"דוחות העושר" העולמיים שפרסמו בשבועות האחרונים כמה מחברות המחקר הגדולות, מגלים שישראל נמצאת במקום טוב בדירוג העולמי בכל הנוגע לקצב שיעור הצמיחה במספר המיליונרים ולחלקם היחסי מבין ה"סתם עשירים".
בישראל יש כיום למעלה מ-8,000 מיליונרים (בדולרים), ולמרות שניתן לשער כי חלקם אינם מתגוררים כאן באופן קבוע ולא מעטים מהם כבר עברו את הגיל של צבירת-סמלי-עושר - זוהי עדיין בשורה טובה למשווקי רכבי היוקרה. אם לשפוט על-פי מה שהמתרחש במדינות שחוו תהליכים סוציו-אקונומיים דומים - כמו מדינות חבר העמים לשעבר, סין ודרום מזרח אסיה - התרחבות כה מואצת של העושר האישי מביאה מהר מאוד לצמיחה מואצת בפלח רכבי היוקרה.
לא ברור אם זה היה הקהל הספציפי עליו חשבו מעצבי יגואר בעת עיצוב XJ החדשה, אבל אין ספק שמדובר בתפנית חדה ונועזת מהמסורת הבריטית המאופקת.
מיקס אינטר-קונטיננטלי
את מקום הקווים העגלגלים והנוסטלגיים שאפיינו עד היום את XJ לדורותיה, מחליף כעת עיצוב עתידני-ספורטיבי, שממזג בין חרטום "גרמני" רבוע וכוחני נוסח XF, לבין זנב "חללי" המשתפל מטה בחדות ומתמזג בקו רצוף עם הגג, עם השמשה האחורית ועם פנסים אחוריים אנכיים ומחורצים שזועקים "מזראטי".
מעצבי רכב שמרנים עשויים להגיד שהמיקס האינטר-קונטיננטלי של XJ החדשה אינו החלטי, אך אין עוררין על כך שהוא מעניק למכונית נוכחות כביש ללא תחרות. ה-XJ שלנו, בצבעי לבן ושחור, עוררה סנסציה בכבישי ישראל מוכי השרב, ובאחת החניות באזור התעשייה החדש של נתניה עטה עלינו קייטנה שלמה של ילדים חמושים במצלמות ובתוקפנות של פפארצ'י מקצועיים ציפו ל"סלב" כזה או אחר שיגיח מאחורי השמשות הכהות. "אפקט הגעה" כזה הוא חלומו של כל יחצ"ן כוכבים, אך מי שרוצה לשמור על פרטיות יצטרך לבחור באופציה מוטורית אחרת או לארגן לעצמו חניה מקורה בעיר.
גם עיצוב הפנים מתקשה לשמור על קו עיצובי החלטי. החלק הקדמי של התא, למשל, משלב אלמנטים "קלאסיים" כמו פס היקפי עטוי עץ משובח נוסח ריהוט ויקטוריאני, ופתחי מיזוג עגולים ומוכספים שמזכירים מכוניות בריטיות משנות ה-50. אולם פריטי עיצוב הרטרו הללו הם לא יותר מאשר קישוט חיצוני למערך פיקוד עתידני למראה, עם שלל צגי LCD צבעוניים - שהגדול שבהם מתפקד כ"לוח מחוונים וירטואלי" עליו מוצגת הדמיה דיגיטלית של שעוני חיווי אנלוגיים קלאסיים, שגם משנה את הגרפיקה והמידע בהתאם לתנאי הנסיעה. החידוש מתפקד בצורה ידידותית למשתמש וגם מצליח להפנט את בני הדור הצעיר. לטעמנו, הוא מושך יותר מדי תשומת לב מהנהג.
עוד פריט היי-טק שדורש הסתגלות הוא הגלגל הסיבובי המוכסף-נשלף, שמחליף את מוט ההילוכים המקובל. אין לנו תלונות לגבי תפקודו, אך הלקוחות הנאמנים של XJ לדורותיהן, שרגילים למוט ההילוכים הבריטי המסורתי עם שתי מסילות בתצורת H, עלולים לסבול מתסמונת "הלם העתיד". כנ"ל לגבי 21 מתגי הפיקוד השונים המשובצים על ההגה.
בלי קשר לעיצוב, התא של XJ עונה על כל הדרישות ממכונית פאר בסדר גודל זה: מרחב הרגליים והכתפיים מאחור ראוי למהראג'ה (למרות שמרווח הראש מעט פחות נדיב, וקצת יקשה על מנהל טאטא, בעלת הבית של יגואר, לחבוש טורבאן); המושבים סופר-נוחים ותומכים היטב בנסיעות ארוכות; בידוד הרעשים אבסולוטי; איכות החומרים והייצור ברמה גבוהה מאוד; מערכת הקול היא ברמה של אודיופילים; ויש עוד אין ספור אופציות שמאפשרות לתפור את תא הנוסעים לטעמו האישי של הבעלים. תא המטען, לעומת זאת, הוקרב על מזבח העיצוב העגלגל ומציע נפח של 520 ליטר בלבד.
כמו נערה פוחזת
התנסות עם היכולת הדינמית המשובחת של האחות הקטנה, יגואר XF, הוכיחה לנו שהמהנדסים הבריטיים שומרים על המסורת רבת השנים. גם XJ החדשה, למרות ממדיה החיצוניים העצומים, היא מכונית שמתוכננת לגרום הנאה לאדם שמאחורי ההגה ולא רק ליושבים מאחור. ההיגוי מרגיש אמנם מלאכותי ומנותק במהירויות נמוכות, אך ככל שהמהירות עולה ופיתולי הכביש מתרבים הוא הופך להיות חד ומדויק יותר. בפניות הדוקות מפגינה XJ תנודות גוף מרוסנות וזורמות, ומי שינתק את כל מערכות האחיזה/משיכה ויעביר את מצב העברת הכוח ל"ביצועים", יגלה שהליידי הבריטית יודעת להשתובב כמו נערה פוחזת.
ספיגת הזעזועים רכה ומבודדת היטב ברוב התנאים, אם כי מתלי האוויר הנשלטים אלקטרונית מתקשים לעתים להגיב מספיק מהר לסדרות מהירות ואלימות של מהמורות באספלט, שהן כמעט ההגדרה המילונית של "כביש עירוני ישראלי". עוד מגבלה "ישראלית" יוצרים הממדים העצומים ושדה הראייה המוגבל לעבר פינות הרכב, שמקשים על התמודדות עם המציאות של "חנה כפי יכולתך" ברחובות הערים.
את מנוע 5 הליטר החדש של יגואר פגשנו כבר ב-XF. אין לו שום בעיה להתמודד עם עוד כמה מאות קילוגרמים ב-XJ, והתנהגותו מזכירה סוס מרוצים בריטי קלאסי: במצב הרגיל הוא אלגנטי, חלק, משתף פעולה ונעתר בשמחה לטיולים מהירים וארוכי טווח. אך כשנועצים בו דרבנות - במקרה זה דרבנות אלקטרוניים באמצעות מתג RACING שחבוי על לוח המחוונים - הוא מרגיש כאילו כוחו מוכפל ומייצר תאוצות ותגובות סוחטות-אדרנלין ומאיצות דופק. למי שיהיה לא מספיק מנומס כדי להתעניין בצריכת הדלק נספר, שבמצב הספורטיבי ביותר לא קשה להגיע לצריכה של 6 ק"מ לליטר.
חסידי יגואר הקלאסית יכולים להתלונן עד מחר על נטישת המורשת הבריטית, על העיצוב ההרפתקני ועל החצנת עושר והפערים החברתיים. אבל לחברת יגואר העולמית אין כיום זמן לבזבז על מסורת ועל גינונים מסורתיים של העולם הישן. היא זקוקה באופן דחוף למכירות ולרווחים, גם אם זה אומר להביא את XJ למקום שבו נמצא הכסף, כלומר לעולם החדש, ולא להביא את "הכסף הישן" אליה. XJ אכן מבצעת תפנית חדה ופונה לקהל חדש ופחות שמרני, שאינו מהסס מלהפגין את עושרו הנרכש ולאמץ סמלי מעמד מוחצנים יותר בחסות הלגיטימציה החברתית המתרחבת. מבחינה זו קרוב לוודאי שבישראל XJ החדשה היא המוצר הנכון, בזמן הנכון.
מתחרות
מרצדס S500
S500 היא "חליפת העסקים היוקרתית" של הפלח בארץ: איכותית, מפנקת ומהווה סמל מעמד תקני שמעיד על בעליו יותר מכל כרטיס ביקור. מי שמתלונן על שמרנות-יתר יצטרך לחכות ליורשת, שתוצג בתערוכת פרנקפורט בשלהי השנה הבאה, שתהיה נועזת יותר ותשאב קווי עיצוב וטכנולוגיות עתידניות מדגם התצוגה המרהיב F700 (בתמונה)
אאודי A8 4.2
A8 היא החדשה ביותר מבין מכוניות הסאלון הגרמניות בארץ. ב-750 אלף שקל מקבלים דגם V8 בנפח 4.2 ליטר, שמייצר 372 כ"ס ו-45 קג"מ, ובסיוע הנעה כפולה-קבועה ותיבה אוטומטית 8 מהירויות הוא גם מזניק ל-100 קמ"ש ב-5.7 שניות. אפילו בגרסה ה"קצרה" זו לימוזינה באורך 5.14 מ'
ב.מ.וו 750
7 החדשה שמרנית מקודמתה, מה שמסייע לחדירתה המואצת ללב קונצנזוס אצולת ההון הישראלית. היא קלה ואתלטית יותר מקודמתה, למרות שהיא לא בדיוק "מכונית לנהג". יש לה שפע של מרחב פנימי, איכות ייצור רצינית ויכולת לבודד את הנוסעים לחלוטין מסביבתם. דגם V8 שלה (750) עם 407 כ"ס הוא המהיר ביותר בחבורת הצמרת
לקסוס LS460
מתיחת הפנים שעברה סדרת LS בתחילת השנה הוסיפה עידון נוסף לאחת המכוניות המעודנות ביותר בפלח. העיצוב פונה לכיוון הפוך מזה של XJ, עם נוכחות כביש מאופקת מאוד שמתאימה לחובבי יוקרה שקטה. השלדה מבודדת את הנהג טוטלית מהכביש ומכללי ההנעה מספקים כוח בצורה כמעט לא מורגשת אך גם לא מרגשת