על-ידי בית המשפט כדי לקבוע מהי ירידת הערך של הנכסים בפועל.

מהם סיכויי הערעור?

"אני לא מעיזה להעריך את סיכוי הערעור", אומרת בירן. "יש נושאים ייחודיים לפסק הדין הזה שעשויים להיתפס כך או אחרת בבית המשפט, כמו שאלת הקשר הסיבתי בין אישור התוכנית החדשה, 'נתב"ג 2000', לבין עוצמת הרעש שממנו סובלים התושבים. זה נושא שהוא ייחודי למקרה הזה.

"מעבר לזה, יש כאן מרכיב שהוא מאוד משמעותי, והוא ההיקף העצום של התביעות. מדובר במיליארדים, ולפעמים ההיקף הכספי עשוי או עלול להוות שיקול להתערב בפסק הדין".

* סכום התביעות ירתיע את בית המשפט העליון?

"בין השנים 1999 ל-2000 הוגשו נגד הרשות כ-6,000 תביעות לפיצוי בהיקף של כ-5 מיליארד שקל. אם פסק הדין יישאר על כנו ולא יבוטל בבית המשפט העליון, הרי שתהיה לו משמעות כלכלית אדירה שתבוא לידי ביטוי בחיוב הרשויות והמדינה בתשלום פיצויים בהיקפים של מיליארדי שקלים בגין אישור תוכניות פיתוח גדולות".

לדברי בירן, בעבר היווה השיקול הכלכלי גורם מכריע לדחיית תביעות, וייתכן כי בית המשפט העליון יושפע אף הוא מהיקף הסכומים הנתבעים, ולכן ייטה להתערב.

"פסק הדין מטיל על המדינה או על זרוע של המדינה, רשות שדות התעופה, נטל כלכלי כבד", אומרת בירן. "יש לא מעט פסקי דין שבהם, גם אם הנטייה היא באופן עקרוני לטובת התובע - כדי לשמור על הקופה הציבורית מחליטים שלא לקבל את התביעה. יש פסקי דין שבהם העיקרון או המטרה של שמירת הקופה הציבורית הוא העיקרון שמכריע בסופו של דבר את הכף. במקרה הזה זה מאוד קיצוני, כי מדובר בסכומי-עתק".

עוד מוסיפה בירן כי העובדה שנתבעו כ-5 מיליארד שקל בתביעות השונות, עדיין לא אומרת שזהו סכום הפיצויים שייפסק בסופו של הליך. "סכום התביעה הוא אף פעם לא הסכום לתשלום בסוף. השמאים המכריעים עוד לא דנו בשאלת הפיצויים, וכל מה שנעשה עד עכשיו זה קביעה של מסגרת כללית של עקרונות - ולא קביעה לגבי היקפי הפגיעה בפועל. השופטת החזירה את התובעים למשחק, אך יכול להיות שייפסקו להם סכומים זניחים. בתביעה הזאת בסוף יצטרכו להוכיח בפני השמאים המכריעים שיש ירידת שווי בסכומים מסוימים, ולא בטוח שיוכלו להוכיח את זה".

עו"ד עופר טויסטר, בעל משרד בוטיק לתכנון ובנייה ודיני מקרקעין, מסכים עם בירן. "יש עוד דרך ארוכה לעבור, גם המדינה תערער, וגם אם הערעור הזה יידחה. זה שהעליון יאשר את פסק הדין של המחוזי עוד לא אומר שהתובעים יקבלו כסף, אלא רק שעניינם ייבדק. יכול להיות מקרה שאנשים יתדיינו עוד שנים ארוכות, ובסוף יגידו להם שלא מגיע להם שום פיצוי. רק בעוד כמה שנים נדע בדיעבד אם בית המשפט המחוזי עשה להם שירות טוב".

לדברי טויסטר, "צריך לזכור כי בית המשפט עוד לא אמר לפצות. יש פה טעות בתפיסה. בית המשפט אמר רק שההחלטה של ועדת הערר שמתחת ל-5% פגיעה בבעלי הנכסים לא מפצים אותם היא שגויה. יש להם עוד דרך ארוכה עד ששאלת הפיצוי תוכרע".

עו"ד אמיר חן, ראש מחלקת נדל"ן במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', מוסיף כי "גם אם הערעור יידחה והעליון יקבל את החלטת המחוזי, הרי שיישום ההחלטה ייקח 10 או 15 שנים. אני לא ממליץ לאף אחד לקחת אשראי בעקבות ההחלטה. מה גם שצריך לזכור שגם על הליכי השמאים יוגשו ערערים, וגם הם ייערכו עוד שנים רבות".

מה עדיף - צדק או יציבות משפטית?

עו"ד טויסטר מעלה בעיה נוספת שמתעוררת בעקבות פסק הדין - חוסר הוודאות וחוסר היציבות השיפוטית. כיום קיימות שתי תפיסות פילוסופיות בנוגע להענקת פיצויים. הגישה הראשונה גורסת "צדק לפרט", ולפיה ציבור שנפגע בעקבות שירות כלשהו שניתן לציבור הרחב - זכאי לפיצוי. על-פי הגישה השנייה, יש לנקוט דווקא את שיטת "הצדק החלוקתי", שלפיו כולנו חיים בקהילה, וכל אחד נהנה ממה שהציבור נותן וגם צריך לתרום משהו לציבור. לפי גישה זו, פגיעה לא מהותית בנו כציבור לא תוביל לפיצוי.

