גירושים לעולם אינם הליך נעים, אבל קיימות שפע דרכים להפוך אותם למכוערים. לטובת מי שנמצא רק בתחילת הדרך, להלן שלושה מהצעדים המשפטיים השפלים ביותר בהם נוקטים צדדים להליך גירושים, כאשר לעיתים הם יכולים להתנקם דווקא במי שיזם אותם:
1) תלונות-שווא במשטרה
ללא ספק אמצעי לחץ עצום על הצד השני, המסיט אותו מהליך הגירושים להתעסקות עם הליכים פליליים, עימם לרוב הוא מוצא את עצמו מתמודד לראשונה בחייו.
רק השבוע פורסם סיפורן של אישה ואימה שהגישו תלונות-שווא על אלימות כנגד הבעל, לאחר שזה הסתכסך עם החותנת, והיא רצתה להביא לגירושי הצדדים.
בנוסף לכך שמהלך כזה עלול להרוס את יחסי הצדדים מעבר לכל תיקון, הוא גורם נזק לנשים המגישות תלונות מוצדקות, כיוון שהן סובלות מירידה ברמת האמון שנותנת המשטרה במתלוננות כתוצאה מריבוי תלונות-השווא.
מהלך זה עלול גם לחזור כבומרנג: אם בן-הזוג מצליח להוכיח כי מדובר בתלונת-שווא - במקרה זה המשטרה יכולה לפתוח תיק פלילי כנגד המתלונן בגין שיבוש הליכי חקירה, מסירת מידע כוזב והטרדת עד.
2) טענת חוסר מסוגלות הורית
העובדה שאדם לא היה בן-זוג טוב, לא הופכת אותו בהכרח להורה לא ראוי. מכיוון שעל הנכתב ונאמר בכתבי בית דין פרושה הגנה מפני תביעת לשון הרע ודיבה, נדמה כי הנייר יכול לסבול הכל, ולעתים אין גבול להשמצות המוטחות במהלך גירושים.
המלחמה בין הצדדים עלולה להפוך למכוערת במיוחד כשמדובר במריבות על משמורת הילדים. אנו נתקלים בלא מעט תביעות משמורת שמגיש בן-זוג שאין לו כל יכולת מעשית לגדל את הילד, למשל בשל עבודה שדורשת שהות ארוכה בחו"ל, והכל בנימוק שההורה השני חסר מסוגלות הורית.
השופט אריאל בן-ארי מבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן הוכיח כי גם מהלך כזה יכול להתנקם בבן-הזוג שהגיש תביעת-סרק. כאשר השופט בן-ארי נתקל בתביעות משמורת מצד שני ההורים, כששניהם האשימו זה את זו בחוסר מסוגלות הורית - הוא שלח את שני הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית. זאת, תוך אזהרה שמי שיתברר כי הלעיז לשווא על הצד השני - ישלם על כך בקנס כספי גבוה לטובת אוצר המדינה.
3) הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ וצווי עיקול
כמובן שיש מקרים שבהם קיים חשש אמיתי מפני הימלטות של בן-הזוג מהארץ או מפני הברחת רכוש מסיבית, אך לעיתים אין לכך כל הצדקה, למעט ניסיון לגרום לצד השני עוגמת-נפש רבה.
אנשים רבים סבורים בטעות כי הוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ וצווי עיקול הם הליך סטנדרטי בכל תביעת גירושים, אך למעשה מדובר בצעדים לוחמניים מאוד, העלולים לגרום לנזק כלכלי רב לבן-הזוג, בעיקר אם הוא נדרש לטוס במסגרת עבודתו.
גרימת נזק כלכלי אינה נבונה במיוחד עבור מי שמסתמכת על יכולת השתכרותו של בן-הזוג לצורך מזונות, ויכולה אף להביא לתביעת נזיקין כנגד בן-הזוג שנקט בה.
אז רגע לפני שפיכות הדמים, כדאי לעצור, להסתכל על בן-הזוג לשעבר, ולחשוב שאם רוצים בכך או לא - זה האדם שעימו תדליקו את הנר בבר-המצווה של הבן, זה האדם שלצידו תעמדו מתחת לחופה בחתונת הבת, וזה האדם שיהיה הסב או הסבתא של נכדיכם.
האם באמת צריך לירות בו, ובכל התותחים?
* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה.