בימים אלה הולכת ומוקמת בישראל, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, רשת אלחוטית של מצלמות מהירות דיגיטליות, שמחוברות למוקד מרכזי. ברשת זו אפשר לראות פעילות נקודתית, לשדרג את טכנולוגיית הפקת דוחות התנועה ולהגדיל את מאמץ הבטיחות בכבישים.
אבל מי שיאמץ גישה מערכתית רחבה יותר ימצא, שמאחורי רשת מצלמות המהירות החדשה מסתתרת מגמה טכנולוגית רחבה יותר, שעתידה להשפיע בעתיד הלא-רחוק על כיסם של כל נהגי ישראל, ובפרט על נהגי ציי-הרכב - ללא קשר לעבירות תנועה שיבצעו או לא-יבצעו. לא מדובר במהפכה, אלא בסך הכול באינטגרציה הנדסית בהיקף נרחב של כמה טכנולוגיות בסיסיות שכבר קיימות ופועלות.
השילוב הטכנולוגי
טכנולוגיה אחת היא מצלמות וידיאו וסטילס דיגיטליות באיכות גבוהה מאוד. בהתחשב בשטח המצומצם של ישראל ובמספר הצנוע של הכבישים, די ב-1,200-1,500 מצלמות כאלו כדי לכסות באפקטיביות כל כביש "משמעותי" בישראל ביעילות רבה.
הטכנולוגיה השנייה מאפשרת "להזרים" את קבצי התמונות והווידיאו של כלי הרכב המצולמים למוקד בקרה מרכזי או לכמה מוקדים אזוריים, מבלי לאבד מאיכות התמונה. גם טכנולוגיה זו ישימה לביצוע בקנה מידה ארצי. ככלל, ישראל היא אחת המדינות "המרושתות" ביותר בעולם עם תשתית תקשורת רחבה מספיקה למטרה זו. אגב, בטכנולוגיה הקיימת חיבור ה"רשת" מאפשר למצלמות "לדבר" זו עם זו באופן עצמאי, ללא תיווך של מוקד בקרה משותף. כך יכולה מצלמה שמזהה פעילות חשודה של רכב, "להכין מראש" את המצלמות הממוקמות בהמשך אותו כביש או על הכבישים הסמוכים.
הנדבך האחרון בתמונה הטכנולוגית הוא תוכנה לזיהוי אוטומטי של מספר הזיהוי של הרכב, ללא צורך במפענח אנושי. לפריט קטן זה תפקיד קריטי בתמונה הכוללת, מכיוון שהוא מאפשר לבצע אוטומציה של כל המערכת: ברגע שהמחשב פענח וזיהה את מספר הרכב, הוא יכול להתחבר אוטומטית לבסיס הנתונים הממוחשב של המדינה ולהעלות על המחשב את כל הפרטים המשויכים לרכב ולבעליו - החל מהיסטוריית בעלות ורישוי ועד לתיקים פליליים. באותה דרך ניתן לשלוח הודעת חיוב ממוחשבת.
יצירתיות הרגולטור
כעת, כשיש לנו מערכת של מצלמות רשת שמסוגלת לעקוב בהיקפים רציניים ובצורה אוטומטית לחלוטין על כל תנועה של רכב על כל ציר תנועה משמעותי בארץ 24 שעות ביממה, אפשר בהחלט לסמוך על הרגולטור הישראלי שימצא לה שימוש הולם לטובת יצירת הכנסות למדינה. כל שצריך הוא למצוא תווית יצירתית לנתונים של "רכב-כביש-שעה" שמפיקה המערכת: "מס גודש", "מס ירוק","תחליף מס קנייה", "מס כניסה לעיר" וכך הלאה - כיד הדמיון והקופירייטינג.
באופן לא מפתיע, הרגולטור הישראלי - שבדרך כלל לא מצטיין בחזון מרשים במיוחד - כבר עובד על מציאת יישומים למערכת העתידית, ובימים אלה יושבים נציגי רגולציה בכירים ומגבשים פיילוט לגבייה של "מס גודש ירוק" בנתיבי איילון, באמצעות רשת המצלמות הממוחשבת.
הראשונים שישלמו את המחיר בצורה משמעותית יהיו ציי הרכב. קרוב ל-75% מציי הליסינג שנעים על כבישי הארץ מרוכזים בגוש דן, ויש להם מתווה קבוע וקשיח של נסיעה - פעמיים ביום בשעות העומס - על הכבישים העמוסים ביותר. כיוון שקשה לנו לראות 150 אלף איש עוברים להסעות ציבוריות המוניות, יוטל נטל זה על הציים.
אם היינו ציניים, היינו יכולים לראות בכך סגירת מעגל: מיטב טכנולוגיית ההיי-טק משמשת להגדלת המס על עובדי ההיי-טק. וזוהי רק ההתחלה. ברגע שהאח הגדול מגשים את חלומו הטכנולוגי הרטוב, אין אף אחד שחסין מפניו.