"השופטת אגמון-גונן בחרה בשיקולי הצדק וזכויות הפרט. אמר פעם שופט אנגלי ידוע ששיקול הצדק הוא כאמת-ידו של השופט. כל אחד רואה את הקריטריונים בצורה שונה. שיקול הצדק הוא בעייתי במובן הזה. אין כאן ודאות ואין יציבות. לכן, בית המשפט העליון יכול לראות זאת בצורה שונה מהמחוזי. הפרשנות שלו בשאלה 'מה צודק' עשויה להיות הפוכה", הוא אומר.

לדברי טויסטר, פסק הדין מאתמול הוא הוכחה לכשלים בחקיקה. "זאת ההוכחה לכך שכשהחוק לא ברור או נותן שיקול-דעת רחב מדי לשופט - נוצרות בעיות. ועדת הערר חשבה דבר אחד. המחוזי חשב אחרת. ימים יגידו מה יאמר בית המשפט העליון על כך. על כל פנים, הפרשנויות השונות בנוגע לפיצוי שזכאים לו נפגעים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מכניס אי-יציבות במערכת".

טויסטר מצפה מהעליון שיעשה סדר בבלגן. "אני בעד השיטה של קביעת רף וקביעת יציבות. יש לזה חסרונות אך לפחות אדם יודע היכן הוא עומד, וכך גם המערכת, וזה גם חוסך התדיינויות. צריך לזכור עוד משהו - לא כל תביעה היא תביעה של מיליארדים, לפעמים זה האדם הקטן עם התביעה הקטנה, וכשאין יציבות כל תיק יכול להגיע לעליון. ניהול המשפט עולה כסף גם לאדם הבודד וגם למדינה. לכן חשוב לעשות סדר בעניין הזה".

מה יהיה על הרפורמה המתוכננת בתכנון ובנייה?

נדמה כי אתמול כולם שכחו פרט חשוב נוסף: הממשלה מצויה עכשיו בעיצומה של מהפכה בתחום התכנון והבנייה, רפורמה הנחשבת "בייבי" של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לדברי עו"ד צבי שוב, מעורכי הדין הוותיקים בתחום הנדל"ן, פסק הדין מערער במשהו את יסודותיה של הרפורמה המתוכננת. "התביעות הללו של נתב"ג 2000 הובילו לכך שהעיריות ומשרד הפנים החליטו למוטט את תביעות הפיצויים לפי סעיף 197", הוא אומר. "הפסיקה הזו משנה את הכיוון של השנים האחרונות שבהן הרשויות החליטו לשנות חקיקה בכדי למנוע תביעות מסוג זה של נתב"ג 2000. בפסיקה זו בית המשפט מתעלם מהרוח החדשה והולך להלכות הוותיקות של בית המשפט העליון ובוחן את הפיצויים לפיהן. המחוזי בעצם אומרים שגם אם יש תוכנית שתורמת לסביבה - זה לא אומר שהכלל לא צריך לפצות את הפרט שנפגע לטובת הכלל".

לדברי בירן, "פסק הדין מחזיר את סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר לבעלי נכסים לתבוע פיצויים על ירידת ערך של נכסיהם בגין אישור תוכניות, אל מרכז הבמה - לאחר שפסיקות אחרונות והרפורמה המתוכננת בתכנון ובנייה איימו לרוקנו מתוכן ולצמצם כמעט לחלוטין את היכולת של אזרחים לתבוע מהרשויות והמדינה פיצויים בגין פגיעות עקיפות בערך הנכס כתוצאה ממטרדים כמו רעש, זיהום אוויר וכיוצא בזה".

גם לדברי בירן, הפסיקה מאתמול עומדת בניגוד לכוונת הממשלה ברפורמה לחוק התכנון והבנייה. "ברפורמה יש סעיף שאומר כי תביעות פיצויים ניתן יהיה לקבל רק אם הפגיעה עולה על 10% משווי הנכס. זה מאוד מאוד מצמצם את יכולת הגשת תביעות בגין פרויקטים של תשתיות. בפסק הדין החדש קבעה השופטת עקרונות של זכותו לשל הפרט לחיות באיכות חיים סבירה ושל חלוקת הנטל הכלכלי של פרויקט תשתיות על כלל הציבור - ולא רק על הציבור שנפגע. זה הפוך מהמגמה בחוק".

לדעת בירן, "פסק הדין הוא קריאת כיוון מצד השופטת. יכול להיות שיצטרכו לשנות את הסעיף הזה ברפורמה המתוכננת, שבה התכוונו מאוד לצמצם. השופטת למעשה קובעת עקרונות מרחיבים ברמה החוקתית, שאי-אפשר להתעלם מהם כשמכינים הצעת חוק חדשה".

עו"ד חן חולק על דעתה של בירן. לדבריו, דווקא בגלל המגמה החדשה בחוק ובפסיקה, קלושים סיכויי הערעור. "בשנים האחרונות קיימת מגמה של צמצום נושא הזכות לתביעה לפי סעיף 197 מצד בתי המשפט, בעיקר בגלל הצפת בתביעו- סרק על כל תוכנית שכביכול פוגעת במרחב הציבורי. השופטת אגמון נתנה החלטה שמתיימרת להרחיב את התכולה ולהגדיל את החשיפה של קופת המדינה לתביעות מסוג זה. אני סובר כי ההחלטה הזאת, עם כל הזהירות, תתהפך בבית המשפט העליון. המגמה של צמצום החשיפה של 197 מבחינה כלכלית וחברתית היא נכונה, ועכשיו לכאורה נפתח פתח גדול יותר".

עו"ד דורון רוזנברג ממשרד פטמן-רוזנברג, שייצג מאות מתושבי אור-יהודה במסגרת העתירה למחוזי, שומר היום על אופטימיות. לדבריו, "אם רשות שדות התעופה תגיש ערעור, סיכוייו הערעור קלושים משני טעמים. ראשית, פסק הדין מהווה הנחיה לוועדת הערר של מחוז מרכז, ומשכך יש להמתין להכרעות של השמאי המכריע. שנית, פסק הדין מבוסס בין היתר על ממצאים עובדתיים, שהעיקר שבהם הוא כי אלמלא התוכנית הפוגעת לא ניתן היה להעביר יותר מ-4 מיליון נוסעים בנתב"ג. בעקבות התוכנית ניתן היום להעביר 16 מיליון איש בנתב"ג, והמשמעות הפשוטה היא פגיעה רבה יותר בתושבי האזור. בית המשפט העליון לא יתערב בממצא עובדתי זה, כמו גם בממצאים עובדתיים נוספים שפסק הדין מסתמך עליהם".

השופטת שמעוררת סערות ציבוריות

זו אינה הפעם הראשונה שבה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן (49), משגרת תחת ידה פסק דין תקדימי המעורר סערות ציבוריות. להיפך, אגמון-גונן נחשבת לשופטת מהפכנית, נון-קונפורמיסטית וכמי שפרסמה לא מעט פסקי דין שאינם מתיישבים עם רוח ההלכות הכלכליות האחרות שמנשבות סביבה.

עם זאת, לא ניתן לומר עליה שהיא צפויה או פרו-תובעים, כפי שמצטייר מפסיקתה בעניין הפיצויים ליישובי "סובב נתב"ג". כך, למשל, היא דחתה לאחרונה אישור תביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט למשכנתאות, שבה נטען כי הבנק פעל באופן לא חוקי כשהכליל תנאי בהלוואה צמודת דולר, לפיו ההצמדה תיעשה רק במקרה שהדולר יעלה. הבנקים, שנתפסים בדרך כלל כאויבי האזרח הקטן ולכן חששו מהכרעת השופטת הלא צפויה, נשמו לרווחה לאחר שניתן פסק דינה.

החלטה מעניינת נוספת של אגמון-גונן מתייחסת לדחיית תביעת העיתון "מעריב" נגד אתר "אולג'ובס", שפרסם מידע שנלקח ממודעות הדרושים של העיתון. אז היא קבעה כי עידן האינטרנט מחייב התייחסות שונה לכללי התחרות העסקית. השנה גם אישרה אגמון-גונן תביעה ייצוגית נגד בזק בסך 70 מיליון שקל, בטענה כי הטעתה את לקוחותיה בפרסום מחיר דקת שיחה מקו בזק לסלולרי.

בנוסף, אגמון-גונן רשמה היסטוריה לאחר שהיתה השופטת הראשונה שנתנה פסק דין בתובענה ייצוגית בתחום ניירות ערך. בתום דיונים שנמשכו 15 שנה בתיק רייכרט, קבעה כי דן רייכרט, מבעלי השליטה ברייכרט תעשיות, ומנשה כהן, סמנכ"ל החברה, ישלמו פיצוי של כ-10 מיליון שקל בגין הנזקים למשקיעים, בשל מעשי מירמה ופרטים מטעים שנכללו בתשקיף ובדו"חות הכספיים.

את הקריירה המשפטית שלה החלה אגמון-גונן במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שם עבדה בצדן של טניה שפיצן ודידי לחמן-מסר, ועסקה בעיקר בריכוז הוועדה שניסחה את הצעת חוק החברות. ב-1992 עברה לשמש עוזרת משפטית של אהרן ברק, נשיא העליון לשעבר, ו-4 שנים לאחר מכן מונתה לשופטת שלום בירושלים וכיהנה כרשמת בעליון במשך 4 שנים.

הקפיצה המשמעותית בקריירה שלה הגיעה ביוני 2007, אז מונתה למחוזי בתל-אביב. כהונה זו אפשרה לה להטביע את חותמה בתיקים כלכליים, מה שהוביל לכך שכיום היא המועמדת המובילה לכהונה בבית המשפט הכלכלי.

11

עוד כתבות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מחירי הנפט קופצים ב-1%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?